לנער האהוב והבודד

זו הפעם הראשונה שאני מעלה לכאן קטע שכתבתי~
אתם מוזמנים להעיר ולתת ביקורות בונה בחופשיות.

אני רק אציין שהבחירה לכתוב בלשון זכר נבעה משיקולים אישיים
ושהשיר לא בהכרח מדבר על מקרה אמיתי, אז בבקשה תשמרו את התאוריות שלכם לעצמכם ^^

לנער האהוב והבודד,
אני יודע שקשה, שהרצון לוותר מפעפע בחזה.
שהתעייפת מאשליות ומכל מה שיכולת להיות.
אני יודע שהעבר שאתה סוחב על גבך,
הולך איתך לעבר הדרך חסרת המוצא.
ושהמילים שבראשך,
כועסות שפגעת באדם שרק בטובתך רצה.
איבדת את עצמך בין בכל המוסכמות והציפיות,
בין כל ה"אני" שיכולת להיות.
וכעת אתה עומד פה,
בדמותך האמיתית והפצועה.
אומר שלום אחרון,
ומשאיר מאחור את אמך האהובה.


וכך הזקן שכולנו חלמנו לראות,
עם שיער השיבה והחיוך המתוק,
הלך עוד לפני שהספיק לחיות.

5 תגובות