אריפורטה: מרגיל לחלוטין להכי חזק בעולם צ'אפטר 3- "להתעלל בחלשים"

  • 27/07/2018

silver207

טוב, אז זה הצ'אפטר האחרון שלנו לשבוע הראשון לתרגום של אריפורטה.

מקווה שתיהנו ושיהיה לכולם שבת שלום~.

*זכויות יוצרים:*כל הזכויות שייכות לסופר המקורי: "צ'וני סוקי" שפרסם את ה-RAWS של אריפורטה כאן: http://ncode.syosetu.com/n8611bv/

2ojlz1r.pngr261cy5.jpg

צ'אפטר 3: להתעלל בחלשים

שבועיים עברו והעובדה שהאג'ימה היה החלש ביותר מבין חברי הכיתה הפכה לידועה לכל.

נכון לעכשיו, האג'ימה הלך לבדוק את הספרייה המלכותית, מנצל את ההפסקה שהייתה לו בין האימונים.
בידו היה ספר הדרכה גדול בשם [ספר הדרכה מאויר של חיות הקסם מהיבשת הצפונית].
הסיבה שהאג'ימה קרא את הספר הזה הייתה שבשני השבועות האחרונים, בהם הם התאמנו כל יום, האג'ימה הבין שהוא אפילו יותר חסר תועלת ממה שחשב תחילה.
עם זאת, הוא יכל לתעל חוכמה וידע כדי לפצות על חוסר הכוח שלו.
לכן, הוא החליט לתעל את הפסקותיו מהאימונים כדי להרחיב את עולם הידע שלו.

"האייי~"
האג'ימה נאנח אחרי שקרא את הספר זמן מה, ואז הוא זרק אותו על השולחן.
"באנג! בום!", הצליל הפתיע ספרנית שבדיוק עברה שם, מה שגרם לה לנעוץ את מבטה בהאג'ימה.

האג'ימה גם הופתע מהרעש והתנצל לספרנית.
"תיזהר לפעם הבאה!" הספרנית המשיכה לבהות בהאג'ימה.
האג'ימה לא יכל שלא לבכות בליבו: "מה לעזאזל אני עושה?", ונאנח פעם נוספת.

האג'ימה הוציא באיטיות את לוחית הסטטוס שלו בעוד שהשעין את לחיו על כף ידו והביט בה.

 

420hom2.png

 

 

זו הייתה התוצאה של האימונים הקשים שעבר האג'ימה בשבועיים האחרונים.
מגוחך! אפילו הוא עצמו הוא לעג לתוצאות שלו.
דרך אגב, בואו ניתן מבט על לוחית הסטטוס של קואקי.

kxi2gc6.png

 

קצב הגדילה שלו היה בערך פי חמישה מזה של האג'ימה.
בנוסף, האג'ימה הבין שאין לא גם אף זיקה לקסם.
מה הקטע עם חוסר בזיקה לקסם?
בואו נתחיל בכך שנסביר את קונספט הקסם בעולם הזה.

התהליך לניצול קסם בטורטוס היה על ידי תיעול כוח קסם מהגוף אל מעגל קסמים בעזרת דקלום, שהיה מפעיל את הכישוף שבו.
לא הייתה דרך להפעיל כשפים בצורה ישירה באמצעות כוח קסם, ולכן עליך ליצור את מעגל הקסמים המתאים  לכישוף הרצוי כדי להטיל אותו.

בנוסף, כמות כוח הקסם שמתועל אל תוך מעגל הקסמים עולה בפרופורציה עם זמן הדקלום.
קנה המידה של מעגל הקסמים יגדל בהתאם למורכבות של הכישוף, מה שיגרום למעגל הקסמים עצמו לגדול יותר באופן בלתי נמנע.

לדוגמא, על מנת להטיל [כדור אש], שהיה סימן ההיכר של כשפים ב-RPG, ידרש מעגל קסמים ברוחב של 20 ס"מ.

