God of War

סדרת God Of War היא אחת הסדרות הוותיקות והאהובות ביותר בפלייסטיישן, מאז שוחרר המשחק הראשון בסדרה אי שם בשנת 2005. בינתיים שוחררו יותר מ-10 משחקים שונים לקונסולות הפלייסטיישן, והפופולריות של המותג הפכה אותו למזוהה עם הקונסולה עצמה. שנים ארוכות לאחר יציאת המשחק המרכזי האחרון בסדרה, המשחק החדש, שנקרא פשוט “God Of War”, סופסוף מגיע לפלייסטיישן 4 והתוצאה שווה כל רגע של המתנה.

יש סיבה מוצדקת לכך שהיוצרים בחרו בשם זהה למשחק החדש ולמשחק הראשון בסדרה: החדש הוא סוג-של-משחק-המשך-ספק-ריבוט, שאמנם מתרחש לאחר אירועי המשחקים הקודמים אבל לוקח כיוון שונה לחלוטין, ויוצר גרסה חדשה כמעט לגמרי של הגיבור האהוב. במשחק החדש אתם חוזרים לנעליו של קרייטוס, הלוחם הספרטני שהפך לאל המלחמה ושניסה לצאת לפנסיה עם בנו הצעיר, אטריאוס. לאחר מות אשתו ואם ילדו, קרייטוס מגלה כי עברו עדיין רודף אותו והוא נאלץ לצאת למסע עם בנו ברחבי עולם המיתולוגיה הנורדית כדי להגשים את משאלת מותה של אשתו.

בניגוד למשחקים הקודמים, שבעיקר נעו סביב סיפורי נקמה מצ’ואיסטיים במיוחד, במקרה של God Of War הסיפור לוקח תפנית דרמטית למדי והופך למסע התבגרות של אב ובן: אטריאוס צריך ללמוד להגן על עצמו ולהבין מי הוא באמת, וקרייטוס צריך ללמוד מהי חמלה, אחריות וכיצד להפוך לאב טוב יותר. הרגעים האנושיים בין אטריאוס לקרייטוס הם לא רק בעלי מתח בין-אישי דרמטי ומעניין, אלא מצחיקים לעיתים, קצת מלחיצים ובעיקר מאוד מחממי לב. זהו סיפור שלוקח לא מעט השראה ממשחקים כמו The Last Of Us, שצוללים אל עומק פסיכולוגי של דמויות לצד משחק אקשן מורט עצבים ואיברים.

מדובר במהפכה של ממש בכל הנוגע לדמות של קרייטוס, שעד עכשיו הייתה מכונת הרג חסרת רחמים, וכעת הופכת לדמות עם חרדות, אהבות, פחדים וחולשות. מעין ענק מפלצתי אך רגיש. זו ההוכחה לכך שמשחקי מחשב יכולים להעביר סיפורים עמוקים ממש כמו בקולנוע או בטלוויזיה, מבלי לוותר על משחקיות מהנה ומספקת. הבחירה לקחת דמות כל כך איקונית בעולם משחקי המחשב ולהעביר אותה כזה שינוי היא צעד אמיץ למדי, שיכול היה לפגוע במשחק בקלות, אבל הכותבים של המשחק פשוט הצליחו לעשות עבודה פנטסטית ולהפוך את קרייטוס לדמות בלתי נשכחת מבלי לשכוח את עברה.

הפעם, כאמור, המשחק שם בצד את עולם המיתולוגיה היוונית ועובר לעולם המיתולוגיה הנורדית, כך שאתם בהחלט יכולים לצפות לפגוש לא מעט דמויות מיתולוגיות חדשות (וכן, תשמעו גם את השם של ת’ור לא מעט, ולא בהקשר של “הנוקמים”) ועולמות הרבה יותר קסומים וצבעוניים מבעבר. גם הרענון הזה מבורך למדי, ומאפשר היכרות עם דמויות חדשות, עיצובים מעניינים ונשקים חדשים. אפילו הלהבים והשלשלאות האיקוניים של קרייטוס מהמשחקים הקודמים הוחלפו בגרזן קסמים, וכמו ת’ור שהזכרנו מקודם, גם את הגרזן שלכם אתם יכולים לזרוק על אויבים וחפצים ולשלוח אותו חזרה לידיכם בלחיצת כפתור. הפעם הראשונה שבה הגרזן חזר אל קרייטוס בעוצמה.

