אריפורטה: מרגיל לחלוטין להכי חזק בעולם צ'אפטר 5 - "מלכודת"

  • 01/08/2018

silver207

סליחה על העדכון המאוחר, רק גיליתי לא מזמן שאני נוסע עם המשפחה שלי מחר (טוב, עכשיו שתיים בלילה אז טכנית זה היום) אז לקח לי זמן עם הצ'אפטר.

עד סוף השבוע אני הולך להוציא עוד אחד, אבל כנראה שיהיו רק שלושה השבוע.

בכל מקרה, בוא נדבר על הצ'אפטר.
בצ'אפטר הזה, האג'ימה וכיתתו נכנסים לראשונה לראשון מבין שבעת המבוכים האדירים, המבוך אדיר אורקוס. שם הם מתנסים בלוחמה אמיתית בזמן אמת ומשפרים אט אט את היכולות שלהם. אבל, המצב מסתבך....

*זכויות יוצרים:*כל הזכויות שייכות לסופר המקורי: "צ'וני סוקי" שפרסם את ה-RAWS של אריפורטה כאן: http://ncode.syosetu.com/n8611bv/

 

2ojlz1r.png

r261cy5.jpg

צ'אפטר 5- מלכודת

ברגע זה, האג'ימה ושאר הכיתה שלו התאספו אל מול הכניסה ל[מבוך האדיר אורקוס].

האג'ימה דמיין כניסה אפילה וקודרת, אבל במקום זה הוא מצא משהו שנראה כמו כניסה למוזיאון. אפילו היה להם דלפק קבלה לצד הכניסה.
אונה-סאן עם מדים וחיוך רחב בדקה את האנשים שנכנסו ויצאו מהמבוך. אם לומר בקצרה, העבודה שלה הייתה לבדוק את לוחיות הסטטוס, ולתעד את מספר האנשים שנכנסו ויצאו מהמבוך כדי להיות מדויקים במספר ההרוגים.
עם המלחמה הקרבה ובאה, זו הייתה השיטה שהם אמצו כדי להימנע מיותר אבדות בנפש מן הנדרש.

בכיכר שליד הכניסה, עגלות רבות סודרו בשורה, ובעליהם ניסו לקדם סחורותיהם.
זה היה כמו פסטיבל.
המקום הזה היה איזור פופולרי בשביל להרוויח כסף, הועיל ואנשים התקבצו שם באופן טבעי: היו הרבה אנשים טיפשים שאתגרו את המבוך ביהירותם, מה שנגמר בקיפוח חייהם. נראה גם הסמטאות האחוריות של המבוך מושכות אליהן פעילויות פליליות.

עם זאת, עם המלחמה שקרבה ובאה, הם לא רצו אף עימותים פנימיים, אז גילדת ההרפתקנים והממלכה עבדו ביחד אל עבר אותה מטרה.
מקום המפגש שליד הכניסה היה מקום שבו סחרו בחומרים מהמבוך. האוצרות שהושגו על ידי ההרפתקנים הוחלפו שם תמורת כסף.

בזמן שחברי הכיתה הסתכלו סביבם כמו בורים מקצה המדינה שהתפעלו מהנופים שראו בפעם הראשונה בחייהם, הם עקבו אחרי המפקד מאלד כמו ברווזונים שעוקבים אחרי אמם.