טכניקות בסיסיות כמו אלמנט, כוח, טווח, היקף, ושאיבת קסם (השיטה לתיעול כוח הקסם מהגוף) היו הכרחיים.
דברים נוספים כמו אינדוקטיביות ומשך זמן ממושך גם נדרשו בשביל הכשפים, מה שבסוף גם גרם לגדילה בהיקף מעגל הקסמים.

מצד שני, ישנם יוצאי דופן לעקרונות הבסיס האלו, וזו הזיקה של האדם.
עקרונית, זיקה משמעה שישנם אנשים בעלי מבנה גוף מיוחד שיכולים לוותר על מספר נוסחאות כשהם משתמשים בכשפים.
לדוגמא, אדם עם זיקה לאש לא יצטרך לכתוב את האלמנט בחלק של נוסחת הקסם במעגל. במקום, הוא יוכל להסתמך על הדמיון שלו בשביל לפצות על ההשמטה הזו.
במקום לכתוב את החלק של האלמנט, הוא יוכל פשוט לדמיין אש בזמן שדקלם את הכישוף, וזה יביא את אלמנט האש לכישוף.

לרוב האנשים יהיה סוג כזה או אחר של זיקה, ומעגל הקסמים בקוטר של  20 ה-ס''מ שצוין קודם הוא הגודל המתוארך לאדם ממוצע.
במקרה של האג'ימה, אין לו אף זיקה.
חוץ מחמש הטכניקות הבסיסיות, הוא עדיין היה צריך לשפר את המהירות, הכוונון, קצב הפעפוע, אחוזי השליטה, וכל מיני טכניקות נוספות כאלה שלו.
לכן, להאג'ימה נדרש מעגל קסמים בקוטר של קרוב ל-2 מטרים רק כדי לשגר כישוף [כדור אש], מה שיהיה לא פרקטי בתרחיש של לחימה אמיתית בזמן אמת.

ישנן שתי דרכים בשביל לחרוט מעגל קסמים; על ידי שימוש בסוג מיוחד של נייר שהוא בעל שימוש חד פעמי, או על ידי חקיקה במתכת שלה שימוש רב פעמי.
לנייר גיוון רחב, אבל ניתן להשתמש בו רק פעם אחת וכוחו של הכישוף גם יפחת בהתאם.
במתכת ניתן להשתמש מספר פעמים ועדיין לשמר את הכוח שלה, אבל לא ניתן לשנות את הכישוף שהוטבע בה, והיא גדולה ומגושמת.
הכמרים ואישטר הם כולם בעלי מטות שמכילים מתכות חרוטות.

טוב, בקצרה, כשפים לא היו פרקטיים בקרבות מטווח קצר, במיוחד אם לאותו אדם לא הייתה זיקה.
באשר לעיסוק ה[סינרגיסט], הוא יכל רק לפרק או ליצור תרכובות, וחוץ מיצור דברים, זה היה חסר תועלת.
גם לא היה אף ארטיפקט שמימי שהיה מועיל לשימוש של טרנסמוטציה. האג'ימה קיבל רק זוג כפפות עם מעגל קסמים של טרנסמוטציה חרוט על גביהן.
טוב, הוא יכל ליצור מלכודות ובורות, אבל האם הייתה לכך בכלל תועלת? אפילו אם האג'ימה יכל לעשות את זה על גבי הקרקע, הטווח לא היה ממש גדול...
הוא יהיה מטרה קלה בקרב אמיתי.

במהלך השבועיים האלו, חברי הכיתה של האג'ימה תייגו אותו כחסר ערך. לא היה אף דבר שהוא יכל לעשות לגבי זה, חוץ מלצבור ידע......
עתידו היה עגום, והדבר היחיד שגבר לאחרונה בשבילו היו האנחות הבלתי נגמרות שלו.

"בהא, אולי עדיף לי לצאת לטייל".
בעוד שמחשבה כזו עברה בראשו, האג'ימה הביט על השמיים הכחולים מבעד לחלון הספרייה.
בסופו של דבר, הוא החל לחשוב ברצינות לגבי העתיד שלו, בזמן שנזכר בכל הידע שהוא צבר בקפדנות בשבועיים האחרונים.
האג'ימה טבע במחשבותיו.

