מי בשליטה? פרק 2

לפעמים אני שואלת את עצמי מה כסף גורם לו להיות יותר, שטחיים או עיוורים? לפעמים אני לא יודעת מה הוא בית המשוגעים האמיתי צ'יישר או בית משפחת ריצ'ארדסון?

גם עכשיו בארוחה המשפחתית יש אווירה נוראית, אני מרגישה שאני נחנקת מכל ביס וביס. אחותי הקטנה, סונה, אוכלת ומאכילה את הבובות שלה. אחי, דארק, זולזל את האוכל, זאת כבר צלחת שישית שלו. אמי בעיקר שותה ואוכלת את "הצימר גפן" שלה. אבא שלי אוכל בסדר ובעיקר בטלפון אבל בדקה הזאת שהוא רק פתח את הפה האווירה נעשת יותר נוראית ממקודם: "גב' רופ מגיעה והיא תבוא עם ילדיה" הוא אמר ואמא שלי נעשת יותר חיוורת מבד"כ. צעקתי מבפנים ידעתי שאין יותר מה לעשות. בשנייה סונה ודארק הלכו לחדר, אמא כרגיל ישנה בסלון בגלל ששתתה כפול אחרי ההודעה של אבי, אבא שם בחדר מתארגן שם בושם ואני מתפוצצת מבפנים, כ"כ מתפוצצת שבאלי להעיף את האישה המלוכלכת הזאת והילדים המפונקים שלה והדבר היחיד שאני בניתיים עושה זה לוקחת תמונות משפחתיות שלנו ומשפריצה עליהן צבע ירוק. 

הן הגיעו שני הבנים של גב' רופ, דון וג'וני מול הטלוויזיה בחדר האורחים. הבת שלה, קיארה, נכנסת לחדר של דארק וגב' רופ ואבא שלי בחדר שלו. הבנתי מהר מה שהם עושים ואני מעירה את אמא שלי: "אמא, אמא, גב' רופ, אבא, בבקשה קומי". אמא פותחת קצת את העיניים ומבקשת ממנה לסגור את כל הוילונות בחדר. אני נכנסת לחדר של אחי, החלון פתוח, העיניים שלו אדומות. קיארה ישנה. רציתי להגיד את זה לאמא שלי אבל ידעתי שהיא תמשיך לישון... כי לא משנה כמה עושר יש לנו האושר לא מגיע...

 

אשמח לתגובות ^^

3 תגובות