(הערת המתרגם: ב"בורים מקצה המדינה" הכוונה ל-Country Bumpkins, פשוט שלא מצאתי תחלופה מתאימה בעברית)

~~~~~~~

המבוך מבפנים היה שונה לחלוטין מההמולה שמחוצה לו.
לא הייתה אף מנורה במעבר שהיה ברוחב של 5 מטרים, ועדיין, היה שם אור עמום והיה ניתן לראות עד מידה מסוימת אפילו מבלי להאיר באמצעות קסם או לפידים.
נראה כאילו הרבה אבנים ירוקות מיוחדות היו קבורות בתוך קירות המבוך, והיה ניתן לכרות כמויות עצומות של האבנים הירוקות האלו מ[המבוך האדיר אורקוס].

הקבוצה ארגנה את שרשרת הפיקוד שלה והתקדמה הלאה.
למשך זמן מה, שום דבר מעניין לא קרה, עד שהם נכנסו אל אולם מסוים. האולם הזה היה בצורת כיפה, ונראה כי התקרה שלו הייתה בגובה של 7-8 מטרים.
ואז, מלפני הקבוצה שסרקה את האולם כאילו חיפשה בו אוצרות, כדורים אפורים וצמריריים פרצו החוצה מהסדקים בקירות.

"אוקיי, הקבוצה של קואקי, לכו קדימה. כל השאר אחורה! עקבו אחר ההוראות שקיבלתם לפני שיצאנו! התכוננו! לחיות הקסם האלו קוראים רטמן. הם זריזים, אבל לא ממש חזקים. פשוט הישארו רגועים."

בדיוק כפי שאמר, הרטמן רצו במהירות ניכרת. עיניי השני שלהם זרחו באור מצמרר מהראשים האפורים הסבוכים שלהם.
שמם התאים להם, הרי שמראם החיצוני היה דומה מאוד לזה של עכברוש....
הם היו חיות קסם בעלות פלג גוף עליון שרירי שהלכו על שתי רגליים. כאילו כדי להשוויץ בקוביות שלהם ובחזה השרירי שלהם, דווקא החלקים האלו לא היו מכוסים בפרווה.

חזית ההתקפה של התלמידים הייתה בנויה מקואקי וחבורתו.
כששיזוקו, שהייתה בקבוצה שלו, ראתה את הרטמן, הפרצוף שלה התקשח. הרטמן נתנו מין סוג של הרגשה קריפית.
קואקי, שיזוקו וריוטארו עצרו את הרטמן המסתערים. בינתיים, שתי בנות שהיו קרובות לקאורי החלו לדקלם. הבנות האלו היו נאקאמורה ארי, בחורה שהרכיבה משקפיים, וחברתה טאניגוצ'י סוזו - הלולי האנרגטית. הן התכוונו לבצע את הקסם שלהן, בזמן שנשארו במערך שלימדו אותן.

קואקי השתמש בחרב בצורת הצלב שלו במהירות בל תתואר. הוא כיסח במהרה מספר אויבים.
החרב שלו הייתה אחת מהארטיפקטים השמימיים שניתנו לו על ידי ממלכת הייריאי, [החרב הקדושה]. לחרב היה את אלמנט האור. כל אויב שנקלע אל האור שהחרב יצרה יהפוך לחלש יותר, והיא גם חיזקה באופן אוטומטי את האחד שהחזיק בה.
אפילו אם היא נקראה חרב "קדושה", בהחלט היו לה מספר יכולות מעוררות צרות...

העיסוק של ריו היה "לוחם אגרופים", אז הוא השתמש בכפפות מגן ומגניי שוקיים כציוד הלחימה שלו. הם גם היו ארטיפקטים שמימיים. הם יכלו ליצור גלי הלם, וגם כוח לא היה חסר להם.
ריוטארו עמד בפוזה מתגרה ולא נתן לאף אויב לעבור דרכו בעזרת אגרופיו ובעיטותיו היפיפיים.
למרות שהוא לא היה חמוש, הוא גילם תפקיד חשוב ביותר בתור טנק משוריין כבדות.

