משמעות החיים- הקדמה (זאת סקיצה ראשונה יכול להיות שאני אעלה מחדש)

אשמח לביקורות בונות, הן עוזרות לי להתקדם ולחזק את הכתיבה שלי-

החיים הם דבר מפחיד... כל יום אתה חי במחשבה האם זה הוא יומי האחרון? כל יום אתה חי בתהייה האם היום הזה יהיה יום טוב או יום רע. כולנו אנשים תמימים, אנו חיים את חיינו עם דאגות קטנטנות ועם דאגות גדולות. לאחר שעובר הזמן הדאגות האלה נהיות יותר ויותר קטנות ואחרי זמן מה אתה מגחך על כך שדאגת על זה. החיים מובלים אותנו למקומות שונים.. חלקם אפלים.. חלקם מפחידים.. חלקם שמחים וחלקם עצובים. אנו שמחים ועצובים מאוהבים ואדישים וכל יום הוא הרפתקה חדשה עם מכשול קטן בדרך. חלקינו מגשימים חלומות וחלקינו נכנעים להם ומוותרים ואז מוצאים את עצמינו מבצעים דברים שלא תיארנו לעצמינו שנעשה. חלקינו מגחכים עכשיו וחלקינו מזדהים עם מה שנכתב כאן. אבל יש את החלק הקטנטן הזה שאתם קוראים להם בשלל שמות 'אובדנים' כי הם איבדו את הסיבה לחיים, 'דיכאוניים' כי השקט עטף אותם, 'חשוכים' כי החושך גבר על האור כך שכל האור דעך ולא נשארה אף נקודת אור, 'כאובים' כי הכאב חזק מהם, 'מוזרים' בגלל המחשבות שלהם. מי אנחנו? מדוע אנו קיימים? ומה היא הסיבה שאנו חיים יום אחר יום ללא ידיעה מה יקרה מחר? למה החיים לא יכולים להיות קלים ואנחנו פשוט לא יכולים לדעת את כל מה שהולך לקרות בחיינו?! כי זה לא תמיד טוב... לא תמיד טוב לדעת את התשובות לדברים האלה.. אנו חיים יום אחר יום ומצפים לדברים שעומדים לקרות.. לפעמים הם משתבשים לפעמים הם הולכים כשורה ואף יותר טוב מכפי שתיארנו לעצמינו.. נכון, ההפתעות מהסוג הרע לא נעימות בכלל.. אבל הרגעים האלה הם הדרך שלנו להתקדם צעד אחר צעד. הרגעים האלה מפלסים לנו דרך כיצד לחיות, כיצד להתנהג. תזכרו שיש גם הפתעות נעימות.. עושים לך ימי הולדת, אתה פוגש אנשים חדשים ויום אחר יום אתה נתקל ביופי של העולם. אבל.. למרבה הפלא אני לא כאן כדי לדבר על זה.. קוראים לי מאלי.. אני צל.. כן זה קצת מוזר... אל תלכו! חכו רגע ותקשיבו עד הסוף! אני היא צל העבר.. אבל הסיפור הזה הוא לא שלי.. אני לא הדמות הראשית כאן.. הדמות הראשית כאן זאת היא. רין. אנשים נורמאלים יחשבו שהיא בת חמש עשרה. אתם חושבים שאתם בני גילכם. אבל אתם טועים. לכל אחד יש תפקיד בעולם הזה. רק אלה שבשמיים יודעים מה התפקיד שלכם.. וגם הנשמה שלכם בעמקיה יודעת.. זה לא 'גורל' כי הוא ניתן לשינוי. זה דרך חיים. לכולנו יש דרך חיים לחיות לפיה. כל אחד מאיתנו חייב לחיות בדרך טובה. להאמין בעצמו ובחייו, להיות אדם טוב וישר, לאהוב את האחר והכי חשוב להאמין. להאמין בעצמו, להאמין בחייו, להאמין ששום דבר לא קורה סתם ככה. אנחנו צריכים להיות ערניים להכל ומוכנים לגורל שיכה בנו, וכשהוא יכה לא ליפול. לחיות! לקום! אבל היא... היא שונה. כל אדם חוזר באלפי גילגולי חיים עד שהוא מתקן את טעויותיו ומשלים את מטרתו בעולם. היא הייתה מהצאצאים של אדם וחווה. זה היה הגילגול הראשון שלה.. היא הייתה ילדה שקטה ובודדה שהייתה מושפעת מאוד ממותו של אחיה הבל. כל יום היא תהתה לעצמה כיצד תמות? מתי? ואיך? עד שלא לסבול את המחשבה והכאב ובצעה את הפשע  הגדול והשלישי בעולם. התאבדה. לאחר מכן התנהל מהפך בשמיים. האם לשלוח אותה לגיהנום? מה לעשות? ואז נקבע פסק הדין! היא תחזור גילגול אחר גילגול עד שתקיים את תפקידה. אבל מה הוא תצטרכו לגלות לבדכם...

4 תגובות

  • מאת @מיטסקאמי- קון
    05/06/2018

    יצא לך נחמד מאוד ^^

  • מאת @♣Liam♣
    05/06/2018

    נשמע מעניין (מה שאומר שאת תכתבי המשך!!! חחח)

  • מאת @bravo six
    05/06/2018

    סוף קצת הזוי... אבל הפיסקה מעניינת נקרא לזה כך ...~