שליטה בחשיכה- פרק 1

הנה סיפור שכתבתי מזמןן וחשבתי אולי להעלות כי העלתי אותו גם לאתר אחר... תגידו לי מה דעתכם אשמח לביקורות~

כשאיב הציעה לי להתגנב איתה לבית הנטוש בקצה העיירה הייתי בטוחה שהיא צוחקת, כמובן שסירבתי לה. אבל בכל זאת היא הלכה לבד ומאז אף אחד לא ראה אותה. הסיפור הזה קרה לפני ארבע שנים, היום אני בת שבע עשרה, ומאז שאיב נעלמה לא הפסקתי לחפש אותה. אבל זה לא הדבר היחידי שקרה מאז... לפני ארבע שנים- כשקלטתי שאיב נעדרת כבר שבועות, החלטתי לחפש אותה. הלכתי לבית הנטוש וניסיתי למצוא קצה חוט. אני זוכרת שברגע הכניסה היה כל כך קר כאילו היה חורף, אבל זה קרה בכלל באוגוסט. נכנסתי מהכניסה הראשית והדלקתי את הפנס, חיפשתי בכל מקום ולא מצאתי דבר, עד שהרצפה נפלה. הרצפה נשברה ונפלתי לככל הנראה מרתף תת קרקעי נסתר, הרצפה הייתה מכוסה בנוזל סמיך והניחוח באותו מקום היה מסריח ומתכתי. הדלקתי את הפנס וקלטתי שאני מכוסה בדם, דם שאפילו לא שלי. ראיתי שם ערמה של בשר, ברגע שהתקרבתי ראיתי שלערמה צורה מוזרה ואז באותו רגע קלטתי שאלו גופות. רעדתי, פחדתי, בכיתי, לא ידעתי מה לעשות! שמעתי מאחורי צעדים, הם התגברו לאט, לאט, לאט. צל ענק נפרש לפני וראיתי את האדם שרצח את כל אותם אנשים. הוא היה גבוה ובעל מבנה גוף שרירי, הפנים שלו נראו כאילו מישהו קרע את מהם את העור והגוף שלו נראה כמו חתיכת בשר גדולה ומתנודדת. הוא היה מכוסה כולו בדם, דם בצבע כל כך כהה, כמעט שחור, וכל כך הרבה. צרחתי, לא ידעתי עוד מה לעשות- עד שאותו אדם התמוטט. מאחוריו הופיעה אישה. היא הייתה גבוהה ובעלת עור בהיר ושיער שחור, הייתי אומרת שהיא נראתה נורמלית אילמלא המבט הפסיכופטי על פניה. היא תפסה אותי חזק, "את תהיי מהיום הצעצוע החדש שלי", היא אמרה, הצטמררתי, "מה עשית לאיב!?", צעקתי, "את חברה של הילדה המטורללת ההיא?" היא שאלה, "היא אבודה בתוך עולם אחר, כבר לא תוכלי להחזיר אותה", היא גררה אותי לחדר צדדי והדליקה את האור. היא הטיחה אותי בשולחן והתחילה להזריק לי כל מיני חומרים. 
שלוש שנים של ניסויים כשאת נעולה בחדר כמו חיית מחמד, שלוש שנים שבהם כל יום ראשון אונסים אותך ומתעללים בך, שלוש שנים שבהם פיתחתי את הכוח לשלוט באנשים כמו בובות. והיום אני במנוסה לאחר הבריחה.

 

2 תגובות

  • מאת @♣Liam♣
    12/05/2018

    נחמד

  • מאת @Lucifer
    12/05/2018

    העלילה נהרסה באמצע, אבל היא הייתה צפויה למדיי.
    צורת הכתיבה פשוטה אבל מעבירה את מה שהיא צריכה להעביר בצורה חלקה מאוד ומאוד טובה. 
    אני אישית לא אוהב כל כך את סגנון הסיפור, אבל זו דעתי האישית והיא לא משפיעה על הציון(ויחסית לזה שזה תקציר קטן כל כך, אני לא יכול להתעלם מזה שאת כותבת מעולה)
    8.8/10