(הערת המתרגם: בטנק הכוונה זהה לזו שבמשחקים - מישהו שהתפקיד שלו הוא לספוג את רוב הנזק מהאויבים, כך שהעמידות שלו וה-HP שלו גבוהים משל השאר.)

שיזוקו, כמו הסמוראית שהיא, הייתה בעלת העיסוק "סייפת".
היא עמדה בתנוחת באטוג'וטסו ושלפה את החרב שלה שנראתה כמו
שאמשיר. כל האויבים נחתכו בין רגע. התנועה הזריזה הזו גרמה לאבירים להיאנח מהתפעלות.

(הערת המתרגם: באטוג'וטסו זו אחת מטכניקות הסייף היפניות. זו אומנות שליפת החרב).

בזמן שהאג'ימה ושאר התלמידים רותקו על ידי הקרב, דקלום החל להישמע.

"להבות אפלות ומתערבלות, שרפו את אויביי, והשיבו אותם כאפר לאדמה ממנה באו, [להבה ספירלית]"

שלושה אנשים שיגרו בו זמנית להבות ספירליות שעטפו את הרטמן.
הרטמן זעקו זעקות מוות בעוד שהלהבות שרפו אותם עד לכדי אפר.

עד שהם שמו לב לכך, כל הרטמן באולם כבר הובסו.
שאר התלמידים לא קיבלו הזדמנות להשתתף בקרב.
נראה כי האויבים בקומה הראשונה היו חלשים מדי עבור הקבוצה של קואקי.

"האאא~ עבודה טובה! בפעם הבאה זה תורכם, אז אל תורידו את המשמר שלכם!"

בזמן שעמד אל מול התלמידים היוצאים מן הכלל, המפקד מאלד חייך במרירות בעוד שעודד את שאר הקבוצה לא להתבאס.
אולם, לאחר שהביסו בהצלחה חיות קסם בפעם הראשונה, זה היה בלתי נמנע עבורם לא להתרגש מכך. התלמידים כולם החלו לחייך.
המפקד מאלד משך בכתפיו ואמר, "אין מה לעשות."

"בכל מקרה, עבודה טובה על הקרב שלכם עכשיו. אל תשכחו לקחת את אבני הקסם. ובכל זאת, זה לא היה קצת מוגזם מה שעשיתם עכשיו?"

המפקד מאלד בבירור נזף בתמיכה-האחורית, הבנות בקבוצה של קאורי ידעו שהן הגזימו והתחילו להסמיק.

(הערת המתרגם: הן הסמיקו מבושה, לא ממבוכה)

מאז והלאה לא הייתה אף בעיה של ממש. הם עשו תורות בלחימה והתקדמו בצורה חלקה אל עבר הקומות הנמוכות יותר.
בסופו של דבר, הם הגיעו לקומה העשרים, שסימנה שמשם והלאה ההתקדמות מיועדת רק להרפתקנים מהמעלה הראשונה.
הקומה הנמוכה ביותר שאי פעם הגיעו אליה הייתה הקומה ה-65, אבל ההישג הזה הושג על ידי הרפתקנים מלפני יותר מ-100 שנים. להגיע לקומה ה-40 נחשב בימים אלו כעבודה של האליטה של ההרפתקנים בלבד. כל מי שעבר את הקומה ה-20 נחשב להרפתקן מהמעלה הראשונה.
מאחר וכל התלמידים היו צ'יטים, הם הגיעו בקלות לקומה ה-20, אפילו מבלי להיות בעלי ניסיון רב בקרבות.

עם זאת, מלכודות היו הדברים המפחידים ביותר במבוך. במקרים מסוימים, המלכודת עלולה להיות קטלנית.
[פיירסקופ] היה אמצעי הנגד הטוב ביותר כנגד מלכודות. ה[פיירסקופ] הוא גאדג'ט המגלה מלכודות על ידי הבחנה בזרם הקסם. מאחר ורוב המלכודות במבוך משתמשות בקסם, ה[פיירסקופ] יכול לגלות יותר מ-80% מהן.
עם זאת, טווח הגילוי היה די צר, אז על מנת שיוכלו להתקדם בצורה חלקה, ניסיון ומידע היו הכרחיים.

