הוא.

כשהשמש שוקעת, הוא עסוק ברדיפת הכוכבים.

עשוי תאוות בצע, כמו כל השאר.

גורלו, ארוג בנשמתו.

אף פעם לא מאס בחוסר כנותו, אלא ניסה להגיע את השקר המושלם.

שרווליו העדינים, מוכתמים אדום כהה.

עיניו כה בוהקות, גם בחשכה.

כל יום מוסיף הוא, משפט נוסף אל ספר קנאתו ונקמתו.

מי יודע, אולי אתה תהיה מילתו הבא בספר.

3 תגובות

  • מאת @RIN CHAN
    13/05/2018

    מסקרן ומעניין

  • מאת @flikhamud45
    12/05/2018

    סיפור קצר ונחמד רק שב"אולי אתה תהיה מילתו הבא בספר." זה צריך להיות "הבאה" ולא "הבא" ואם התכוונת ל"אתה" ב"הבא" אז כל המשפט לא נכון. אבל סיפור נחמד בסף הכל.

  • מאת @babayaga
    11/05/2018

    הו. אני אוהבת את זה.