הדרך החד סטרית של יוסי שטרית ll סיפור לאתגר הסיפור הקצר ביותר

הם הגיעו אתמול, בזמן הביולוגי שלי. אתם יודעים איך זה מסע בזמן;מסובך מבחינת הזמנים.

הם היו שניים. אחד שטען שהוא אני מהעתיד,יוסי שטרית העתידני, ואחד שטען שהשני משקר ושהוא אני מעתיד. 

שניהם כיוונו אליי את אקדחי הלייזר העתידניים המגניבים שלהם, ודרשו ממני שאקבע, מי מהם הוא אני מהעתיד.ומהר.

ידעתי שאני נמצא בצומת דרכים. חפיפה בין שני דרכים, שמובילות למוות. אבחר נכון - מוות, אבחר לא נכון - מוות.

במחשבה שנייה, אם שתי הדרכים מובילות לאותו היעד, זה לא הופך אותן לדרך אחת? דרך חד סטרית - היישר לרחוב 'מוות' פינת 'אקדח לייזר עתידני מגניב'.

וכך עמדתי,בעיניים עצומות, מפחד מהמות, על דרכי החד סטרית. הדרך החד סטרית של יוסי שטרית. נראה אתכם אומרים את זה מהר שלוש פעמים.

שמעתי ירייה אחת. ואחריה עוד אחת. כשפתחתי את עיניי, ראיתי שני גושי רפש צוחקים ברשעות.

כנראה שבסוף - אף אחד מהם לא היה אני מהעתיד. ארורים יהיו השייפ שיפטרים המחורבנים האלה.

רגע, אבל במי פגעו הירי

 

--------------------------------------

למי שלא הבין את הסוף - הוא מת.

כנראה שבסוף כן היו פה חייזרים.

והרבה מאוד אלמנטים שלקחתי מיצירות מפורסמות.

ו-וואו זה יצא ארוך יחסית. בטח אנשים הצליחו בשלוש שורות.

אבל הכתיבה פשוט זרמה לי ולא יכלתי להפסיק.

אולי אני אנסה מתישהו לכתוב סיפור אחר שיהיה אשכרה קצר (שוב, יחסית) ולהגיש.

גם, הכותרת הזו התבשלה לה יתומה ברשימת הרעיונות שלי כבר כמה זמן. אני שמח שסוף סוף היא קיבלה ביטוי. ועוד מד"בי.

אניוואי זה הכל.

דעות,ביקורות,ליטופי אגו ואיומי מוות יתקבלו בברכה בתגובות או משהו.

10 תגובות

  • מאת @Yosarin senpai
    04/08/2018

    אהבתי את התאורים, אבל זה היה ממש ברור שאף אחד מהם הוא לא מי שטוען שהוא כי אם הם הורגים אותו אז הם הורגים את עצמם...

    • מאת @YanosonaY
      04/08/2018

      הממ לא חשבתי על זה...

      נקודה טובה.

      אבל אני מניח שזה תלוי בכללי המסע בזמן ביקום בו מתרחש הסיפור שלי, ובפרט ביחס שלו לפרדוקס הסבא, כי בתכלס אם הם היו הורגים אותו הם היו יוצרים את פרדוקס הסבא רק עם עצמם מהעבר.

      אם הכלל היה פועל בדרך שהמסע בזמן פעל נגיד ב'בחזרה לעתיד' (למיטב זכרוני), זה היה יוצר יקום מקביל בו יוסי מת, אבל הם והעתיד בו הם חיו היו ממשיכים להתקייים.

  • מאת @W. Minerva
    04/08/2018

    נחמד, אבל דורש שיפור - יכולת לקצר במשפט או שניים ובמשפט האחרון (אם הבנתי נכון והוא לא הספיק לסיים את המשפט) אז שים מקף (-) (בטקסט זה מסמל קטיעת משפט). 

    תודה שהשתתפת:)

    • מאת @YanosonaY
      04/08/2018

      וואי נכון שכחתי שיש מקף.

      וכתבתי שיכלתי לקצר אבל לאידע זה פשוט זרם.

       

  • מאת @violet chan
    04/08/2018

    אני לא יודעת למה, אבל די צחקתי (אולי מפני שיש לי מצב רוח טוב, מי יודע). הבנתי את מה שניסית לשדר, ושידרת את זה בדרך פשוטה (בקטע טוב) וישירה, אני אוהבת את שיטת השידור הזו. בהצלחה באתגר

    • מאת @YanosonaY
      04/08/2018

      תודה!

      יוסי שטרית יצא יותר מצחיק-ציני כזה ופחות ערס משחשבתי, אז... זה נחמד.

      שמח שהעברתי את זה פשוט וישר, כי לזה די כיוונתי, כי ניסיתי להשאיר את הסיפור קצר וקולע.

      • מאת @violet chan
        04/08/2018

        ניסית שזה יהיה ערספואטיקה?- הלוואי עלי לנסות. אני גרועה בזה. וגם במצחיק- ציני אני ממש גרועה. כיפלך שאתה מסוגל לכתוב קטע כזה

        • מאת @YanosonaY
          04/08/2018

          לא ככ ניסיתי, אבל דמיינתי את יוסי שטרית יותר ערס. אולי בגלל השם. אני לא גזען ,נכון?