מאחר והם התקדמו במהירות בין הקומות, כל שהאבירים שליוו אותם יכלו לעשות היה להתרכז על להדריך אותם.
עם זאת, המפקד מאלד נזף בהם קשות; היה אסור להם ללכת למקומות שטרם ווידאו אם יש חבויות בהן מלכודות או לא.

"טוב, חבר'ה. מכאן והלאה, לא רק שיהיו עוד סוגים של חיות קסם, אלא שהן גם יעבדו ביחד על מנת לתקוף אותנו. אל תהיו חסרי זהירות רק בגלל שהיה קל כל כך עד עכשיו! האימונים להיום יגמרו אחרי שנגמור עם הקומה ה-20! תתלהבו!"

הקול של המפקד מאלד היה נמוך מאוד אבל בכל זאת נשמע בבירור.
עד לשם, האג'ימה לא ממש עשה משהו. הוא התאמן פעם אחת על חיית קסם שהוחלשה על ידי האבירים. הוא יצר בור מלכודת בקרקע, ושיפד את חיית הקסם שנראתה כמו כלב שנפלה אליה.
זה היה כל מה שהוא עשה.
עקרונית, פשוט לא הייתה לו אף הזדמנות לקחת חלק בקרב הקבוצתי, ואת רוב זמנו העביר בלעמוד מאחור עם האבירים מבלי לעשות דבר.

זה היה די פתטי.
ועדיין, כוח הקסם שלו השתפר שוב ושוב בכך שהשתמש ביכולת ה[סינרגיה] שלו בזמן לחימה, ולכן זה לא היה לגמרי חסר משמעות. כוח הקסם שלו עלה בשתי נקודות, אז לוחמה אמיתית בכל זאת הייתה מועילה מאוד.

(אבל עדיין, אני לגמרי שחקן טפיל, אנחה....)

(הערת המתרגם: "שחקן טפיל" הוא כשמו, טפיל. הוא שחקן שמשחק עם אנשים אחרים, אבל לא עושה כלום ועדיין חולק עם השאר את הפרסים והקרדיט שלהם).

פעם נוספת, חיית קסם מוחלשת נזרקה אל עבר האג'ימה על ידי האבירים.
כשהיא התקרבה, האג'ימה עשה טרנסמוטציה לקרקע ונאנח. הבטן של חיית הקסם שופדה על ידי חרב חדה בבור שהאג'ימה יצר, ולא נראה כאילו היא יכולה לזוז עוד.

(טוב, נראה כי הדיוק שלי בשימוש בטרנסמוטציה השתפר... בואו נתקדם צעד צעד....)

האג'ימה צרך גלולה לחידוש כוח קסם בעוד שניגב את הזיעה שעל מצחו.
האג'ימה לא שם לב, אבל היו מספר אבירים שהתרשמו ממנו.

אם לומר בכנות, האבירים לא ציפו ממנו לשום דבר בהתחלה.
אולם, מאחר והקרבות הלכו בצורה טובה כל כך, הם החליטו להפנות את תשומת הלב שלהם אל האג'ימה שעמד מאחור מבלי שהיה לו מה לעשות, ודחפו לעברו כמה חיות קסם.
כמובן, חיות הקסם הוחלשו לפני כן.

האבירים ציפו שהאג'ימה ישתמש בחרב שלו בשביל להילחם, למרות שלא ידע איך. אבל במקום, האג'ימה עצר בצורה אפקטיבית את התנועות של אויביו בעזרת טרנסמוטציה, ואז בסוף דקר אותם למוות.
הוא הביס את חיות הקסם עם אסטרטגיה שהאבירים אף פעם לא ראו לפני כן.
[סינרגיסט] נחשב לעיסוק של מלאכה, זה היה ידוע לכל. ולכן, הם אף פעם לא חשבו לפני כן על איך להשתמש בטרנסמוטציה למטרות לחימה.

מאחר ולא היה לו אף דבר אחר, הנשק היחיד של האג'ימה היה יכולת הטרנסמוטציה שלו.
הוא חשב ש'אם הוא יכול לתמרן מינרלים, למה שהוא לא יוכל לתמרן גם את הקרקע?'. הוא הגיע לאסטרטגיה הזו אחרי שהמחשבה הזו חלפה בראשו.