(זה הפתרון. כדאי לי ללכת למדינה של הדמי-בני אדם. עולם מיסטי בלי קמונומימי הוא מחוץ לשאלה... עם זאת, הם ממוקמים עמוק בתוך "ים העצים"~. בגלל הגישה האפלייתית כלפיהם, היחידים שנמצאים מחוץ ליער הם עבדים.)

(הערת המתרגם: קמונו=חיות, מימי=בחורות, קמונומימי אלו לרוב בחורות עם אוזניים וזנב של חיות, אבל לעיתים האפיינים החייתיים שלהן יותר בולטים)

על פי הידע שהאג'ימה צבר, הדמי-בני אדם אופלו והסתתרו עמוק בתוך [ים העצים האלטינה] שנפרס מהצפון ועד לדרום בחלקה המזרחי של היבשת.
מדוע הם אופלו? זה היה בגלל שלא היו להם כוחות קסם.

על פי האגדה, במהלך עידן האלים, העולם הזה נוצר על ידי האל האיטו ושליחיו בעזרת קסם עתיק יומין.
הקסם שבו השתמשו בעידן הנוכחי היה גרסה נחותה של הקסם העתיק. לכן, קסם הוערץ על ידי כל כאילו היה מתנה מהאלים.
כמובן גם שזה היה חלק מתורת כנסיית הקדוש....
בגלל הרעיון הזה, הדמי-בני אדם שלא יכלו להשתמש בקסם נראו על ידי בני האדם בתור גזע מרושע שננטש על ידי האלים.
אז, מה לגבי חיות קסם?

נאמר כי חיות קסם היו גזע שמביא עמו קלון ואין לו את ברכת האל. הן לא יותר שרצים.
האג'ימה הוכה תדהמה כשגילה את נקודת המבט המכלילה יתר על המידה שהייתה לבני האדם.

חוץ מזה, למרות שהשדים עבדו אל אחר מ"האיטו-סאמה" שאותו עבדו מאמיני כנסיית הקדוש, נקודת המבט שלהם בנוגע לדמי-בני אדם הייתה זהה לזו של בני האדם.
בנוסף, לכל השדים הייתה זיקה גבוהה לקסם, הם נזקקו לדקלומים קצרים בהרבה מבני האדם, וכל מעגל קסמים קטן שלהם היה בעל כוח אש עצום.
 

בני האדם --- בגלל ההבדל באלים שהם עבדו --- הצהירו כי השדים הם האויבים שלהם (חלק מתורת כנסיית הקדוש), ואפלו את הדמי-בני אדם שלא היו נאהבים על ידי האל.
השדים היו אותו דבר כמו בני האדם.
לא הרבה היה ידוע לגבי גזע הדמי-בני אדם, אבל הם כנראה מרגישים באותה דרך?
כל הגזעים הם אקסקלוסיביים ביותר.

(הערת המתרגם: פעם נוספת, סימן השאלה מביע ספק וחוסר ביטחון בנאמר, ולא שאלה של ממש)

(אם להגיע ל[ים העצים] זה בלתי אפשרי, אז אולי כדאי לי ללכת אל הים המערבי? בהחלט, אמורה להיות שם עיר ימית בשם אליסן. אם אני לא יכול לראות קמונומימי אז אני רוצה לראות בתולות-ים. בתולות ים הן אחת מהאהבות של הגברים. אני גם רוצה לאכול מאכלי ים שם.)

[העיר הימית אליסן] ממוקמת לחופו של הים המערבי והיא ידועה כעיר של הדמי-בני אדם שוכני הים. זה היה השבט היחיד של הדמי-בני אדם שקיבל הגנה מהממלכה.
הסיבה לכך הייתה שהעיר הזו סיפקה 80% ממאכלי הים ומהחומרים שמקורם מן הים לשווקים של היבשת הצפונית.
לא הייתה אף סיבה נוספת.
מה קרה לאפליה בהצדקה האישית שלהם?
האג'ימה נגעל על ידי ההנמקה שלהם לכך.

