Borderlands: The Pre-Sequel סיקור

 

במקרה של גורדרלנדס, זו בחירה מאוד מעניינת ולפי דעתי גם מאוד נכונה. העלילה של המשחק השני בסידרה בנויה על עובדות שיוצא לנו להכיר רק במהלך המשחק, והסוף רק השאיר אותנו עם יותר שאלות. תפקידו של הפריסיקוול הוא לענות לנו על השאלות הללו. אך האם הוא הצליח?

עלילה

אולי הדבר הכי חשוב במשחק שמחזיר אותנו אחורה. זה שאפשר לסגור את כל הפינות, לדעת למה הכל קרה, איך, ואיפה. אז האיפה שהוחלט למשחק הזה הינו אלפיס, הירח של פנדורה, למה? כי שם כל הסיפור עם “ג’אק הנאה” התחיל, מהיותו טכנאי פשוט לעלייתו לשליטה בכל החברה.

איך כל זה קרה? זה מה שיצאנו לגלות. במשחק אפשר לבחור בין ארבעה ציידי כספות חדשים. הם כולם דמויות חוזרות מהמשחקים הקודמים, שבמקרה של נישה ו-ווילהלם היו האויבים שלך, ובמקרה של של דמויות כמו אתנה, היו דמויות משניות בהרחבות.

Borderlands The Pre-Sequel ××ק×רת ס×ק×ר

אולי הבולט מכולם, הוא קלאפ-טראפ, אותו הרובוט הקטן, היצור הראשון שפגשנו בתחילתה של כל הסדרה, שכיוון אותנו למשימות הראשונות כשרק הגענו אל הכוכב חשוך האל- פנדורה. בניגוד למשחקים קודמים, הדמויות יגיבו וידברו כאשר חלק בסיפור קשור אליהם. כך למשל קלאפ-טראם מרגיש רע כל פעם שאחד מחבריו מת או נישה מתחילה עם ג’אק בכל הזדמנות שניתנת. לא כול האינטרציה של הדמויות נועדה להצחיק וכך למשל אפשר לשימוע את אתינה או אפילו קלאפ-טראפ עם ייסורי מצפון על הדברים שהם צריכים לעשות למען ג’אק. לאלו שדואגים לשלומן של הבדיחות, אין לדאוג, 2K אוסטרליה עבדו על מנת להכניס הומור חזק יותר, בוגר יותר, וטוב בדיוק או יותר ממה שהיה במשחקים קודמים.Borderlands The Pre-Sequel ××ק×רת ×ש×ק

נהנתי מכל משימת משנה, ומכל דמות שפגשתי, ויצא לי להתחבר לחלק מהן יותר מלאחרות, אבל כולן הרגישו מלאות מספיק ועומדות בפני עצמן. מה שפחות עמד במבחן הזמן היה הצורה שבה אנחנו נשלחים לעשות את המשימות של ג’אק. בהתחלה זה ברור- הוא שכר אותנו להציל אותו מהתפקה על מגדל החברה. בהמשך? טוב בהמשך זה יותר תירוצים, משימות שאתה עושה כי כתוב לך על המפה ששם יש משימה. אין שום קשר בין ההבנה שלך של הרצף העלילתי לבין- למה לעזעזל פוצצת עכשיו לבוס הזה את הראש? עד שאנחנו מגיעים לנקודה שבה ג’אק מגיע איתך לירח ומתחיל להזיז אותך לפי בקשותיו -כן אז ורק אז אתה רואה את הסיבה ללמה הכל קורה מסביב, אתה מבין את האג’נדה שלו, אבל עד אותו הרגע, אתה פשוט הורג מלא אויבים בלי סיבה, שזה חלק מבורדרלאדנס אבל,

במשחק השני לפחות מצאו סיבות עלילתיות, כלומר ג’אק מחליף את אנג’ל, האינטליגנציה-הלא-כל-כך-מלכותית ששלחה אותנו למשימות ואמרה לנו לבטוח בה במשחקים הקודמים. הוא מסביר לך על העולם, מפגיש אותך עם אנשים נחמדים ומוציא אותך מצרות. נראה שהמשחק כולו נוצר על טהרת “ג’אק הנאה”, אז למה הרבע הראשון של המשחק לא מכיל אותו כמעט בכלל?

