אריפורטה: מרגיל לחלוטין להכי חזק בעולם צ'אפטר 19 - "משכן המורדים"

  • 13/04/2019

silver207

*הערה מראש: הצ'אפטר הנוכחי והצ'אפטר הבא מכילים קטעים בעלי אופי מיני לא מפורש, שייתכן שיהיה לא נוח לקריאה עבור חלק מהאנשים. הקטעים האלו יסומנו באדום, על אף שמדובר בקטעים הזהים במהותם לכאלו המופיעים באנימות רבות....

 

2ojlz1r.png

r261cy5.jpg

*זכויות יוצרים:*כל הזכויות שייכות לסופר המקורי: "צ'וני סוקי" שפרסם את ה-RAWS של אריפורטה כאן: http://ncode.syosetu.com/n8611bv/

צ'אפטר 19 – משכן המורדים

האג'ימה חש את כל גופו נעטף על ידי משהו חמים ורך. זו הייתה תחושה נוסטלגית ביותר – זו הייתה תחושה של מיטה.
ראשו וגבו שהונחו בעדינות על גבי כרית ורכותן של הנוצות שעטפו את גופו גרמו לעצמו החצי-ישן בלבול.

(מה קורה פה...? זה אמור להיות המבוך... מה מיטה עושה....)

הוא ניסה לחוש את הסביבה שלו בהכרתו החלקית. אולם, הוא לא הצליח להניע את ידו הימנית. היא הייתה עטופה במשהו רך, שונה מהמיטה, וכף ידו תפסה במשהו חמים ונעים.

(מה זה?)

האג'ימה הזיז את ידו בעודו במצבו החצי-ער. הוא חש במשהו אלסטי בידו, שנע ונמחץ ברכות בהתאם לתנועות ידו.
איכשהו, זה נראה כאילו לגעת בדבר הרך הזה התחיל להרגיש כמו הרגל....

"...האאן..."

(?!)

מסיבה כלשהי, נשימה חושנית נשמעה.
באותו רגע, הכרתו של האג'ימה התעוררה לחלוטין.

תוך כדי שהאג'ימה התרומם בפאניקה הוא הבחין בכך שהוא באמת היה על גבי מיטה. סדין המידה היה בצבע לבן טהור, וביחד עם החופה שהייתה מעליו, המיטה עוררה תחושה של יוקרה.
נראה כאילו המיטה הייתה על גבי במת אבן על מרפסת פתוחה. משב רוח מרענן נשב על פני לחיו של האג'ימה ועל פני החופה. האזור סביבו היה מלא בעמודים ובווילון דק.
האם אתם יכולים לדמיין מיטה באמצע הפרתנון?
החלל כולו היה מלא באור חמים, כזה שהוא לא ראה כבר זמן רב.

הוא היה מבולבל – רק לפני זמן לא רב כל כך הוא היה בעיצומו של מאבק נואש כנגד ההידרה במבוך.

(איפה אני נמצא? המקום הזה... אל תאמרו לי שזה העולם שאחרי...)

במקום הזה שנראה בודד כל כך, מחשבה מאיימת חצתה את קו מחשבתו של האג'ימה. קו המחשבה הזה נקטע על ידי הקול האמורי שהוא שמע לצידו.

(הערת המתרגם: "אמורי", מהמילה הספרדית לאהבה "אמור").

"...נאאה...האג'ימה...אההה..."

"?!"

האג'ימה בעט את השמיכה שכיסתה אותו, וראה שהוא ישן לצידה של נערה עירומה יפיפייה.
מבלי אפילו פיסת בד אחת לכסות אותה, יואה חיבקה את ידו הימנית של האג'ימה וישנה לצידו ערומה לגמרי.
ורק עכשיו הוא שם לב לזה, אבל גם האג'ימה היה עירום לגמרי.

0p71u9i.jpg

"ללא ספק... אני סתם מדמיין דברים כי רק עכשיו התעוררתי... לא זה לא!"