 

הגרפיקה :

הגרפיקה של המשחק לוקחת את הפלייסטיישן 4 פרו עד הקצה שלו, וכשאני אומר עד הקצה שלו אני מתכוון לכך שהמאווררים שלו מתחילים להשמיע רעשים כאילו מטוס סילון נדלק לי בסלון. לעיתים קשה  לשחק את המשחק בווליום רגיל מרוב שהמאווררים עובדים שעות נוספות, אבל בתמורה אתם זוכים לאיכויות הפקה מרהיבות, סביבות מושקעות ושונות מהותית זו מזו, קרבות ענקיים ואנימציות נהדרות. כל זאת נוסף על טקסטורות מדהימות ומלאות בפרטים ריאליסטיים יפהפיים.

המשחק הזה מוכיח, כמו המשחקים המאוחרים של הפלייסטיישן הקודם, שעוד לא ראינו את קצה גבול היכולת של הטכנולוגיה הזאת ושלמפתחים נותרו כמה קלפים בשרוול כדי להפתיע אותנו מבחינה טכנית. למרות שמדובר במשחק עם האיכויות הגרפיות הטובות ביותר שראיתי עד כה, הייתי שמח אם המשחק היה יכול לרוץ בקצב פריימים חלק יותר מאשר 30fps, אך אלה הן ככל הנראה המגבלות של הקונסולה.

המשחק לא רק שונה תמטית מהסדרה המקורית, אלא אפילו סגנונית: לראשונה, God Of War “מצולם” במצלמה בודדת ו-“One Shot” (כמו בסרטים דוגמת “בירדמן”). כלומר. המצלמה עוקבת אחרי קרייטוס ואטריאוס כל העת ולא מתבצע שום חיתוך לשוטים אחרים, אפילו בסרטוני מעבר. זה אולי נשמע שולי, אבל המצלמה מעצימה את התחושה שאנחנו משתתפים בתוך ההרפתקה הארוכה של הדמויות ונסחפים עימם לעולם הזה, כמו בסוג של סרט מלחמה או דוקומנטרי.

המצלמה מוסיפה גם אלמנט של “לכלוך” לתוך המסע האלים הזה ומעצימה כל סצנת מעבר. כמו ש-Motion-Capture נותן תחושה ריאליסטית יותר לתנועות פנים וגוף, אופן הפעולה של המצלמה נותן תחושה יותר קולנועית וסוחפת ושם דגש ענק על הרגשות של הדמויות שממש קורנות החוצה מהסצנות. תוסיפו לזה את העובדה שאין שום מסכי טעינה ברורים במהלך המשחק (אם כי המשחק מציג כמה פתרונות יצירתיים בנושא), וקיבלתם הישג שהוא גם אמנותי וגם טכנולוגי.

סצנות המעבר הן עוצרות נשימה. השילוב של הדמויות המעניינות (כולל דמויות משנה חמודות למדי), הדיבוב המשובח, הגרפיקה המדהימה, הכתיבה המושחזת והסיפור המעניין יוצר רגעים בלתי נשכחים, שלוקחים לא מעט השראה ממשחקים שידועים בהרס ענק כמו Uncharted, אך הופכים את המשחק לקלאסיקה בפני עצמה. ברוב קטעי האקשן מצאתי את עצמי מתרגש על הספה כמו ילד קטן, כולל זעקות “וווווואוווווו!!!” חוזרות ונשנות ותחושת אדרנלין שמזכירה יותר רכיבה על רכבת הרים מהירה מאשר משחק מחשב. כשקרב ה”בוס” הראשון שמתרחש בשעה הראשונה הוא יותר סוחף ועוצמתי כמעט מכל רגע במשחק אחר שראיתי בשנים האחרונות, קל לדעת שמדובר במשחק בלתי נשכח.