מאחר והוא היה מוקף על ידי כל כך הרבה אנשים חזקים, הוא הרגיש שהמאמץ שלו שבו הוא נתן את כולו היה חסר תועלת.
אחרי שהוא עשה צחוק מעצמו באימוני הקרב בפרוורי עיר הבירה, הוא המציא את הטקטיקה הזו, וזו הייתה החשיפה הפומבית הראשונה שלה.

הם עצרו בשביל מנוחה קצרה.
האג'ימה הביט קדימה מדי פעם ויצר קשר עין עם קאורי. היא הסכלה אל עבר האג'ימה וחייכה אליו.
נראה כי קאורי שמרה עליו עין אחרי ההכרזה שלה מאתמול שהיא "תגן" עליו. זה גרם להאג'ימה להיות נבוך ולקטוע את קשר העין ביניהם.
היא הזעיפה מעט את פניה על זה.
שיזוקו שהתבוננה במתרחש חייכה חיוך מריר, ואז היא שאלה בקול שקט:

"קאורי, למה שניכם כל הזמן מסתכלים האחד על השנייה? את חושבת על לעשות קומדיה רומנטית במבוך, את?"

קאורי הסמיקה מההקנטה וסתרה בכעס את מה ששיזוקו אמרה.

"מו-! שיזוקו-צ'אן! אל תאמרי דברים מוזרים! אני רק תהיתי אם נאגומו-קון בסדר, זה הכל!"

הקומדיה הרומנטית כבר הייתה בשיאה עם האמרה הזו, בגלל שקאורי התחילה באמת להזעיף את פניה.
שיזוקו שמרה על פיה סגור, אבל היא לא יכלה להסתיר את הצחוק בעיניה.
אחרי שראתה זאת, קאורי ניפחה את הלחייה ומלמלה בקול שקט, "ברצינות!"

האג'ימה המשיך להביט בהן מהצד לפעמים, אבל הוא פתאום הרגיש במבט חודר שגרם לו ליישר את עמוד השדרה שלו.
המבט הלא נעים הזה היה מלא ברגשות שליליים.
עד אז, האג'ימה כבר הרגיש מבטים דומים לזה בכיתה, אבל ההרגשה שהוא קיבל מהמבט הזה הרבה יותר עמוקה וכבדה.

זו לא הייתה הפעם הראשונה באותו יום שהוא הרגיש במבט הזה. מאז אותו בוקר הוא הרגיש שמישהו בהה בו.
בכל פעם שהוא ניסה למצוא מי בוהה בו, ההרגשה הזו נעלמה.
זה קרה שוב ושוב מאז הבוקר, ולהאג'ימה כבר התחיל להימאס מזה.

(אני תוהה למה זה... עשיתי משהו?.... אני ניסיתי קשה למרות שאני חסר יכולת... יכול להיות שזו הסיבה? אל תתבדחו איתי! מי הנבל שעושה את זה?..... אנחה~)

האג'ימה נאנח עמוקות.
הוא כגם החל לחוש באותה תחזית רעה שקאורי ציינה לפני כן.

הקבוצה המשיכה לחקור את הקומה ה-20.
השטח של כל קומה היה כמה קילומטרים רבועים. בדרך כלל ייקח לעשרות אנשים שעובדים ביחד עד חודש כדי למפות את כל האזורים הלא ידועים.
נכון לעכשיו, עד ל-40 קומות מופו כבר, אז ללכת לאיבוד לא היה קל כל כך. הייתה גם הדאגה הקטנה שאולי הם יתפסו במלכודות.

לחדר הפנימי ביותר בקומה ה-20 היו תכונות גאוגרפיות מסובכות ביותר. הקירות בלטו כמו במערת נטיפים ונטיפי אבן היו לכל עבר בחדר. המדרגות לקומה ה-21 היו ממש אחרי החדר הזה. אם הם יגיעו לשם, האימונים לאותו יום יגמרו. בזמנים עברו, הם יכלו להשתמש בקסם טלפורטציה, אבל בעידן הנוכחי, דבר שכזה היה בלתי אפשרי. הם היו צריכים לחזור בדרך המיושנת. מאחר והקירות בלטו, הם לא יכלו להתפזר והיו חייבים להתקדם בטור אחד, אז הקבוצה נרגעה במקצת.