האג'ימה המבולבל עשה לעצמו טסוקומי אפילו מבלי לשים לב, מה שגרם ליואה להתחיל להתעורר.

"יואה, קומי. יואה."

"האן~..."

כשהוא ניסה להעיר אותה, היא כרבלה את ידו והניעה את ראשה מצד לצד כאות מחאה.
ידו הימנית נלכדה בין ירכיה של יואה והתקרבה אל עבר מקום מסוכן.

"קו... אל תגידו לי שזה באמת העולם שאחרי... האם זה גן עדן?"

בזמן שהאג'ימה אמר דברים טיפשיים שכאלה, הוא ניסה לשחרר את ידו הימנית.
אך בכל פעם...

"...האן....האן...."

יואה התנשמה בחושניות.

"קו... אני – תירגע!. לא משנה מה הגיל שלה, המראה שלה הוא עדיין כזה של ילדה. אין מצב שזה "יעורר" אותי! אני בלי ספק לא לוליקון!"

האג'ימה ניסה לשכנע את עצמו עם המילים האלו בעוד שהבעת הפנים שלו הייתה על הסף של בין הבעה נורמלית לבין כזו של סוטה.
הוא ויתר על לנסות לשחרר את ידו הימנית מאחיזתה של יואה, ובמקום הוא ניסה להעיר אותה, אך ללא הצלחה.

בהדרגתיות, האג'ימה התחיל להתעצבן.
הוא לא יכל לעמוד בסיטואציה ובבלבול שחש, ווריד כחול הופיע על מצחו כשהוא הסתכל על יואה שישנה לה שם בנוחות.

העצבנות שלו הגיע לקצה גבול היכולת שלו...

"זה מספיק, קומי כבר! נסיכת-ערפדים-הארוטית-באופן-טבעי שכמוך!"

הוא הפעיל את [מעטה הברק] שלו. זרם חשמלי התחיל להתאסף בידו הימנית.

"?! אבאבאבאבאבאבאבא?!"

(הערת המתרגם: אולי שמעתם את זה כבר פעם באנימה, אבל זה הצליל שדמויות עושות כשהן מתחשמלות [זה בעצם מסמן לקורא/צופה שהדמות התחשמלה]).

יואה נפגעה על ידי הזרם החשמלי הזה.
היא שחררה את ידו של האג'ימה וסוף סוף פקחה את עיניה בזמן שגופה התעוות מעט מהזרם.

"...האג'ימה?"

"כן. זה האג'ימה-סאן, ישנונית. תתעוררי..."

"האג'ימה!!"

"?!"

יואה התעוררה, ועיניה נפקחו לרווחה כשהיא ראתה את האג'ימה.
ברגע שלאחר מכן, היא זינקה לעברו. בעירום מוחלט, מן הסתם.


האג'ימה רעד.

יואה קברה את ראשה בעורפו של האג'ימה, והוא שם לב שהיא התחילה למשוך באפה.
הוא הגיע למסקנה שאין לו מה לעשות בנידון, ופשוט ליטף את ראשה בעודו מחייך.

(הערת המתרגם: ב"משיכה באף" הכוונה היא לשאיפות הקצרות והמהירות האלו שעושים כשבוכים.)

"טעות שלי, נראה כאילו הדאגתי אותך מאוד."

"נן... אני דאגתי..."

לזמן מה, נראה כאילו יואה לא רצתה להפסיק להיצמד להאג'ימה. הוא הרשה לה להישאר ככה עד שהיא הייתה מרוצה בגלל שהיא דאגה לו.
האג'ימה המשיך ללטף את ראשה ברכות.

כשיואה נרגעה כעבור מספר דקות, האג'ימה שאל אותה לגבי מצבם הנוכחי.
דרך אגב, הוא הכריח את יואה לכסות את עצמה עם שמיכה.

"אז, מה קרה מאז? איפה אנחנו?"

"...אחרי זה..."