אחרי מעבר דרך הים המערבי, תגיע אל [המדבר הגדול גוריו-אן].
במדבר הזה יש מעבר סחר, שמשמש גם כנווה מדבר חשוב - [הדוכסות של אנקאדי]. במדבר הזה היה גם [הר הגעש האדיר גוריו-אן], שהוא אחד משבעת המבוכים האדירים.

שבעת המבוכים האדירים הללו היו חלק מהאזורים המסוכנים ביותר בעולם הזה.
היה את ה[המבוך האדיר של אורקוס] שמוקם בחלק הדרומי-מערבי של ממלכת הייריאי, ו[הר הגעש האדיר גוריו-אן] שמוקם באמצע המדבר הגדול גוריו-אן.
בנוסף, [ים העצים האלטינה] שהוזכר קודם הוא גם אחד משבעת המבוכים האדירים.
אמרו שיש שבעה מבוכים, ובכל זאת צוינו רק שלושה. זה היה בגלל ששאר המבוכים רק הוזכרו בקצרה בעדויות עתיקות ומיקומם המדויק לא היה ידוע.

זמנית, היו השערות לגבי המבוכים האדירים במקומות מסוימים, כמו ב[קניון הגדול ראייסן] ו[שדה הקרח שונה] בחלקה הדרומי ומלא השלג של היבשת.

(הערת המתרגם: להזכירכם, החלק הדרומי של היבשת שייך לשדים)

(ללכת למדבר זה בלתי אפשרי אחרי הכל... במקרה הזה, אני יכול רק להסתכל על העבדים באימפריה..... למרות שאני לא יכול לומר בוודאות שאני אצליח לשמור על קור רוח בזמן שאסתכל על קמונומימי שמקבלות יחס כשל עבדים).

באימפריה הכוונה לאימפריית הארליכט. האומה הזו הוקמה על ידי קבוצה של שכירי חרב במהלך מלחמה גדולת מימדים שהתרחשה כנגד השדים לפני 300 שנים.
זו מדינת-צבא שמעסיקה אינספור שכירי חרב והרפתקנים.
המדינה הזו מנוהלת על ידי כוח ועליונות, מה שהופך אותה למדינה די אפלה.

לאנשים במדינה ההיא לא אכפת כל כך בנוגע לדמי-בני אדם או לגבי עניינים אחרים, הם פשוט ישתמשו בכל מה שיפיק להם תועלת.
זו הסיבה שבגללה ישנם כל כך הרבה סוחרי עבדים שמתעסקים עם עבדים דמי-בני אדם באימפריה.

האימפריה ממוקמת בין ממלכת הייריאי לבין [עיר הסחר הניטרלית של פהורן].
כפי שהשם מרמז, [פהורן] היא עיר סחר עצמאית שנשארה ניטרלית. המדינה הזו נוהלה כראוי, ועל ידי תיעול כוחה הכלכלי עד הקצה, היא הצליחה לשמר את הניטרליות שלה.
אתה יכול להשיג כל שתרצה בעיר הזו, היא לא הייתה ידועה בתור עיר סחר בלי סיבה.

(אנחה~ בסופו של יום, אני לא יכול לברוח אם אני רוצה לחזור הביתה... הא, לעזאזל, זה הזמן לאימונים!)

בסופו של דבר, האג'ימה הצליח לחזור למציאות אחרי ששקשק את ראשו כשהבין שכבר כמעט הגיע הזמן לאימונים, ורץ החוצה מהספרייה במהרה.
השביל לארמון המלכותי היה רק במרחק קצר ממנו, אבל הוא היה מוצף בהמולה של הבירה המלכותית: הקולות של סוחרים שמשווקים את הסחורה שלהם, הקולות של ילדים שמשחקים בסביבה, והקולות של המבוגרים שנוזפים בילדים שהיו בעלי התלהבות יתר - זה היה יום שלו ביותר.