באותו זמן, החבורה של קואקי והמפקד מאלד שהיו מלפנים עצרו. חברי הכיתה המופתעים שינו את תנוחות גופם לכאלו המיועדות ללוחמה בעודם מבולבלים. בבירור, הם פגשו אילו שהן חיות קסם.

"הם מוסווים! תוודאו שאתם שמים לב לסביבה שלכם!"

המפקד מאלד המליץ להם זאת. אחרי זה, הקיר התנשא לפתע ושינה את צבעו. הגוף שהיה מוסווה עד עכשיו היה בצבע חום כהה, והיצור שהופיע עמד על שתי רגליים. הוא הרים את החזה שלו והחל לתופף עליו כמו על תוף. נראה כי זה היה חיית קסם שהייתה כמו גורילה בעלת יכולת ההסוואה של זיקית.

"אלו רוקמאונטים! תיזהרו מהידיים שלהם, הן חזקות!"

הקול של המפקד מאלד הדהד בחדר-מערה שהם היו בו. הרוקמאונט שהיה ליד הקבוצה של קואקי השליך את עצמו עליהם. האגרוף של ריוטארו הצליח להדוף את היד העוצמתית של הרוקמאונט. קואקי ושיזוקו ניסו להקיף אותו, אבל לא יכלו בגלל פני השטח של המערה.

כשהרוקמאונט הרגיש שהוא לא יצליח לעבור את ריוטארו, הוא כופף את הגוף שלו כלפי מטה ושאף נשימה עמוקה. אחרי זה....

"גוגאגאגאאאא------!!"

הוא שאג שאגה עזה כזו, שגרמה לחדר כולו לרעוד.

"גו?!"

"אווה?!"

"קיה?!"

(הערת המתרגם: סוגים שונים של צרחות, תנסו לדמיין אותם בראש. ב"קיה" בסוף זה איך שבנות צורחות ביפנית אז זו שיזוקו והשניים האחרים הם כנראה ריוטארו וקואקי)

זעזוע עבר בגוף שלהם, אך הוא לא פגע בהם, אלא שיתק אותם במקום זאת. זה היה הקסם הייחודי של הרוקמאונט [שאגה מאיימת]. השאגה שלו הכילה קסם שגרם לשיתוק זמני.

קואקי ושאר הלוחמים בחזית נפגעו על ידי השאגה מטווח אפסי, מה שגרם להם לקפוא במקומם לרגע. הרוקמאונט השתמש בהזדמנות הזו כדי לזוז הצידה. הוא הרים סלע ענק וזרק אותו אל עבר הלוחמים המאספים בזריקה כמו של הדיפת כדור ברזל! הסלע עף מעל הלוחמים בחזית, והתקדם אל עבר קאורי והאחרות.

קאורי וחברות הצוות שלה הכינו את מטות הקסם שלהן בידיהן כדי ליירט את הסלע. לא היה להן מספיק מקום כדי להתחמק ממנו. עם זאת, ברגע שבו הן התכוונו להפעיל את הקסם, הן קפאו במקומן לאחר ששמו לב מה היה הדבר שנזרק לעברן.

ה"סלע" שנזרק לעברן היה למעשה רוקמאונט אחר. כשהוא שמע את הצרחות של הקבוצה של קאורי, הוא עשה סיבוב מרשים באוויר ופרש את שתי ידיו. זה כמעט נראה כאילו הוא קורא לקאורי בעודו מבצע "צלילת לופין". באופן מוזר, העיניים שלו היו מלאות דם והנשימה שלו הייתה גסה. קאורי, ארי וסוזו צרחו אפילו מבלי ששמו לב ועצרו את הפעלת הקסם שלהן.


"היי? מה אתה עושה? זה קרב!"

במהרה, המפקד מאלד זינק קדימה בשביל ליירט את הרוקמאונט שעט לעברן במהירות. "ס-סליחה". הבנות התנצלו לו, אבל ההרגשה השלילית עדיין הייתה שם. הפנים שלהן החווירו.