שיטת התקדמות איטית ומחושבת היטב

המשחקיות גם היא עברה מתיחת פנים. אמנם האקשן עדיין נותר חסר מעצורים ואלים מאוד, אבל מערכת התקדמות ענפה למדי תיאלץ אתכם לחשוב בדיוק אילו אלמנטים אתם רוצים לפתח בדמויות שלכם ובמה חשוב לכם להשקיע (עוצמה, מתקפות מיוחדות, “מזל”, חיים ועוד שלל מדדים). במהלך המשחק תאספו חפצים, כסף ונקודות ניסיון שתוכלו לנצל לרכישות ושדרוגים של גורמים כמו הגרזן, מגן החזה ועוד לא מעט אלמנטים שיעסיקו אתכם זמן רב.

לעיתים אתם תחשבו שאספתם כמויות אדירות של כסף ו-XP, אבל אז תגלו שאתם בעצם יכולים להרשות לעצמכם לקנות רק מוצר אחד או שניים לפני שתצטרכו לשוב ולחפש אוצרות כדי לממן את הרכישה הבאה (ואגב, בניגוד לטרנד האחרון בעולם הגיימינג, אין כאן שום מעורבות של כסף אמיתי או אלמנטים של Loot Crates במשחק).

השליטה על שתי הדמויות היא המפתח להצלחה

הפעם, כאמור, קרייטוס לא לבד. בנו אטריאוס, שמחזיק בחץ וקשת, מצטרף אליו, ולכם יש שליטה מסוימת גם עליו – אתם יכולים להחליט מתי ולאן הוא ירה את חציו וישתמש ביכולותיו. אטריאוס גם זוכה לשדרוגים ואפשרויות חדשות כמו מציאת אנרגיה עבור קרייטוס, זינוק על אויבים ועוד. הוא אמנם יודע לזוז בעצמו, אבל אטריאוס הוא חלק בלתי נפרד מהקרבות, ועל כן תצטרכו להשתמש בו בחוכמה כדי לנצח קרבות מורכבים. מזל שהשליטה בו היא פשוטה ומצריכה בעיקר קשב מכם בנוגע לזמן שבו אפשר להשתמש במתקפות השונות שלו.

את כל היכולות הללו אתם תיקחו לתוך קרבות מדהימים עם עשרות אויבים, מפלצות ענק, דרקונים, טרולים ושאר יצורים קסומים ומאתגרים למדי. אמנם אתם מגיעים עם המון כוח, אבל כמות האויבים והמתקפות השונות הופכת חלק מהקרבות לקשים למדי (במיוחד הקרבות המיוחדים), ולעיתים נדרש פיצוח מסוים כדי לשרוד אותם.

המשחק עדיין מכיל לא מעט פאזלים וחידות יצירתיות שלעיתים יכולות לאתגר, אבל גם הקשים שבהם יושבים בדיוק רגע לפני גבול התסכול ורגע אחרי שאתם מרגישים גאונים שפתרתם אותם. הוא גם מציג לא מעט אתגרים, תיבות אוצר נסתרות ופריטים לאיסוף, ששווה לחזור אליהם או להתעכב עליהם כדי להצליח לרכוש או לשפר את הציוד הקיים שלכם. מן הסתם הדבר נועד כדי לתת לכם סיבות לחזור למקומות שכבר ביקרתם ולמצוא מה מסתתר בתוך התיבה או מאחורי הדלת הנעולה. אורך המשחק עומד על יותר מ-20 שעות, לא כולל משימות צד ופתרון חידות ואתגרים שאינם הכרחיים לצורך קידום העלילה, אבל אני חייב להודות שרובם ככולם מספקים ומהנים למדי

טריילר

 

תמונות משחק
maxresdefault.jpggodofwar20180407013112-c9a62a97706a2952db985ab370dfd4cc-1200x600.jpg91nK%2BDHGUXL.AC_SL1500_.jpg
 
 

 

הסיקור נכתב ע"י - @Gamekillers