(אחרי הכל, זה באמת לא נראה כאילו אנחנו עומדים לצאת למלחמה~)

כשחשב על התקופה המדכאת הקרבה ובאה, האג'ימה ניסה לברוח מהמציאות בכך שניסה לדמיין חלום לא מציאותי.

~~~~~~~

האג'ימה הגיע אל שדה האימונים, שם היו כבר תלמידים ששוחחו ביניהם בשמחה ועשו אימונים עצמאיים.
נראה כאילו האג'ימה הגיע מוקדם יותר ממה שחשב.
האג'ימה לקח חזרה חרב בסגנון מערבי שניתנה לו והחל גם הוא באימונים משל עצמו.

לפתע, האג'ימה חש מתקפה מאחוריו ומיהר לקחת צעד קדימה.
כשהוא ראה את החרב השלופה שעברה במקום בו היה לפני רגע, הוא החל להזיע זיעה קרה
הוא הזעיף את פניו כשראה את הפנים שציפה כבר לראות, 
ולא יכל שלא להביע הבעת פנים מעוצבנת. כצפוי, אלה היו הייאמה דאיסוקה וחבורתו -"ארבעת הממזרים" (הכינוי שהאג'ימה נתן להם).
בכל פעם הם ניסו לגרום להאג'ימה צרות בזמן שלפני תחילת האימונים.
הם היו חצי מהסיבה שבגללה האג'ימה היה מדוכא בזמן האימונים (החצי השני היה בגלל חוסר היכולת שלו).

"יו, נאגומו, מה אתה עושה? מה המשמעות לכך שאתה מחזיק בחרב, הרי אתה כל כך חסר תועלת אחרי הכל~"

"היי, הייאמה, זה היה מוגזם! אפילו אם זו האמת, אתה לא חייב לומר את זה בקול~ ווהאהאהאהאה"

"למה אתה בא לכל אימון! אם זה הייתי אני, הייתי יותר מדי מבויש מעצמי! האא-האא-האא" (הערת המתרגם: בדיוק הצחוק של יוג'ין מחברים בחווה)

"הא, דאיסוקה, מאחר והבחור הזה מעורר רחמים, למה שלא ניתן לו להתאמן איתנו?"

הייאמה והשאר צחקו כמו מטורפים, אבל מה לעזאזל הצחיק אותם כל כך?

"הא? היי היי, שינג'י, אתה לא מתנהג קצת נחמד מדי? הו, האמת שאני גם בחור נחמד, אז בוא נתאמן ביחד~"

"הו הו, רעיון טוב. אנחנו סופר נחמדים. אנחנו מוכנים לבזבז את הזמן היקר שלנו בשביל לעזור לבחור חסר היכולת הזה~. נאגומו~, אתה בטח אסיר תודה לנו, נכון?"

אחרי שאמרו את מה שרצו לומר, הייאמה והחבורה שלו היו כולם מלאי חיוכים בעוד שהם הביאו את האג'ימה למקום מרוחק בכך שמחצו אותו בין הכתפיים שלהם.
מה עוד, חברי הכיתה שראו את המתרחש העלימו מכך עין.

"לא, אני בסדר עם להיות לבד, אתם יכולים להשאיר אותי לבדי עם עצמי הבודד."

לכן, האג'ימה ניסה לדחות את ההצעה שלהם בנימוס.

"אה? אנחנו פה יוצאים מגדרנו כדי לאמן אותך חסר התועלת, ובכל זאת זה מה שאתה אומר לנו? אתה מתנהג באופן פשוט בלתי סביר. אתה רק צריך להישאר בשקט, ולומר 'תודה לכם' אחר כך. רק המשפט הזה יספיק!"

כשהייאמה אמר את זה, הוא פגע בצד גופו של האג'ימה.
"אורהא!" האג'ימה שיחרר אנקה כשהפרצוף שלו התעוות מכאב.
האג'ימה זכר שהם מסוג האנשים שינקטו באלימות בקלות. עם זאת, כשבנים בגיל הטיפש-עשרה קיבלו לפתע כוחות עצומים, זה היה בלתי נמנע מהם מלהיות מרותקים על ידם, למרות שאת הברוטליות שבה נהגו לא יכלו להחשיב כבלתי נמנעת...
לכן, הם לא יכלו למנוע מעצמם מלשים להם את האג'ימה כמטרה. האג'ימה שלא היה לו הכוח להתנגד, יכל רק לסגור את שיניו בחוזקה, ולשאת את זה.

זמן קצר לאחר מכן, הם הגיעו לפינה מבודדת בשדה האימונים.
