[להיות כוח החבוי בצללים!] צ'אפטר 1

  • 12/08/2019

silver207

אני יודע שהרבה זמן כבר לא העלתי צ'אפטר של אריפוריטה, ואני מתנצל על כך. למן האמת, המוטיבציה שלי לתרגם ירדה מאוד לאחרונה.... בכל מקרה מדובר רק בתחביב שאני עושה מפעם לפעם, אז התרגום בהחלט מתעכב.... כמעט סיימתי את הצ'אפטר, אז בקרוב הוא יפורסם. עד שהאנימה של אריפוריטה תסיים את שידורה, אני מתכוון לפרסם את קובץ בוורד בו אני מתרגם. אורכו בערך 300 עמודים, והוא יפורסם רק אחרי שאעשה מספר שינויים גדולים מאוד (טבלאות הסטטוס, שמות של דברים, תיקון הערות, עריכה מקיפה).
 

אבל בכל מקרה, אני פה בשביל משהו אחר הפעם. לפני 9 חודשים בערך, התחלתי לקרוא איזה WN שמצאתי במקרה: To Be a Power in the Shadows!. אחרי שהם החליפו מתרגמים, ואיכות התירגום ירדה בהרבה, הפסקתי לקרוא את ה-WN הזה, על אף שהוא אחד מאלו שהכי נהנתי לקרוא. אתמול המשכתי מאיפה שהפסקתי, וחיש מהר סיימתי את כל 60 הצ'אפטרים שחיכו לי. הקריאה הזו הזכירה לי עד כמה אני אוהב את הסדרה הזו, ועוררה בי את המוטיבציה לתרגם חלק מזה. הצ'אפטרים של ה-WN הזה קצרים בהרבה, ובכללי הרבה יותר קל לתרגם אותה מאריפוריטה. אולי אני אמשיך לתרגם את הסדרה הזו במקום אריפוריטה אחרי פרסום הווליום הראשון, או שאולי לא. אני לא יכול להגיד שום דבר בוודאות בינתיים, אבל הכול עוד פתוח.

טוב, ועכשיו אחרי שחפרתי במשך שתי פסקאות גדושות, אני מניח שהגיע הזמן לקרוא קצת משהו שלא ישעמם.

מקווה שתיהנו~!

 

צ'אפטר 1: להישאר בתוך המגבלות שעצם היותך אנושי מותיר אותך בהן משמע שפצצה אטומית תאדה אותך

æ¿çµµ(By ã¿ã¦ã¿ã)

 

אני לא זוכר מה היה המניע לכך. כול מה שאני יודע זה שמאז שאני זוכר את עצמי, תמיד רציתי להיות "כוח החבוי בצללים."

האם זה היה בגלל אנימה? מנגה? או שאולי סרטים? למען האמת, זה לא ממש משנה. כול עוד היה מדובר ב"כוח החבוי בצללים", לא משנה מי או מה זה היה, אהבתי אותם.

לא את הגיבור, ולא את הבוס האחרון. אני מדבר על הישויות האלו שהתערבו והראו את כוחן רק מן הצללים.

הערצתי אותן, ורציתי להיות אחד מהן.

מה שגיבורים מהווים עבור כל השאר, זה מה ש"הכוחות החבויים בצללים" היוו עבורי. זה הכול.

אבל בניגוד לשאר אותם הילדים שנשאו עיניהם לגיבורים, אצלי לא היה מדובר בתשוקה בת חלוף. היה מדובר במשהו עמוק בהרבה, משהו שבער במעמקי לבי, ותמיד הניע אותי הלאה.

קראטה, אגרוף, קאנדו, אומניות לחימה משולבות….. למדתי את כל מה שהזדקקתי לו על מנת להתחזק, בזמן שהשארתי את יכולותיי בסוד. עבור אותו יום אחד בו אזכה לחשוף את עצמי.