יואה אמרה שאחרי הקרב, היא הרגישה מסוחררת מהתשת הקסם שלה, אז היא נשכבה לצידו של האג'ימה שקרס.
מיד לאחר מכן, הדלתות הכפולות שהיו בחדר נפתחו באופן אוטומטי.
תגבורת?!
יואה נשארה ערנית כלפי הדלתות, אבל שום דבר לא יצא מפתחן.
כשכוחה החל לחזור אליה מעט בכל פעם, היא החליטה לעבור דרך מפתן הדלתות.

המים הקדושים ריפאו את האג'ימה לאיטם, אבל הפציעות הקשות שלו עדיין הותירו אותו במצב מסכן חיים.
גופו הקשוח השאיר אותו בחיים, אבל יואה לא ידעה מתי המים הקדושים יובסו על ידי הרעל. ללא ספק, הם שניהם יהיו גמורים אם חיית קסם תופיע.
לכן, יואה החליטה לבדוק מה נמצא מעבר לדלתות.

ומאחורי הדלתות היה...

"...משכן המורדים."

מעבר לדלתות היה חלל רחב ידיים שבמרכזו היה בית נאה.
מיד לאחר שהיא נכנסה, יואה ווידאה שסכנה לא ערבה במקום. היא ווידאה שיש מיטה בתוך הבית, לקחה את האג'ימה חסר ההכרה אליה, והחלה לטפל בו.
לאחרונה, כמות הנוזל שזלגה מ[קריסטל האל] פחתה משמעותית, והאג'ימה המשיך ללגום מן ה[מים הקדושים].

המים הקדושים הכניעו לבסוף את הרעלנים שחדרו לגופו, וכוח הריפוי הרגיל שלהם חזר לפעול. כשהיא ראתה שהאג'ימה סוף סוף החל להירפא, התשישות שלה גברה עליה.

"...אני רואה. את טיפלת בי כשישנתי. תודה, יואה."

"נן!"

כשהאג'ימה הביע את מילות התודה שלו כלפיה, עיניה של יואה התבהרו משמחה שנבעה מעמקי ליבה.
הבעת הפנים שלה נותרה ריקה כבדרך כלל, אך עיניה אמרו את הכל.

"דרך אגב... למה אני עירום?"

הוא היה סקרן לדעת. הוא רצה לשחרר את עצמו מקו המחשבה שעבר בראשו קודם.
האג'ימה לא לא חיבב את יואה.... הוא פשוט רצה להכין את הלב שלו.
או לפחות זה מה שהוא מלמל לעצמו.

"...היית מלוכלך... ניקיתי אותך..."

"...למה ליקקת את השפתיים שלך?"

יואה חייכה חיוך מכשף, כמו שהיא עושה אחרי שהיא מוצצת את הדם שלו, וליקקה את שפתייה.
מסיבה כלשהי, רעד עבר בגופו של האג'ימה.

"אז, למה יואה ישנה לצדי? ולמה גם... עירומה."

"...פופו..."

"חכי רגע, מה זה הצחוק הזה? את עשית משהו? אל תלקקי את השפתיים שלך!"

למרות שהאג'ימה תשאל אותה באינטנסיביות, יואה לא ענתה ופשוט בהתה בו עם מבט חושני.

האג'ימה המשיך לתשאל אותה לזמן מה, אך יואה לא אמרה מילה, והבעתה השמחה נותרה כשהייתה.
האג'ימה החליט לוותר על התשאול, ובמקום לחקור את המשכן שהם שהו בו.
יואה הביאה לו מספר פרטי לבוש איכותיים ביותר שהיא מצאה. אלו היו בגדים של גבר. ככל הנראה שהם היו שייכים לאחד המורדים.
בזמן שהאג'ימה התלבש, הוא ווידא את המצב של הגוף שלו, קבע שאין בו אף בעיה, והכין את הציוד שלו.
יכול להיות שהם יתקלו במלכודות או בבעיה, אז הוא הכין את עצמו ליתר ביטחון.