הייאמה העיף את האג'ימה עם אגרוף אלים.

"היי, קום מהר. האין זה זמן אימונים שמח?"

הייאמה, נאקנו, סאייטו וקונדו הקיפו את האג'ימה.
האג'ימה חרק בשיניו ונעמד מבלי לרצות בכך.

"גואה?!"

ברגע ההוא, קונדו השתמש בחרב שלו שהייתה בתוך הנדן שלה כדי לפגוע בגבו של האג'ימה.
האג'ימה צרח כשהוא נפל קדימה, ואפילו עוד התקפות המשיכו להגיע.

"היי, למה אתה ישן? זה הולך לשרוף~. 'שרוף את מטרתי, [כדור אש]'. "

נאקנו שיגר כדור אש.
האג'ימה שלא יכל לקום מהרצפה מהכאב בגבו ניסה נואשות להתגלגל כדי להתחמק מהכישוף.
אבל, כאילו הכל כבר היה מתוכנן מראש, סאייטו הטיל כישוף נוסף.

" 'חתוך את מטרתי, [כדור רוח].' "

האג'ימה שזה עתה נעמד נפגע על ידי כדור הרוח בבטן, והועף אחורה על ידו.
צליל "בללאא" נפלט מפיו של האג'ימה כשהוא הקיא מיצי קיבה בזמן שהיה מכופף על האדמה.
הקסם עצמו היה קסם פשוט בקוטר של 10 ס"מ בלבד
(הערת המתרגם: בתור השוואה, כדור טניס הוא בערך 9 ס"מ). אפילו ככה, עדיין היה לו כוח שווה לזה של אגרוף של מתאבק מקצועי.
הסיבה המרכזית לכוח הזה היה בגלל הזיקה הגבוהה שלהם, הסיבה השנייה הייתה שכליי הקיבול שהם השתמשו בהם היו ארטיפקטים שמימיים שניתנו להם על ידי הממלכה.
לולא הארטיפקטים האלו, ההתקפות שלהם יהיו אפילו חלשות יותר מאש שמשמשת לבישול או מבריזה קרירה.  

"היי, אתה חלש מדי. נאגומו-צ'אן~ אתה לא יכול להתאמץ טיפה?"

אחרי שאמר את זה, הייאמה בעט בבטן של האג'ימה שעדיין היה מכופף על האדמה.
האג'ימה עשה כמיטב יכולתו כדי למנוע מעצמו מלהקיא.
הלינץ' שעשו לו, אותו הם כינו "אימון", המשיך לעוד זמן מה.
האג'ימה סגר את שיניו בחוזקה כדי לנסות ולשאת בכאב בעוד שייסר את את עצמו בשאלה 'מדוע הוא היחיד שהיה חלש כל כך?'.

אפילו אם הוא לא השתווה אליהם, האג'ימה יכל לפחות לתקוף מנגד.
עם זאת, מאז צעירותו, האג'ימה אף פעם לא היה טוב בלהתמודד עם קונפליקטים. כל פעם שהיה קונפליקט בינו לבין האחרים, רק הוא נפגע.
הוא האמין שאם הוא ייסוג צעד אחורה, הקונפליקט יגיע לסיומו בסופו של דבר, מה שהיה עדיף בהרבה מלריב.

היו כאלו שאמרו שהמעשים הללו של האג'ימה היו נדיבים בזמן שאחרים אמרו שהוא פשוט היה פחדן.
אפילו האג'ימה עצמו לא ידע מה מבניהם היה הנכון.

כשהכאב הפך כבר לבלתי נסבל, קולה של בחורה עצבנית נשמע לפתע.

"מה אתם עושים?!"

כשארבעת הממזרים שמעו את הקול הזה, הבעות הפנים שלהם השתנו לכאלו של פחד.
זה היה ברור מאליו, הרי שזו הייתה ה"קראש" של הייאמה, קאורי.
אולם, זו לא הייתה רק קאורי - אפילו שיזוקו, קואקי וריוטארו גם באו.

"לא, זו אי-הבנה. אנחנו רק עזרנו להאג'ימה עם האימונים המיוחדים שלו..."

"נאגומו-קון!"

קאורי התעלמה מההסבר של הייאמה בעוד שהיא רצה אל האג'ימה שעדיין היה מכופף על הקרקע והשתעל ללא סוף.
ברגע שהיא ראתה את האג'ימה, כל השאר לא שינה לה כבר.

"אימונים מיוחדים? אז אלו היו אימונים ממש חד צדדיים אם כך".

"לא, זה..."

"לא אכפת לי מהתירוצים שלך. מבין חברי הכיתה, נאגומו-קון הוא היחיד שלא מתאים ללחימה. שתקרית כזו לא תקרה בשנית."

