עצב בחיי עשירות

''לא לפני מלא זמן זה קרה, זה היה מפחיד, עצוב, ומרגש'' כך אמרה לילי לאמה.

''אני מאמינה שתתבגרי על זה, אל תדאגי זה יעבור'' ניסתה אמה להרגיע אותה בעודה מלטפת את לילי.

''דיי נמאס לי זה הכל באשמת אמא ואבא, בלעדיהם זה לא היה קורה'' צעקה לילי על אמה ''וגם את אשמה בזה'' בעוד לילי צועקת על אמה נשמעה דפיקה בדלת ''אפשר להיכנס שואל ריבן'' אמה הלכה לדלת, לילי מתכסה בשמיכה ''כמה זמן לפתוח דלת'' אמר ריבן בזילזול ''יכולתי בזמן הזה לסיים מילואים'' ''מצטערת ריבן'' אמרה אמה והכניסה אותו לחדר ''אני הולכת להכין תה, לילי רוצה משהו מתוק'' שאלה אמה ''לכי מכאן'' צועקת לילי

כאשר אמה הלכה שאל ריבן את לילי ''מה קרה לך, איך כל זה קרה, מה הורייך עשו שבגלל זה כל זה קרה??'' לילי שתקה, פחדה לענות על התשובה ידעה שאם היא תגלה כל חייה ישתנו ולא רצתה בכך, ריבן התחיל לצעוק על לילי ''שאלתי אותך שאלה תעני עליה אם לא, אם לא!'' הדלת נפתחה בחוזקה, בעוד אמה מחזיקה ספל תה ''ריבן במקרה ואתה רוצה לצעוק יש לך שירותים ומטבח, לא ראית שרשום בחדר : אסור לבנים לצעוק'' ריבן יצא בעצבנות מהחדר ''לילי הכל טוב, הוא לא עשה כלום?'' שאלה אמה, לפתע התחילה לילי לבכות ואמרה ''לא סיימתי את הסיפור, הסיפור הסודי שיכול לשנות חיים''.

'''תארי שאת בחדר חדר חשוך מלא מזרקים ותרופות'' אומרת לילי '''תארי לעצמך את התחושה המפחידה שילדה שגרה לבד עם שני הוריה מגלה שהם למעשה כלאו אותה, אני אתחיל את מהתחלה''.

''לפני כמה חודשים ההורים שלי קנו לי מתנה, חח בתור ילדה יחידה מובן מאליו שאני יהיה מפונקת, אמא תמיד היתה בבית ואבא לא עבד הרבה אבל בכל זאת היה כסף, מלא כסף. גרנו באחוזה מלאה חדרים, היה לי חדר מלא משחקים וכל טוב. יום אחד החלטתי ללכת לאחד מחדרי הבית הנעולים, מאחר והחדר היה פתוח, כנראה אמא שכחה לסגור, נכנסתי לחדר וראיתי מלא ילדים עיניהם היו קשורות וידיהם כבולות נבהלתי ורצתי אל אבי ''אבא מ מ מה זה?'' שאלתי את אבי ''מה קרה חומד, מה ראית?'' ענה אבי במתיקות ''ילדים, ילדים כבולים ודם על הקירות'' אמרתי בבהלה, לפתע נזכרתי שלא לפני מלא זמן מצאתי בחדרי מזרק מלא דם מתחת למיטה. הסתכלתי על פניו של אבי וראיתי אותו משתנות, התחלתי לרוץ במהירות שלא קיימת, ושמעתי את אבי עולה במדרגות לאט לאט ואומר בקול מהנג ''אל תדאגי מותק, לבנתיים זה לא קשור אליך'' התחלתי לרעוד ואז שמעתי בוּ. באותו רגע התעלפתי וכשהתעוררתי ראיתי את עצמי עירומה, כבולה בשרשראות למיטה ממתכת, ניסיתי לזוז ולא הצלחתי הקירות היו מברזל אותו דבר בנוגע לתקרה ולרצפה לידי היה שולחן מלא מכשירי מתכת לא ידעתי מה לעשות התחלתי להיכנס לפאניקה ולצרוח מה יהיה בחיי למה זה מגיע לי....!

3 תגובות

  • מאת @הוטארו
    05/07/2018

    :scream: מאוד יפה

  • מאת @AltairChan
    05/07/2018

    פיסוק נכון מציל חיים.

    חוץ מזה נחמד.

    • מאת @Adel~Sama
      05/07/2018

      אני גרועה לספר סיפורים הדיבור שלי קצת מגומגם ולמרות זאת אני מצליחה וגם קיבלתי מספיק בהבעה