נראה כאילו גם יואה שהתלבשה מאחוריו סיימה עם ההכנות שלה, אז האג'ימה הסתובב אליה.
יואה לבשה....

...היא לבשה רק חולצת קאטר אחת על גופה.

(הערת המתרגם: באמת שאין לי מושג בנוגע לשמות של בגדים בעברית... פשוט תסתכלו בתמונה הזו כדי להבין.)

"יואה... למה את מכוונת?"

"?... המידה לא מתאימה."

טוב, מן הסתם שבגדי גברים לא יתאימו ליואה ולגובהה של 140 ס"מ.
אולם, החזה שלה בלט מהחולצה, ורגליה הלבנות הטהורות היו חשופות לכל.
דמותה נראתה חושנית כל כך, בניגוד למראה הילדותי, בשל הדרך שבה היא התנהגה והאווירה ששררה סביבה.
האג'ימה לא ידע היכן להביט.

"...אם זה טבעי עבורה, אז זה די מבעית..."

האג'ימה לא ידע אם היא כיוונה שזה יקרה או שזה פשוט בא לה בטבעי.
עם זאת, האג'ימה הבין שיואה מבעיתה ביותר מדרך אחת...

 

כשהוא עזב את החדר, הנוף שסביבו הדהים אותו.

תחילה, אור השמש חדר לעיניו. זה לא היה באמת אור השמש, כמובן, הרי שהם היו עדיין מתחת לפני האדמה. חפץ בצורת קונוס ריחף מתחת לתקרה, ובקצהו התחתון ריחף אובייקט כדורי זוהר.
בגלל שהכדור הזה הפיץ גם מעט חמימות, והוא לא הרגיש מלאכותי כמו אור פלורסנטי, האג'ימה קרא לו "שמש" מבלי משים.

"...הוא הופך להיות כמו הירח בלילה."

"ברצינות..."

לאחר מכן, הקול המענג של מים הגיע לאוזניו.
בחלק האחורי של החדר הייתה דלת שהובילה למעין אצטדיון קטן. בקיר האחורי של אותו חדר היה מפל. כמות גדולה של מים זרמה במורד הקיר מהתקרה, ואז היא התחברה לנהר שזרם אל מערה אחורית.
הרוח הקרירה, שהייתה מלאה ביונים שליליים ונשבה מן המפל, גרמה לו להרגיש טוב.
כשהוא הביט מקרוב על המים, הוא שם לב שהיו דגים ששחו בתוכם. יכול להיות שהם נכנסו פנימה עם הזרם שהתחבר עם המפל.

במרחק מה מן הנהר היה שדה גדול.
לא נראה כאילו משהו שתול בו עכשיו.... אבל לצדו, ללא ספק, היה אסם.
לא היה אף סימן לבעלי חיים, אבל היו שם כבר מים ודגים, ויכלו לגדל שם גם חיות משק וגידולים חקלאיים. המקום הזה אפשר קיום עצמי למתגוררים בו.
בנוסף, צמחים רבים צמחו פה ושם בחלל הזה.

האג'ימה היה בצד הנגדי לשדה ולנהר, והוא החליט ללכת לכיוון הבניין שהיה סמוך לחדר שבו הם ישנו.
זה הרגיש כאילו הבניין כולו היה עשוי מאבן שעובדה, והוא לא הרגיש כמו מקום לחיות בו.

"...אני בדקתי את הסביבה מעט, אבל יש הרבה חדרים שלא נפתחו.."

"אני רואה... יואה, שמרי על הערנות שלך."

"נן..."

בית האבן היה לבן, והמגע בו הזכיר סיד. בסך הכל, הבית כולו הרגיש נקי, ובכניסה הייתה ספרה של אור בקצהו של מעמד שהיה תלוי מן התקרה.
האג'ימה הסתנוור מעט מהאור מאחר והוא שהה באזורים חשוכים למשך זמן רב כל כך.


נראה כי לבית היו שלוש קומות ועליית גג.