בבית הספר, הייתי התגלמות הממוצעות עצמה. לא בולט ולא מזיק. דמות רקע א’.

אך מצדם האחר של חיי היום יום שלי היו אימונים מפרכים.

אלו היו ימי הנעורים שלי, ואלו היו ימיי כתלמיד.

אבל בחלוף הזמן, התחלתי לחוש בחוסר נוחות. הגיע הזמן לעמוד פנים אל פנים מול המציאות.

אכן, כל אלו לא משנים. בסופו של דבר, הם כולם חסרי משמעות.

לא משנה בכמה אומניות לחימה אתמחה, אותה עוצמה מוחצת, בה מחזיקים בסיפורים "כוחות החבויים בצללים", עדיין תהיה מחוץ להישג יד.

העוצמה שיכולתי להשיג תספיק לכל היותר בשביל להביס כמה בריונים. אם נשק חם היה נכנס לתמונה, אז העניינים כבר היו מתחילים להסתבך, ואילו הייתי מוקף על ידי חיילים החמושים מכף רגל ועד ראש, זה יהיה הסוף.

כוח החבוי בצללים שמובס על ידי חיילים…… כמה מגוחך.

אפילו אילו הייתי מקדיש עוד עשרות שנים לאימונים, אפילו אילו הייתי הופך ללוחם החזק ביותר על כדור הארץ, אם חיילים יקיפו אותי, הם עדיין יקרעו אותי לגזרים. לא, אולי כן אוכל להתמודד עם סיטואציה שכזו בדרך כזו או אחרת. ישנה האפשרות שעם מספיק אימונים, הפוטנציאל של בני האדם יספיק בשביל להביס מספר חיילים, גם אם אלו יקיפו אותם.

עם זאת, אפילו אם אוכל להביס כל חייל וחייל, אם פצצת אטום תיפול עליי, אני אתאדה. זה הגבול עבור בני האדם.

את זה ואת זה בלבד אני יכול לומר בוודאות מוחלטת. “הכוח החבוי בצללים” שהערצתי לא יתאדה מפצצת אטום פשוטה. לכן גם אני צריך להפוך לאדם שלא יתאדה מפצצת אטום.

למה הייתי זקוק בשביל שלא אתאדה כתוצאה מפגיעה של פצצת אטום?

האם זה אגרוף עוצמתי?

האם זה גוף מפלדה?

האם זו סיבולת בלתי נדלית?

לא דברים כאלו.

אני אצטרך משהו אחר, כוח מסוג אחר לגמרי.

כוח קסם, מאנה, קי, אורה, לא משנה מה. אני אצטרך להשיג כוח מיסטי כזה או אחר.

אחרי שעמדתי פנים אל פנים מול המציאות, זו התשובה אליה הגעתי.

עכשיו, תארו לכם אדם שמחפש אחר כוחות קסם אמתיים. אין מי שלא יפקפק בשפיות של אותו אדם.

אפילו אני. גם אני הייתי מפקפק בשפיותו.

אבל, אז מה?

אף אחד בעולם הזה עוד לא הוכיח את קיומם של כוחות קסם. אבל מצד שני, אין ולו אחד שהצליח לשלול בוודאות את קיומם של כוחות כאלו.

שפיות לא תעניק לי את הכוח לו שחרתי. אין ספק שהכוח הזה חבוי אפילו מעבר לתחום האי-שפיות.

מאז והלאה, רמת הקושי של האימונים שלי הגיע לרמה קיצונית.

כוח קסם, מאנה, קי, אורה - אף אחד לא יודע כיצד ללמוד אותם.

עשיתי מדיטציית זאזן (מדיטציה בודהיסטית), עשיתי מדיטציה תחת מפלי מים, עשיתי מדיטציה בשקט מוחלט, צמתי, התמחיתי ביוגה, המרתי את הדת שלי, חיפשתי אחר רוחות, התפללתי לאלוהים, ואפילו צלבתי את עצמי.

