אריפורטה: מרגיל לחלוטין להכי חזק בעולם צ'אפטר 15 - "המפלצת בחדר החתום"

  • 18/08/2018

silver207

אחר הצהריים טובים לכולם.
אני שמח להביא לפניכם את הצ'אפטר האחרון לשבוע וכנראה האחד לפני האחרון לחופש הגדול, ויש לי בשורות משמחות. התברר לי עכשיו וטעיתי, והווליום הראשון של הLN ארוך בהרבה מזה של הWN. למעשה, אנחנו עכשיו כבר באמצע הווליום השני של הWN ועדיין נשאר עוד די הרבה לווליום הראשון של הLN. מאחר והתוכנית שלי הייתה לתרגם את כל  העלילה של הווליום הראשון של ה-LN יהיו לפחות עוד 10 צ'אפטרים.

אז, אחרי שחפרתי לכם, הצ'אפטר:

2ojlz1r.png

r261cy5.jpg

*זכויות יוצרים:*כל הזכויות שייכות לסופר המקורי: "צ'וני סוקי" שפרסם את ה-RAWS של אריפורטה כאן: http://ncode.syosetu.com/n8611bv/

צ'אפטר 15 - המפלצת בחדר החתום

המהלך הראשון של העקרב היה השפרצה של נוזל סגול מהעוקץ שבזנב שלו.
הנוזל הזה עף לעברם במהירות ניכרת, אבל האג'ימה התחמק מכך במידי על ידי שקפץ לאחור.
הקרקע שעליה הנוזל הסגול נחת השמיעה קול תסיסה ונמסה בין רגע.
נראה כי הנוזל הזה הוא ממס.

בזמן שווידא את זה במבט צדדי, האג'ימה שלף את דונאר וירה.

דופאן~!

כוח מקסימלי.
קליעים שנעו במהירות של 3.9 ק"מ לשנייה ריסקו את הראש של מפלצת העקרב.

(הערת המתרגם: 3.9 ק"מ לשנייה = 14,040 קמ"ש, מהירות שגדולה ב-2500 קמ"ש בערך מירייה רגילה של דונאר).

השוק של יואה הועבר אל האג'ימה דרך גבו.
נשק שהיא לא ראתה לעולם, ששחרר מתקפת בזק מבלי אף סימן לשימוש בקסם.
למרות שנראה כי היד הימנית שלו הייתה מכוסה בחשמל, לא היה אף שימוש במעגל קסמים או בדקלום.
במילים אחרות, האג'ימה היה כמוה, בעל דרך לתמרן קסם ישירות.

אם הוא "כמוה", אז למה הוא בתהום?
יואה ידעה שזו לא הייתה הסיטואציה המתאימה למחשבות כאלה, אבל היא בכל זאת הסיטה את תשומת הלב שלה אל עבר האג'ימה ולא אל עבר העקרב.

מצד שני, האג'ימה זינק שוב ושוב בעזרת [אווירודינמי] מבלי מנוחה, והבעת הפנים שלו הפכה לכזו זעפנית חסרת תקדים.
האג'ימה הבין מה שהעקרב שלא נע מנסה לעשות על ידי [תפישת נוכחות] ו[תפישת קסם]. כאילו כדי להוכיח את זה, העקרב כיוון את העוקץ של הזנב האחר שלו אל האג'ימה.
ואז, נראה כי נוצרה מעין גבשושית בקצה הזנב שלו לרגע לפני שעוקץ שלו נורה במהירות מבעיתה.
האג'ימה ניסה להתחמק מזה, אבל באמצע הדרך, העוקץ התפוצץ לכדי מתקפה של רסיסים.

(הערת המתרגם: לא ידעתי איך לתרגם לעברית, דמיינו כמו ירייה של שוטגאן שמתחילה בתוך מעין קליע אחד שמתפוצץ באמצע הדרך להרבה רסיסים.)

"קו!"

בזמן שילל במרירות, האג'ימה ירה עם דונאר, זז במהירות עם [בעיטה כבירה] ותקף בשיסוף עם [טפרי אוויר].
לאחר שסוף כל סוף סיים עם המתקפה הזו, כאילו כדי להחזיר לו את הטובה, האג'ימה ירה את דונאר.
מיד אחרי כן, הוא זרק את דונאר לאוויר, ובזמן שהוא נפל, האג'ימה הוציא רימון מהפאוץ' שלו וזרק אותו אל עבר העקרב.

העקרב עמד בעוד מתקפה מדונאר, ועמד לשחרר אפילו עוד עוקצי רסיסים וחומצה.
אולם, לפני שהוא יכל לעשות את זה, רימון בקוטר של 8 ס"מ נפל לעברו והתפוצץ.
כשהרימון התפוצץ, הוא פיזר חומר שחור לוהט שנדבק לעקרב.

זה היה הרימון הידוע בשם [רימון תבערה].
בכך שהשתמש במחצב הלהבה שהוא השיג בקומה שהייתה מכוסה בנפט, הרימון הזה יכל לשחרר "להבות נדבקות" בטמפרטורה של 3000 מעלות צלזיוס.

(הערת המתרגם: להמחשה, אתם יכולים לחפש באינטרנט "נפאלם".)


כצפוי, נראה כי זה היה אפקטיבי בשביל לעצור את המתקפה של העקרב מאחר והעקרב השתולל, מנסה להוריד מעצמו את הלהבות האלו שדבקו לגופו.
כשחש בהזדמנות שנפתחה לפניו, האג'ימה נחת על הקרקע – לאחר שכבר תפס את דונאר – וטען אותו במהרה.