היה בחור צעיר אחד שהורגז על ידי הסיטואציה הזו. הוא היה הגיבור שלנו, אמנוגאווה קואקי.

"ממזר... איך אתה מעז להתייחס אליהן ככה.... אני לא אסלח לך!"

נראה שנוצרה אי הבנה וקואקי חשב שהגועל שהבנות הרגישו היה למעשה פחד למותם הממשמש ובא. 'איך אתה מעז להפחיד את הבנות ככה?!' קואקי נרגז מעט בגלל אי-ההבנה. נראה כי החרב הקדושה שלו זרחה בתגובה לרגשות שלו.

"אינספור כנפיים מרקיעות, הגיעו אל המרומים, [הבזק מרקיע] !"

"הא, חתיכת אידיוט, תעצור את זה עכשיו!"

מתעלם מקולו של המפקד מאלד, קואקי הרים את החרב שלו מעל ראשו והניף אותה כלפי מטה בתנועה אחת. הדקלום שלו גרם לחרב לפלוט אור רב עוצמה, והשיסוף שעשה שיחרר להב של אור. יוצר עיקול, האור חצה לשניים את הרוקמאונט מבלי אף התנגדות. להב האור המשיך הלאה עד שהרס את הקיר שהיה מאחורי הרוקמאונט.

מעט הריסות אבן נפלו מהקיר הניזוק. קואקי נשף וחייך אל הבנות עם חיוך מבריק. הוא הביס את המפלצת שהפחידה אותן. זה בסדר עכשיו!
המפקד מאלד בא אליו עם חיוך ואז חבט בראשו.

"האו?!"

"טיפש שכמוך. אני מבין איך אתה מרגיש, אבל אסור לך להשתמש ביכולת כזו במרחב צר כל כך! אם המנהרה הייתה קורסת, מה הייתה עושה אז?"

מול הנזיפה החריפה שקיבל מהמפקד מאלד, כל שקואקי יכל לעשות זה להנמיך את הראש שלו. הבנות התקרבו אליו עם חיוכים מרירים וניסו לנחם אותו. באותו רגע, הקיר הקרוס משך את תשומת ליבה של קאורי.

".....הא? מה זה? זה זוהר.....?"

לאחר ששמעו את זה, כולם הסתכלו על הקיר שקאורי הצביעה עליו. מינרלים שזרחו באור חיוור פרחו על אותו קיר. זה היה כמו קריסטל שכוסה באבני חן בצבע טורקיז. הבנות הוקסמו על ידי המראה היפיפה של הקריסטלים.

"הו~ זה קריסטל גרנטז. אחד בגודל כזה הוא נדיר."

קריסטל גרנטז היה מחצב שנראה כמו תכשיט. לקריסטל לא היו אף אפקטים מיוחדים, אבל המראה היפיפה והמנצנץ שלו היה פופולרי ביותר בקרב הגברות מהמעמד הגבוה. תמיד שמחו לקבל טבעות, עגילים, תליונות, ותכשיטים נוספים שיצרו על ידי שימוש בקריסטל הזה, והוא אף היה בין שלושת האפשרויות הפופולריות ביותר בשביל טבעות נישואים.

"נהדר...." (קאורי)

כששמעה את ההסבר הפשוט של המפקד מאלד, הלחיים של קאורי הסמיקו. היא החטיפה מבט להאג'ימה מבלי שאף אחד שם לב. אולם, היחידה שכן שמה לב לכך הייתה שיזוקו.

"אם ככה, כדי לנו לקחת אותו חזרה איתנו!"

האחד שאמר את זה וזז לעברו בפתאומיות היה הייאמה. הוא התקרב אל הקיר שבו היה קריסטל הגרנטז וטיפס לעברו בעוד שאבנים קטנות נפלו מהקיר. המפקד מאלד צעק בפאניקה.

"היי-! אל תעשה פשוט מה שאתה רוצה! עדיין לא ווידאנו שזה בטוח!"

עם זאת, הייאמה העמיד פנים שהוא לא שמע את זה וסוף סוף הגיע אל מלפני הקריסטל. המפקד מאלד רדף אחרי הייאמה כדי לעצור אותו. באותו רגע, אחד מהאבירים סיים את הבדיקה שלו עם הפיירסקופ.
