עצב בחיי עשירות חלק ו'

''מעניין, ממש מעניין כל הדבר כזה'' אמרתי בלהט ''אבל אתה סתם מפגר, מובן מאליו שגם אם תיהיה רציני, לא אקבל אותך'' אמרתי בצחוק ''מה אכפת לי שאתה מאוהב בי, ואם אזרוק אותך והבעט בך, אז תתנהג כמו אבי'' הוספתי עם במט מרושע ''לא, לעולם לא'' אמר יוקי עם פחד קטן ''מה קרה, משהוא לא בסדר?'' שאל בדאגה ''לילי, מה את אומרת. למה את מדברת ככה לדוד שלך'' שאל פאנטום בכעס ''לא, לא הוא בכלל לא דוד שלי. הוא אח של לוצ'יפר אבל דוד שלי, בחיים לא יהיה. מאחר ולוצ'יפר בכלל לא אבי'' אמרתי בשנאה ''נמאס לי ממכם כבר, אני רוצה לחיות חיים שלווים, לבד'' אמרתי בבטחון. כאשר שמה דודי על בקשתי החליט להגשים לי אותה, אמר כמה מילים ואז הגענו לעולם אחר

''פה תגורי מעכשיו, כמו שאת רוצה. לבד'' אמר יוקי, לאחר שהביא אותי לטירה גדולה. הטירה היתה מלאת משרתים ומשרתות, מאופזרת יפה, נאה לעין בקיצור מושלמת. מאחר ולפני כמה רגעים התחלתי, לא יכולתי להודות. ''עד שתרגעי, אני אשאיר את פאנטום אותך'' אמר לוקי, ''מה...'' אמר פאנטום ''אני לא רוצה לגור איתה'' אמר בחוצפה ''ואני כן רוצה, אבל לא יכול'' אמר יוקי בעצב ''ואני רק בן 19'' הוסיף. יוקי נישק לידי ונעלם.

''עכשיו אני צריך לחיות עם חוצפנית, איזה כאב ראש זה'' אמר פאנטום במבט מעצבן ''זה טירה ענקית, בוא נעשה טריטוריה (קביעת שטחים). ככה לא ניפגש, כל המשרתות שלי, כל המשרתים שלך'' אמרתי בחוכמה ובחיוך ''לילי שכחת דבר אחד, אני בן, אני צריך גם בנות שיהיו לצידי'' אמר בכעס ''בשביל מה, בשביל יהיו לך עם מי לשחק. שחק עם הבנים'' החזרתי לו בגבה מורמת ''דיי, החצי הזה שלי'' אמר בזעם ''הטירה במילא מחולקת לשניים, אדיוט'' אמרתי בכוונה, הלכתי לכיוון חדרי.

''תשחרר אותנו'' ''עוד ילדה מתה'' ''שמעת, רק ילדה אחת הצליחה לעבור את חיי הנצח. קוראים לה, ליליה דנה בת רינה'' ''כן, היא תחיה בלי דאגות עכשיו''. שמעתי קולות בראשי, בשעת לילה מאוחרת. ''זה סימן שצריך לישון'' דיברתי לעצמי, התיישבתי במיטה ונרדמתי.

''איפה אני'' שאלתי ילדה שישבה לידי ''מה זאת השאלה הזאת, את בחדר הניתוח. אנחנו הבאות בתור'' ענתה הילדה בדמעות ''ליליה, ענת, כנסו לחדר הניתוח'' נשמע ברמקול ''בואו'' אמר קול גברי מאחורינו, תפסו אותנו באזיקים ומשכו לחדר הניתוח. ''תשכבו במיטות'' אמר לוצ'יפר ''לא רוצה'' עניתי בחוזקה ''תפוס אותה'' אמר לוצ'יפר לשומר בטחון ''איתך אני הולך הכי להנות'' אמר לוצ'יפר בצחוק מרושע ''מ...מה אתה הולך לעשות'' שאלתי בחששות ''את זה תראי עכשיו'' לוצ'יפר קרע את בגדי, קשר אותי בשלשלאות ברזל למיטה ממתכת, ואמר בצחוק חזק מפחיד ומרושע ''הגיע הזמן להנות!''.

6 תגובות

  • מאת @הוטארו
    08/07/2018

    אמאא מלחייייץץץ

  • מאת @יוקו♡♡
    07/07/2018

    וואי וואי זה לא הולך להיות טוב....

  • מאת @SUg@rG!Rl
    07/07/2018

    וווואווווווו אמא איזה פרק מדהים! נהנתי מכל רגע שקראתי אותו ישלך סיפורים מדהימים הפרק הזה יצא יותר מפחיד מכל הפרקים שלך עד עכשיו וזה מה שכל כך אהבתי בו הרגישו ממש את החששות והתסכול ובמילה אחת וואו.פשוט ואוו. תמשיכי ככה^^ וכמו בכל פרק מחכה בקוצר רוח~

  • מאת @Adel~Sama
    06/07/2018

    בשורה שש, שמע עם ע'

  • מאת @Adel~Sama
    06/07/2018

    הפרק הבא יצא מחר בלילה (צריכה לאסוף חומר לפרק הזה) 

  • מאת @Amy
    06/07/2018

    אוווו