אין תשובה נכונה. האפשרות היחידה שלי הייתה להמשיך לבדי הלאה במורד השביל בו האמנתי, האפוף בחשכה.

ואז, עם חלוף הזמן, הגעתי אל הקיץ האחרון של ימיי בתיכון.

טרם גיליתי כוחות קסם או מאנה או קי או אורה…….

 

◆◇◆◇◆◇◆◇◆◇◆◇◆◇◆◇◆◇

אחרי שסיימתי עם האימונים הרגילים שלי, הבחנתי שכבר החשיך לגמרי.

לבשתי את התחתונים שלי שהנחתי לידי, לפני שהשחלתי את ידיי דרך השרוולים של מדיי בית הספר שלי.

טרם השגתי איזשהו כוח מיסטי. אולם, אני מרגיש שהתקדמתי מעט באימונים האחרונים שלי.

בדיוק כמו עכשיו.

בדיוק כשסיימתי עם האימונים להיום, אור בהיר הבהב בתוך ראשי, ושדה הראייה שלי החל לרעוד ללא שליטה.

כוח קסם…… או שאולי אורה……

אני בהחלט מרגיש את ההשפעה של אחד מאלה.

אני יכול לומר שהאימונים של היום היו משמעותיים בהחלט.

על ידי פשיטת כל בגדיי בזמן שאני ביער, הצלחתי לחוש בי הופך לאחד עם הטבע. על ידי כך שנגחתי בגזע עץ עבה שוב ושוב, הצלחתי לטהר את ראשי ממחשבות מסיחות ולעורר את המוח שלי בשביל שיומרץ לעורר כוחות מיסטיים.

זו הייתה שיטת אימונים הגיונית לחלוטין.

אהה, שדה הראייה שלי מתערפל.

זה כמעט כאילו אני סובל מזעזוע מוח.

עם צעדים קלילים, כמעט כאילו אני מרחף באוויר, ירדתי למורדות היער.

לפתע פתאום, אני רואה אור נד.

היו שני אורות למען האמת, נדים באוויר.

אילו אורות מסתוריים. מדריכים אותי באופן המעורר חשד, מזמינים אותי אליהם.

“יכול להיות…… כוח קסם?”

אני מתקרב בצעדים חסרי יציבות.

זה ללא ספק…זה ללא ספק כוח קסם!

סוף כל סוף, אני מצאתי כוח מיסטי!

לפני שבכלל שמתי לב, ההליכה שלי הפכה לריצה. יש שורשי עצים בדרכי, אבל אפילו כשאני מועד, אני ממשיך להתגלגל הלאה אל עבר האורות, משליך את עצמי קדימה כמו חיית בר.

“כוח קסם! כוח קסם! כוח קסם! כוחקסםכוחקסםכוחקסםכוחקסםכוחקסם !!!!“

אני מזנק אל מול שני האורות, אוחז ב…….

“אה……?“

הפנסים הקדמיים צבעו את עולמי בלבן טהור.

הצליל הצורח של הברייקס הדהד בתוך ראשי.

השוק חדר לתוך גופי, שלי…… כוח הקסם שלי……..

 

◆◇◆◇◆◇◆◇◆◇◆◇◆◇◆◇◆◇

בסופו של דבר, כן מצאתי כוחות קסם.

כשהתעוררתי, הייתי מוקף בכוח קסם. הוא היה מעט שונה משני האורות שראיתי בסוף, אבל, אז מה? למי אכפת מפרטים טריוויאליים שכאלה?

הו נכון, עוד פרט טריוויאלי שכזה הוא העובדה שככל הנראה, אני חזרתי לחיים. אין ספק שזה בגלל שמצאתי כוחות קסם ששער התחייה מחדש נפתח עבורי. אבל שוב, למי אכפת?

ברגע זה, אני טף בן מספר חודשים. רק לאחרונה המודעות שלי חזרה אליי. תחושת הזמן שלי עדיין מעט מעורפלת, אז אני לא בטוח לגבי הפרטים המדויקים.

