אתגר מונולג | המעטפה

בזמנים שאין השראה, שואבים אותה מאתגרים ^^

***

המעטפה

אתם יודעים... הכל בגלל מעטפה אחת שחורה.
זה התחיל לפני שנים, ונגמר לפני ימים בודדים, אבל אני זוכרת את אותו יום שהוא הלך כאילו זה קרה הבוקר.
הוא אמר לי שהגיע זמנו, ואני רק מיררתי בבכי מעל המיטה. רגע לפני שהקו במוניטור התיישר ודמם הוא הניח בידי מעטפה שחורה סגורה בחותמת. הוא אמר לי שאני אדע מתי לפתוח אותה. טוב, לא ממש אמר, זה נכתב על גם המעטפה.
עבר יום, ועוד יום... וכמעט מיד חלפה לה שנה ואני כלל לא הבחנתי. הייתי עסוקה באבל, כי מה עוד יכולתי לעשות?
מה הוא חשב לעצמו? ככה לעזוב אותי פתאום?! ולא סתם, גם להשאיר אותי עם תיבת הפנדורה הזאת. הוא בכלל ניסה להבין איך אני מרגישה? אני בספק. הוא בטח יושב לו שם על כס מלכות ובוחן אותי מלמעלה. מהיכרותי איתו הוא בטח התחרה והשיג את תפקידו של האל, אם הוא קיים. אני לא מאמינה בזה, אם האל היה קיים הוא עוד היה כאן. עם כל התפילות של אימי בחדר בית החולים.
אבל... אולי יש אנשים שהיו מועדים למות מוקדם? אולי זה סוג אחד. והסוג השני הוא אנשים כמוני, אלה שצריכים להתמודד עם הכל אחר כך. ואני נשארתי תקועה עם המעטפה הזאת שרק חוזרת אלי כל הזמן. אני נשבעת, בבוקר זרקתי אותה בפעם המי יודע כמה ופתאום היא שוב חזרה אלי.

תגיד לי, איך אתה מצפה ממני לדעת מתי לפתוח את המעטפה הזאת? מתי? כשאני בוהה בצג המחשב במשרדי ומסכמת עמודים על גבי עמודים של מידע? כשאני בוכה את חיי בלילות ורק רוצה להרגיש את החום שלך שכבר איננו? כשאני צוחקת עם חברותיי ברגעים יפים של שלווה ומרגישה כאילו רק לרגע הכל בסדר? כשאני פשוט יושבת ומחזיקה בה מולי ומנסה לשרוף אותה רק בכוח מבטי? תגיד לי, מתי?!
וכך פתאום חלפו להן שנתיים, כאשר בשנה הראשונה כל מה שחשבתי עליו זה אתה, אתה ועוד קצת אתה, ובשנה השניה פתאום פתחתי את המגרה ההיא וראיתי את המעטפה השחורה מכוסה שכבת אבק דקה. עדיין לא פתחתי אותה. היא נראתה כל כך מתאימה לסביבה האפרורית הזאת שהיה לי כמעט עצוב להפריד אותה ממנה. 
ואחרי השנתיים עברו עוד שלוש, וכבר חמש שנים המעטפה נשארה באותה מגרה שכבר עברה לחדר אחר בשלב הזה, כי המועקה בידיעה שהיא נמצאת כה קרוב אלי כמעט הביאה אותי אל הגבול.
והמעטפה נשארה שם גם ביום שהצטרפתי אליך שם על הכס.
המעטפה עזבה את המגרה האפורה ששימשה את ביתה כעשור רק כשהתחננתי בפני אימי, בתור בקשה אחת אחרונה, שתביא אותה לבית החולים ונראה יחד מה יש בפנים.
והיא היתה ריקה.