ואז, הפנים שלו החווירו.

"המפקד! זו מלכודת!"

"טסו?!" (הערת המתרגם: קול של הפתעה. דמיינו אותו עם עיניים פתוחות לרווחה ונראה מבוהל)

אולם, האזהרה שלהם הגיעה מעט מאוחר מדי. ברגע שבו הייאמה נגע בקריסטל הגרנטז, מעגל קסמים התפשט ממנו. המלכודת תוכננה כך שאנשים שהוקסמו על ידי הקריסטל יגעו בו בחוסר זהירות. פטריות יפייפיות הן בדרך כלל מורעלות. זו הייתה דרכו של העולם.

בין רגע, מעגל הקסמים התפשט דרך החדר כולו, והתחיל להאיר באור בהיר יותר בהדרגה. זה היה כמו שיחזור של הקסם שזימן אותם.

"לסגת! צאו מהחדר ברגע זה!"

תחת פקודתו של המפקד מאלד, כולם התחילו לרוץ אל עבר היציאה...
אבל הם לא היו מהירים מספיק. כשהאור מילא את החדר, כולם הרגישו לרגע כאילו הם מרחפים, ומיד אחר כך, הם הוטחו אל הקרקע עם קול עמום.

הם כולם נאנקו בגלל הישבן הכואב שלהם. האג'ימה הביט סביבו, וגילה שרוב התלמידים שפשפו את הישבנים שלהם כמוהו. המפקד מאלד, האבירים, קואקי, והלוחמים שלחמו בחזית עמדו במהרה וסרקו את הסביבה שלהם. נראה כי הקסם ממקודם היה קסם טלפורטציה. קסם שמהכשפים של היום לא יכלו בכלל להשתמש בו הוטל בקלות, הקסם מעידן האלים באמת היה ראוי להיקרא כצ'יט.

הם כולם הועברו אל גשר ענקי עשוי אבן. האורך שלו היה בערך מאה מטרים. התקרה נראתה בגובה עשרים מטרים בערך. לא היה אף נהר מתחת לגשר, היה שם רק תהום חסר תחתית. אם הם יפלו, זה בטח ירגיש כמו ליפול אל הגיהינום.

הרוחב של הגשר היה בערך עשרה מטרים, אבל שלא נדבר על המעקות, אפילו הקצוות היו מעוגלים. אם היית מחליק שם, לא היה לך במה להיאחז ואין ספק שתיפול. הקבוצה הייתה בדיוק באמצע הגשר. משני צדי הגשר, הם יכלו לראות גרמי מדרגות שהובילו מעלה. אחרי שווידא את זה, המפקד מאלד פיקד עליהם עם הבעת פנים קודרת.

"אתם, קומו מיד! לכו אל עבר המדרגות. מהרו!"

כששמעו את הפקודות הרועמות מהמפקד מאלד, התלמידים שהיו על הקרקע קמו מיד. עם זאת, המלכודת של המבוך לא הייתה רק ברמה כזו, היא לא תיתן להם לברוח בקלות שכזו. חיית קסם ענקית התגלתה בצד אחד של המעבר. בצד השני היו כמויות גדולות של מפלצות.

באותו זמן, המפקד מאלד הסתכל על חיית הקסם הענקית עם הבעת פנים ריקה, ומה שמלמל נשמע חזק וברור.

"לא יכול להיות.... בהמות'?"

(הערת המתרגם: בהמות' הוא שם של שד שמופיע גם בפולקלור היהודי, אבל היפנים ורבים אחרים משתמשים במושג פשוט כדי לתאר מפלצת ענקית)

 הערות:

1. "צלילת לופין" או באנגלית," Lupin Dive ", ניתן לראות בקישור. השם נלקח מהדמות ש"המציאה" את זה, לופין מ"לופין השלישי".

2. שמות:

רטמן - תלוי ביחיד או רבים, Retman/Retmen.

רוקמאונטים - Rockmounts.

בהמות' - Behemoth.

קריסטל גרנטז - Grantz Crystal.

 

3 תגובות