"אם יש לכם כל כך הרבה זמן חופשי, אז כדאי לכם להשתמש בו כדי לאמן את עצמכם ולהתחזק."

כשהבינו את הסיטואציה בה נמצאו, הייאמה והאחרים צחקו צחוק נבוך בעוד שהם נסוגו משם במהרה.
תחת קסם הרפואה של קאורי, הפצעים של האג'ימה החלימו בהדרגה.

"תו-תודה לך שירסאקי-סאן. הצלת אותי."

מביטה על האג'ימה עם חיוך מריר, קאורי נענעה את ראשה בעוד שדמעות החלו להצטבר בעיניה.

"זה כל הזמן הלך ככה? אם כן, אני...."

מסיבה כלשהי, קאורי נעצה את מבטה לכיוון שאליו הייאמה וחבורתו עזבו לעברו, והאג'ימה ניסה לעצור אותה במהרה.

"לא, זה לא תמיד ככה! הכל טוב, אני בסדר!"

"אבל..."

ועדיין, קאורי נראתה כאילו היא לא יכלה לקבל את זה, אז האג'ימה הרגיע אותה עם עוד חיוך.
סוף כל סוף, קאורי וויתרה.

"נאגומו-קון, אם קורה משהו תרגיש חופשי לספר לי. אם לא, אתה יכול לומר גם לקאורי."

שיזוקו חייכה חיוך מאולץ בעוד שהטילה מבט צדדי על קאורי שעל פניה הייתה הבעה מיוסרת, והאג'ימה הביע את תודתו כלפיה.
עם זאת, לשפוך מים קרים ברגע שכזה גם היה אחד מהכישרונות של הגיבור.

(הערת המתרגם: לשפוך מים קרים הוא ביטוי בעל המשמעות של להרתיע או להשמיץ).

"אבל, נאגומו צריך גם לעבוד קשה יותר. תירוצים לא יעזרו לך כדי להפוך לחזק יותר. שמעתי שבכל ההפסקות בין האימונים, אתה נמצא בספרייה. אני מציע לך להפסיק עם זה, ועכשיו. אם הייתי אתה, הייתי מעביר כל רגע ורגע מהזמן החופשי שלי בלהתאמן כדי להתחזק. נאגומו, כדי לך גם להיות רציני יותר, אחרת הייאמה והחבורה שלו עלולים להתעלל בך שוב".

איך האג'ימה יכל להסביר את המצב כך שיוכל ללכת משם? האג'ימה עמד שם חצי-המום בעוד שהקשיב למה שאמר.
אה~ אה~, אמנוגאווה היה אדם שהאמין בטוב שבאחרים, אז הוא חשב שכולם יפעלו על פי נדיבות.
זו הייתה הסיבה שבגללה הוא נתן להאג'ימה עצה שכזו.
האג'ימה לא יכל לעצור את עצמו מלחייך חיוך מאולץ. בחוט המחשבה של אמנוגאווה, לא היה אף רשע באנושות. הוא חשב שלאנשים האלה הייתה סיבה מאחורי הפעולות שלהם.

זה בטוח לא בגלל האדם האחר שמעורב בהן! זו הייתה הדרך שבה חשב.

בנוסף, לקואקי לא הייתה אף כוונה זדונית במילים שלו, הוא באמת ובתמים המליץ להאג'ימה להיות רציני יותר.
האג'ימה כבר היה מותש ולא היה לו הכוח לפתור את אי ההבנה הזו. הוא חשב שזה יהיה חסר תועלת לנסות ולתקן את קואקי שהיה בעל חוש צדק חזק כל כך.

שיזוקו, שהבינה את הסיטואציה, כיסתה את פניה ונאנחה, ואז התנצלה אל האג'ימה בקול חלש.

"אני מצטערת, לקואקי לא הייתה אף כוונה רעה."

"אהאהא... אן, אני יודע, אז זה בסדר."

האג'ימה השיב לה עם חיוך בזמן שנעמד וניקה את האבק מבגדיו המלוכלכים.

"תראו, האימונים כבר התחילו. שנלך?"

תחת הזירוזים של האג'ימה, הם כולם חזרו אל שדה האימונים.
קאורי עדיין דאגה להאג'ימה, אבל האג'ימה המשיך להעמיד פנים שהוא לא שם לב.
כצפוי, בתור גבר, הוא לא רצה לחשוף את הצד החלש שלו אל אחת מחברותיו לכיתה.

בדרכו חזרה משדה האימונים, האג'ימה רק המשיך להיאנח.
העתיד שלו נראה עגום.