משחקיות

פה המשחק נופל. אפשר להרגיש שגירסבוקס הוא לא האולפן היחידי שמעצב את המשחק . 2K אוסטרליה קיבלו המון חופש יצירתי בצד העלילתי, במכניקת השחקן ובדיבוב. לטובה ולרעה הם המקום האחרון שבו המשחק פותח, ולפי דעתי הם גם המקום להצביע לכיוונו אצבע מאשימה. השלבים בבורדרלדנס 2 היו בנויים כל כך טוב שהמפתחת גירבוקס פתחה בלוג שלם להסביר לנו את התהליך של יצירת השלבים. איך הם שמו כל דבר במקום חכם, כל שלט במקום שאפשר לראות מכל זווית, וכל דרך במפה המפולצת שיוצרת מסילה שמטיסה אותנו אל המשימה.

במשחק החדש השלבים בנויים בצורה לא מסודרת, לא מאורגנת ולא ברורה. אתה לא יודע אם כבר ביקרת בחלק מהמקומות או למה הוא בכלל שם אם אין שם אפילו אוצר. השלבים מאוד גדולים, ומאוד פתוחים, ומאוד לא ממוקדים. עם התוספת של היכולת לרחף בזכות ערכות הO2 המפה הופכת להרבה יותר גראנדיוזית וחלקים שבדרך כלל אי אפשר לגשת אליהם הפכו לחלקים שתיפוס מוזר על פיקסלים “בטעות” מביא אותך למקומות חדשים. שום דבר לא מדריך אותך לאן ללכת, חוץ מהסמן של המשימה- אבל הדרך אלייה לרוב מפוצלת כל כך שאתה מאבד את עצמך בירח הגדול.

Borderlands The Pre-Sequel gamepro review

אצבע מאשימה מופנת גם לחוסר ההצלחה של גירבוקס ליצור אפקט של משחק חדש. הם ניסו לגרום לך להרגיש שונה עם נשקי הלייזר והריחוף והחמצן. אז, שכשתחזור למקומות דומים מאוד לשלבים במשחקים הקודמים תיווצר נוסטלגיה, והיא מיותרת. אתה לא יכול לרחף, תמיד יש חמצן, אתה בעצם מאבד את כל המכאניות של המשחק החדש. אתה נשאר עם רובי לייזר, שבמילא היה במשחק השני, ובדיחות על קלאפ-טראפים. כש2K עשתה את זה עם ביושוק, זה עבד, כש2K אוסטרליה עשתה את זה עם בורדלרדנס, זה גרם לך להתבייש בהם כמו בילד שלך שטעה בכל השורות שלו בהצגת בית ספר.

אם כבר בקלאפ-טראפים דנו, אז אני חייב לציין כמה מלהיב זה לשחק את קלאפ-טראפ, המשחק אוהב לקרוא לו “הטעות”. המיומנות שלו היא שהוא מחכה  מיומנות של צייד כספות אחר לפי הסיטואציה. המשחק בודק את כמות החיים, המגן, האויבים והחברים שיש מסביבך ולפי זה מחליט כמעט באופן לא רנדומלי איזו יכולת תבחר. יכול להיות ששני קלאפ-טראפים יפעילו את המיומנות שלהם אחד ליד השני ויקבלו יכולות שונות לגמרי. המבחר הגדול של היכולות מאפשר לשחק עם ארבע “טעויות” באותה הקבוצה. כל רובוט יעשה דבר מה שטותי אחר ויעזור, בדרכו שלו.

גרפיקה ואסטטיקה 

המשחק חוזר, כמובן, לסגנון ולקונספט הייחודי של שאר המשחקים- אפשר לומר שמבחינה גרפית אין שום שינוי מהמשחק השני. כולם עם מסגרת של קו שחור דק סביב מקומות אסטרטגיים שנותנת את האנימציה המיוחדת של בורדרלאנדס. הירח מעביר לך בדיוק אתה מה שהיית חושב שיהיה בו- צבעים כהים של סגול וכחול שמבליטים את האויבים שהצבעים שלהם בהירים יותר ונוטים לצבעים חמים. אלפיס, הירח המרשים של פנדורה, נראה נהדר מקרוב והאפקטים של החפצים החדשים עליו- רובי הלייזר וערכות חמצן אשר מקפיאים, מחשמלים, או שורפים את אויבים, פשוט מרהיבים למבט מרחוק.