תחילה, הם סרקו את קומת הקרקע.
הם מצאו בה אח, שטיח רך, סלון עם ספה, מטבח ושירותים.
לא היה אף סימן לכך שלא נעשה בדברים שבקומה הזו שימוש כבר שנים. לא היה גם אף סימן לחיים... ההרגשה הייתה דומה כמו חזרה הביתה אחרי טיול ארוך.
אנשים לא גרו כאן, אך הקומה עדיין תוחזקה כראוי...

האג'ימה ויואה המשיכו בחקירה שלהם בזהירות רבה.
כשהם התקדמו הלאה, הם מצאו את עצמם בחוץ שוב.
בחלל הענק שנפרש לפניהם היה בור, ופסל של אריה הוצב עמוק בתוך המים שהיו בבור. ליד הפסל היה מערך קסמים. כשהאג'ימה תיעל את כוח הקסם שלו אל המערך, מים חמים החלו לזרום מחוץ לפיו של האריה. נראה כאילו מים מכל מקום בעולם יכלו לצאת מפיו של האריה הזה.

(הערת המתרגם: אני לא יודע אם הכוונה הייתה שהמים שיוצאים ממנו יכולים להיות מים מכל מקום בעולם, או שהכוונה היא שלא משנה איפה הפסל יוצב עדיין יצאו מהפה שלו מים.)

"אמבטיה. זה טוב. כמה חודשים עברו כבר מאז הפעם האחרונה שהייתי באחת?"

הלחיים שלו נרגעו מתוך אינסטינקט.
בהתחלה, להאג'ימה לא היה אכפת מהלכלוך שדבק לגופו, אבל הוא כן דאג מהעקצוצים שהיו נגרמים מכך.
הוא היה אוסף מים בעזרת מערך קסם ענקי שהוא חרט ומנקה את גופו עם המים.

אך עם זאת, האג'ימה הוא יפני. משמע הדבר שהוא בן אדם שללא דופי אוהב אמבטיות.
אחרי שהוא ווידא שהאזור היה בטוח, הוא לא יכל שלא לחייך.

מביטה בהאג'ימה הזה, יואה אמרה...

"...להיכנס?  ביחד..."

"...תני לי להירגע שם לבד."

"מו~..."

יואה בעטה במים עם רגליה היחפות.
האג'ימה סירב להיכנס ביחד איתה, כי אז הוא לא יוכל להירגע.
הפרצוף שלה הראה עד כמה לא מרוצה היא הייתה.

הם גילו חדר מחקר וסדנה בקומה השנייה.
אולם, הסתבר כי לא היה ניתן לפתוח את הדלתות של הארונות, הספריות והמגירות בחדרים האלו.
ללא ברירה של ממש, הם המשיכו הלאה בחיפוש שלהם.

השניים הלכו לעבר החדר האחורי בקומה השלישית. היה רק חדר אחד בקומה הזו.
כשהם פתחו את הדלתות ונכנסו פנימה, הם גילו מערך קסם עדין ומעודן בקוטר של 7-8 מטרים שהיה חרוט באמצע החדר.
הם אף פעם לא ראו מערך קסמים כזה בעבר. הוא היה מורכב מעיצוב גאומטרי מרשים, מה שהקנה לו מראה של פיסת אומנות.

אולם, היה דבר אחר בחדר שמשך את העין אפילו יותר ממערך הקסמים הזה.
בצדו האחר של מערך הקסמים הייתה דמות שישבה על כיסא אצילי. הדמות הזו הייתה דמותה של גופה.
הגופה התפוררה כבר והותירה רק את השלד, שהיה מכוסה בחלוק שחור יפיפה עם עיטורי זהב.
לא היה עליו ולו כתם אחד, מה שגרם לו להיראות כמו חפץ מבית רדוף רוחות.

ראשה של הגופה היה תלוי כלפי מטה בזמן שגופה נשען אחורה על הכיסא. הגופה הרקיבה בתנוחה הזו.
מה החדר הזה, שהכיל רק מערך קסמים, היה עבור האדם הזה? למה הוא בחר במקום הזה, במקום בחדר השינה או בסלון?.....