~~~~~~~

בדרך כלל אחרי סוף האימונים, יש להם זמן חופשי עד זמן ארוחת בערב. עם זאת, הפעם, המפקד מאלד השאיר שם את כולם בשביל להכריז הכרזה.
התלמידים תהו מה הולך לקרות בעוד שהמפקד מאלד השתמש בקול עמוק כדי להכריז:

"ממחר והלאה, אנחנו נתחיל באימונים המעשיים שלנו ב[מבוך האדיר אורקוס]. כל הציוד ההכרחי ייובא על ידינו. אני רוצה להשתמש בחיות הקסם שמחוץ לבירה כמטרות לאימונים. יותר חשוב מזה, תרימו את מצב הרוח שלכם! שתהיה לכם שנת לילה טובה! משוחררים!"

...הוא הכריז הכרזה חשובה שכזו.
בין המולת התלמידים, האג'ימה ישב מאחורה בעוד שהביט למעלה על השמיים.

(.....העתיד שלי נראה ממש עגום.)

 

הערות:

1. שמות חדשים: 

-שבעת המבוכים האדירים - The Seven Great Labyrinths.

-המבוך האדיר אורקוס - Orcus Great Labyrinth.

-המדבר הגדול גוריו-אן - Guryuu-en Great Desert.

-הר הגעש האדיר גוריו-אן- Guryuu-en Great Volcano.

-הדוכסות של אנקדי- The Dukedom of Ankadi.

-אימפריית הארליכט- The Herrlicht Empire.

הקניון הגדול ראייסן- Raisen Great Canyon.

ים העצים האלטינה- Haltina Sea of Trees.

שדה הקרח שונה- Shune Snowfield.

-העיר הימית אליסן- The Maritime City Elisen.

-עיר הסחר הניטרלית פהורן - Neutral Commercial City of Fhuren.

2. בצ'אפטרים של שבוע הבא נראה כיצד האג'ימה וכיתתו יתמודדו עם קרבות אמיתיים באחד מהאזורים המסוכנים ביותר בעולם, וניתן את יריית הפתיחה להתחלה של החלק המעניין באמת של הווליום הראשון. ממליץ לכם לצפות בקוצר רוח אליהם!