Borderlands The Pre-Sequel ××ק×רת

עם זאת האנימציה לפעמים גדושה בהמון יכולות, פיצוצים ואורות עד כדי כך שהמסך פשוט מתמלא בעשן שחור, בעיה שהיתה קיימת גם במשחק השני. העולם עצמו של הירח בנוי בצורה מעניינת ומושכת לעין, אבל אם שמים לב מקרוב רואים שהמון חלקים שממלאים את הרקע היו גם במשחק השני. גם מד החיים של היריבים, הHUD ועוד דברים קטנים אבל רבים גורמים למשחק להרגיש פחות מושקע מאשר ההבדל הגדול שהיה בין המשחק הראשון לשני.

סאונד ודיבוב

הדיבוב, אחח.. הדיבוב. זה בדיוק מה שקורה כשנותנים לאולפן אוסטרלי לעשות חצי מהמשחק, וזה מדהים! סוף סוף יש מבחר מבטאים שגורמים לעולם של בורדרלדנס ובעיקר לכוכב פנדורה, להרגיש כמו כוכב של פליטים. זה יצר פיתוח דמות ותפיסה מידית של האופי של הדמיות.  השחקנים מצחיקים, מרשימים ומפתיעים מתמיד. אם יש מישהוא ספציפי שאני רוצה לשבח זה את דמיאן קלארק שהצליח להעביר את השינוי הגדול של ג’אק בצורה מרשימה.

 

סירטון גיימפלייי

 

 

5 תגובות

  • מאת @SumberTime
    05/04/2019

    BL2 לנצח!. 

  • מאת @Ye Xiu
    26/03/2019

    סיקור טוב ומיוחד כמו תמיד

  • מאת @Alter
    13/03/2019

    אני לא יודע עד כמה אני מסכים איתך לגבי הבעיות של המשחק (הכאוס על המסך זה ממש לא בעיה, זה חלק מהאווירה של המשחק לדעתי), בורדרלנדס 2 נראה כמאסטרפיס בקרב רוב המעריצים של הסדרה, והסיבה שהpre sequel לא אהוב על ידי רובם היא שהם ציפו למשחק חדש, והם קיבלו תכלס ריסקין של בורדלנדס 2, כל מי שחא ציפה למשחק חדש וידע שאנחנו הולכים לקבל dlc גדול שיכניס סיפור חדש עם דמויות חדשות ואולי שינוי מכניקה קטן, כמו מה שהיה פה, קיבל את המשחק בצורה די טובה.

    מבחינת הדמויות אני חייב להודות שנהנתי יותר מהיכולות של הדמויות שהוצגו בpresequel מאשא אלו שהיו בבורדרלנדס 2 (מלבד היכולות של gaige שהיא לגמרי הmain שלי בבורדלנדס 2)

    כן אהבתי את המכניקות שהם הוסיפו ואת העובדה שהן תופסות רק בחלק מהמקומות, ולא בכולם. היה מאוד מעצבן אותי כל הזמן לדאוג לחמצן.

    אבל תכלס המשחק עושה את מה שהוא רוצה לעשות בצורה טובה מאוד, וכמו כל משחק בורדרלנדס הוא mindless fun כשמשחקים עם חברים.

    לגבי הסאונד אני לגמרי מסכים.

    הציון שלי בשביל המשחק הזה הוא 8/10

    • מאת @SumberTime
      05/04/2019

      לא נגעתי בגרסה זו של המשחק , מאחר וכמו שאמרת - לא הרגשתי שיש צורך אחרי ששחקתי ב 2. 

      אבל היי 3 בפתח, ועושה רושם שהוא יהיה מדהים ואולי טוב מקודמיו

      • מאת @Alter
        05/04/2019

        אני לא יודע עד כמה אני מתלהב מהדמויות, אבל מה שכן, אני מאוד מתלהב מהמקומות המגוונים שנגיע אליהם, ומסיפור חדש שיכלול מגוון גדול של דמויות שאנחנו עכשיו מכירים ממשחקים קודמים.