אבל מעל הכול, אני לא מבין את השפה. כל מה שאני יודע הוא שהתרבות של העולם הזה הייתה דומה לזו של אירופה של ימי הביניים, שאני מניח שזה טוב מספיק.

אחרי הכול, מה שבאמת היה חשוב הוא שסוף סוף הנחתי את ידיי על כוח קסם. זה הכול – התהליך ושאר הפרטים השוליים כלל לא מעניינים אותי.

ברגע שבו נהייתי מודע לעצמי, הבחנתי בכוח הקסם. המראה של החלקיקים הזוהרים האלו, המרחפים פה ושם באוויר, מרגיש בדיוק אותו דבר כמו איך שהרגשתי כשרצתי באותו שדה פרחים, עירום כביום היוולדי, בחיפוש אחר רוחות כחלק מהאימונים שלי בחיי הקודמים.

האימונים האלו לא היו לשווא. כהוכחה לכך, מיד יכולתי לחוש בכוחות קסם, ועכשיו אני יכול לתמרן אותם כאילו הם היו אחת מגפיי. ההרגשה הזו זהה לפעם ההיא, כשצלבתי את עצמי, בעודי עירום כביום היוולדי…… לא, היא זהה לפעם ההיא, כשהימרתי את דתי שוב ושוב, ורקדתי בתפילה, בעודי עירום כביום היוולדי…… אני בטוח שכל חלק וחלק מהאימונים שלי נושא עכשיו את פירותיו.

ווידאתי כבר שאני יכול לחזק את עצמי פיזית.

בכך שאקדיש את כל הזמן החופשי שתינוקות מבורכים איתו לאימונים, אין ספק שהפעם אני אהפוך ל"כוח החבוי בצללים"…… אה, אני הולך לחרבן.

דרך אגב, למדתי איפשהו שציפורים לא יכולות לשלוט על הצרכים שלהן, אך תינוקות אנושיים גם לא שונים מכך. לא משנה עד כמה קול ההיגיון בראשי אומר לי להתנגד, האינסטינקטים שלי צורחים לי לשחרר את זה. אולם, בעזרת החיזוק הפיזי שהתאמנתי ימים כלילות על מנת להתמחות בו, הידקתי את החלחולת שלי על מנת להרוויח זמן, שבמהלכו……

“אוגיייהההה!!”

אני זועק לעזרה.

4 תגובות

  • מאת @-LE-
    13/08/2019

    מה הכוונה ״כוח החבוי בצללים״ 

    זה משהו שעוזר לאנשים בסתר או משהו בסגנון

     

    • מאת @silver207
      13/08/2019

      רציתי להסביר את זה, אבל שכחתי...

      בעיקרון מדובר באנשים/ארגונים שפועלים ב"צללים" - מבלי שאף אחד ידע. הם חושפים את עצמם רק לעיתים נדירות, ורק למי שהם רוצים. הם מיסתוריים מאוד, ובדרך כלל בעלי כוחות על אנושיים. לרוב דמויות כאלו עוזרות לדמות הראשית בעת צרה, אך הן יחסית פסיביות; הן לא יקדמו את העלילה באופן אקטיבי, למרות שחלקן בה גדול. ישנם מקרים גם שדמויות כאלו יסייעו דווקא לדמות האויב.

      עם דמויות כאלה, אין לדעת מה יקרה בהמשך. במיוחד כשלעיתים הן בעצם קיימות רק כדי לתקן טעויות שהסופר/תסריטאי עשה, או כדי לגרום לחלקים מסוימים בסיפור, שמלוטשים לגמרי מהמציאות, להישמע הגיוניים.

    • מאת @-LE-
      13/08/2019

      ?

  • מאת @מרהאיתן
    12/08/2019

    זה נראה נובל מענין, תודה שתרגמת את הצ'אפטר הראשון של זה