          אני (מקווה) גם בדיבור שלי די מצחיק-ציני, למרות שמבוגרים אומרים לי שזה לא כל כך מצחיק ושאין לי טאקט. נו, טוב. 

          • מאת @violet chan
            04/08/2018

            גם לי אין טאקט ואני גרועה בציניות, זה הרבה יותר גרועXD

            • מאת @YanosonaY
              04/08/2018

              הייתי ממליץ לך לקרוא ספרים של רועי מייקל שפי.

              לא קראתי אותם עדיין, אבל קראתי את התקציר וריאיון עם הסופר, וזה נשמע מצחיק-ציני.וגס מאוד.

              זה סוג של...אני לא ככ יודע איך להסביר. אני אשים את התקצירים.

              כרגע יש את 'אפשר הכל' ואת 'הדרך של רועי ואימאשל'ך'.

              אפשר הכל - תקציר:

              פאקינג שיט. יאפ זה התקציר היחיד בעולם שמתחיל בפאקינג שיט — לספר הפנטזיה השונה והראשון מסוגו, שמתאים גם לאנשים שלא קוראים ספרים. ספר על הגשמה עצמית, על ייעוד, ועל הניצחון האישי על הפחד שעומד בדרך לגרסה הכי טובה שלנו. וגם על סקס, סמים, צחוקים רצח ודרקונים. 'זה בכלל לא תקציר' אתם חושבים? אוקיי זה נכון תכלס.
              אז הנה תקציר: תקציר זה גיי. אין תקציר. תפתחו כמה עמודים רנדומלים ותראו אם אתם מגיבים בחיוך או בפרצוף מבולבל, אבל סקרן — ואם כן אז פשוט תקנו תפאקינג ספר יא נקניקים. ההורים שלכם לא ידעו שאתם מחזיקים את הספר הכי גס במדינת ישראל, הם פשוט יחשבו ש'יאאא איזה כיף הילד שלנו חנון סוף סוף והוא הולך לאוניברסיטה אולי' ויתנו לכם דמי כיס ואוטו ויסכימו לכם לשתות קולה בבית אפילו שזה רעל.
              רועי מייקל שפי, יליד 89' מהוד־השרון. מחבר רב המכר "הדרך של יובל". אשר נחשב לספר פורץ דרך בספרות הישראלית. שזה מצחיק כי בגדול אני כותב עלי עכשיו בגוף שלישי וזה מגה פאקינג מוזר. טוב אז הכתיבה שלי שונה או משהו. כנראה בגלל שאני לא ממש קורא ספרים, ומרגיש שאף אחד לא כותב אותם בשביל אנשים כמוני, אז החלטתי פשוט ללכת על זה בעצמי, בשביל כל השאר.
              אני חולה על סיטונאות, שקנאים וכיסים. ועל לונה גם, שאתם רואים אותי איתה כאן, אבל כנראה שהיא פאקינג מתה לפני מיליון זמן אם אתם קוראים את זה עכשיו. ו...פאק. גם אני. יש מצב שאני פאקינג מת כרגע. כי לא 2018 עכשיו, ויותר משהו כמו 2199, ואתם מתכננים ערב סמים עתידניים במועדון לייזרים הקבוע לשנה החדשה ואני הספקתי להיות זקן אהבל ולמות. תכלס על הזין שלי. לכו למוזיאון לראות פקס יא תינוקות, אני מתהפך עליכם מהקבר כוס רבאק תחזיקו אותי, יודעים מה, אל תחזיקו אותי. בטח התגלגלתי להיות הכלב שלכם ואני מחרבן לכם מחוץ לחדר ותשימו לי אוכל למה עוד שנייה אני אוכל לכם את כל השמפו והמרכך.
              אבל בינתיים, אני פשוט הסופר ההוא עם הקללות.

               

              הדרך של רועי ואימאשל'ך - תקציר:

              התקציר שלי לספר הוא שהספר הזה מלא בצחוקים.
              אללה, קדימה. 
              אם אתם מתעקשים אז אני אגיד שחלק מהחיים זה למצוא את עצמך, אבל עצמך מתחבא על איזה חוף בהודו, פותח בומים של בוקר. או אולי בבוליביה, מרביץ שורות מאיזה תחת עגול ושזוף. אולי בבית מאחורי השידה שהיית מורח עליה את הדברים שלך מהאף כשהיית קטן. הנקודה שלי היא, שכמו כולם, הדרך שלנו אלינו היא לא קלה, ואין בה ודאות, ואין בה בטחון. יש בה בורות, כשלונות, ועצב וכאב... ו..חלאס עם התקציר הזה. בכל אופן, יש גם שמחה, וצחוקים וכיף. אבל למי אכפת מזה אחרי כל הדכאון שבא מקודם. ידעתי שאני לא צריך לרשום שום דבר. עצות של עורכים ספרותיים, 'תרשום תקציר' הם אומרים. אתם תקציר. תקציר זה מעפן.

              אז פה מתחילה הדרך של יובל, שהיא כל כך דומה, וכל כך שונה מהדרך שלכם. ואתם מוזמנים להצטרף. כי היא דרך אש, וכל הזמן מוצאים בה שטרות של מאתיים וקליפרים.