"...מחשיד... מה אתה רוצה שנעשה?"

יואה גם תהתה בנוגע לגופה. ייתכן כי האדם הזה היה אחד המורדים.
לא היה ניתן לראות אף סימן לסבל או לכאב על הדמות שנחה על הכיסא. היא נראתה כאילו היא חיכתה למישהו.

"טוב, אם אנחנו רוצים להגיע אל פני האדמה, אני חושב שהחדר הזה הוא המפתח. החותמים שחסמו את הדלתות בקומה השנייה מלהיפתח התנגדו ל[טרנסמוטציה] שלי... אז אנחנו מוכרחים לחקור. יואה, חכי פה. אם יקרה משהו, אני סומך עלייך שתטפלי בזה."

"נן... תזהר."

האג'ימה צעד קדימה אל מערך הקסמים. ברגע שבו הוא דרך במרכזו של המערך, אור לבן כשלג פרץ לפתע ממנו, מה שצבע את החדר כולו בלבן.

כתוצאה מהעזות של האור, האג'ימה עצם את עיניו.
משהו פלש לתוך ראשו מיד לאחר מכן, ופרק הזמן שבין הרגע שבו הוא נפל אל תוך התהום עד לרגע הנוכחי חלף בראשו, בדומה לאיך שחייך חולפים אל מול עינייך לפני המוות.

האור שכך במהרה, והאג'ימה פקח את העיניו.
מול עיניו עמד.... גבר צעיר בבגדים שחורים.

*שימו לב: התמונה הבאה נלקחה מ"אריפוריטה:זירו", סדרת הספרים החדשה של היוצר שמתארת את חייהם של הליברטורים. לכן, בגלל שהתמונה הזו לא שייכת לפרק הזמן הזה, סימנתי אותה בספוילר (על אף שאין פה ספוילר באמת)

ספויילר
wzf64lb.jpg
ספויילר
 

* *שימו לב שכתוב בצ'אפטר "מורדים" הרבה. כפי שכבר כנראה הבנתם, הכוונה היא לליברטורים. 

7 תגובות

  • מאת @מרהאיתן
    29/04/2019

    אתה יודע מתי תסיים לתרגם את הצ'אפטר הבא?

    • מאת @מרהאיתן
      08/05/2019

      האם השאלה הזאת תקבל תשובה?

  • מאת @מרהאיתן
    15/04/2019

    תודה על הצ'אפטר (סליחה שאיחרתי לראות)

    אגב אתה יודע במקרה מה קדם למה, הלייט נובל של אריפורטה או של גיבור המגן?

    • מאת @silver207
      16/04/2019

      אגב, אם אתה מעוניין לקרוא את ה-WN של "מגן הגיבור", אני יכול לשלוח לך קישור, אבל אני מזהיר מראש: התרגום של רוב הצ'אפטרים הראשונים (קראתי עד צ'אפטר 40 ומשהו אחרי הפרק הראשון של האנימה) הוא יחסית גרוע, ולעיתים מעט קשה להבנה.

      לכן הייתי ממליץ לך לקרוא דווקא את ה-LN (כרגע בווליום 13 בתרגום לאנגלית), אבל במקרה הזה תיאלץ לשלם. (כל זה בתנאי כמובן שבגלל זה שאלת.... אני מקווה שלא סתם חפרתי פה...)

      • מאת @מרהאיתן
        17/04/2019

        אני לא ממש מעוניין, אבל תודה שאמרת לי (אל תדאג לא חפרתי סתם, עוד ידע תמיד טוב)

    • מאת @silver207
      16/04/2019

      ה-WN של אריפוריטה התחיל ב-2013, ושל Tate No Yuusha התחיל ב-2012.

      באשר ל-LN, "גיבור המגן" קיבל אדפטציה ב-2013 (שנה לאחר שהתחיל כ-WN), אך האדפטציה של אריפוריטה ל-LN החלה רק ב-2015.