עד שהוא סיים לטעון את דונאר, הנפט מ[רימון התבערה] נכלה משריפתו והלהבות עמדו להיכבה.
עם זאת, למרות שעשן עלה מכל גופו ונראה כי הוא ספג נזק, זעמו האינטנסיבי של העקרב הועבר בבירור.

"קישהההההההה~!!!"

בעודו צווח, העקרב התחיל להזיז את שמונת הרגליים שלו, מסתער אל עבר האג'ימה ויואה.
עם יללתה של הרוח, לפתע, ארבעת הצבתות הענקיות שלו הושטו קדימה במהירות שהייתה כמו כזו של כדור תותח שנורה בעוד שהוא התקדם לעברו של האג'ימה.

מהצבת הראשונה הוא התחמק בעזרת [כיווץ קרקע], מהשנייה הוא נמנע על ידי כך שהוא קפץ עם [אווירודינמי]. השימוש שלו ב[בעיטה כבירה] על מנת לבעוט הצידה את הצבת השלישית הרס את התנוחה של האג'ימה והצבת הרביעית הלמה.
אבל, האג'ימה ירה בדונאר במידי, ובכך שהשתמש בכוח מהירייה, הוא העיף את עצמו הצידה תוך כדי שעיקם את גופו, והצליח איכשהו בהתחמקות שלו.

יואה, שהייתה על הגב שלו, נאנקה "הוו". אולם, היא הצליחה לעמוד איכשהו בכל התנועות האלימות האלו.

בזמן שהיה באוויר, האג'ימה זינק ונחת על גבו של העקרב.
ואז, בעוד שהוא שמר על שיווי המשקל שלו על העקרב הזועם, הוא לחץ את הקנה של דונאר כנגד השריון של העקרב, ועם צליל "קליק", דונאר ירה קליע מטווח אפסי.


"זוגאן~!!"

קול נפץ מחריש אוזניים נשמע, וגופו של העקרב נחבט לקרקע מהפגיעה.
עם זאת, אפילו מתקפה ישירה לשריון שלו לא הצליחה להזיק לו באמת, ונראה שבקושי הצליחה לשרוט אותו.
בעודו חורק את שיניו מהעובדה שהוא לא הצליח להסב לו אף נזק כזה או אחר, האג'ימה הניף את דונאר, עוטף אותו ב[טפרי אוויר].
קאצי'נג!, ביחד עם הקול של שתי מתכות שפוגעות זו בזו, הוא עדיין לא יכל לחדור את השריון של האויב שלו.


כאילו אומר "זה מספיק!", העקרב כיוון וירה עוקצי רסיסים אל עבר הגב שלו עצמו.

האג'ימה קפץ משם בזריזות ועיקם את גופו באוויר בעוד שירה אל עבר המקור של עוקצי הרסיסים האלו.
הקליעים בעלי המהירות הגבוהה הלמו במדויק בקצה של החלק שבקצה הקדמי של הזנב שלו ונדחו במפוארות...
נראה כי הזנב שכוסה על ידי שריון קשיח לא ספג אף נזק.
היה חסר לגמרי לכוח האש שלו.

פעם נוספת, כמו סערה, ארבעת הצבתות הענקיות תקפו את האג'ימה באמצע האוויר אחת אחרי השנייה.
מהנואשות שלו, האג'ימה זרק [רימון תבערה] על גבו של העקרב וזינק זינוק ענקי אחורה.
הנפט שפוזר מהפיצוץ נראה כלא יותר מאשר מתקפה שנועדה רק לעכב את האויב.

בעודו חושב על "מה לעשות" בשנייה אחרי שהוא התחמק מהעקרב, העקרב צווח באופן חסר תקדים.

"קיאי~אי~איייי~!!"

הזעקה הזו שלחה צמרמורות במורד עמוד השדרה של האג'ימה וגרמה לו לרצות להתרחק ממנו עם [כיווץ קרקע] במידי....
אבל, זה כבר היה מאוחר מדי.
בעוד שהצווחה הזו הדהדה ברחבי החדר, לפתע, הקרקע שסביבם התרוממה, ועם קול שאגה, אינספור מחטים בצורת קונוסים הזדקרו מן הקרקע.

"בן זו -------!!"

הוא הופתע לחלוטין.
האג'ימה תיכנן להימלט נואשות אל האוויר, אבל כששם לב אל המחטים בצורת הקונוסים שהתקרבו מאחוריהם, הוא עיקם את גופו בשביל לחפות על יואה, מה שגרם ליציבה שלו לקרוס.
למרות שהוא הצליח להתחמק איכשהו בעזרת דונאר ו[כיווץ קרקע], בקצה שדה הראייה שלו, האג'ימה ראה את עוקץ הרסיסים ואת הזנב יורה-הממסים שכוונו ישירות לעברו.

הפרצוף של האג'ימה התקשח.
ברגע שלאחריו, עוקץ הרסיסים והממס נורו לעברו משני הזנבות של העקרב על מנת להפיל את המטרה האווירית שלהם.
האג'ימה חישל את הנחישות שלו. בסיטואציה כזו, זה יהיה בלתי אפשרי להתחמק משתי המתקפות.
סוגר את שיניו בחוזקה, הוא התחמק מהממס עם [אווירודינמי], והצליב את ידו השמאלית – שהייתה רק מהמרפק ומעלה – עם ידו הימנית כדי להגן על האיברים החיוניים שלו כמיטב יכולתו.
בנוסף, הקנה של דונאר גם שומש כדי להגן על הפנים שלו, ואז, הוא השתמש בתמרון קסם ישיר כדי לחזק את שרירי הגוף שלו עד לקצה.
מיד לאחר מכן, ביחד עם כוח אדיר, כמה עשרות של מחטים חדות חדרו עמוק אל תוך גופו של האג'ימה.

"גא~הא~האא!!!"

בעודו צורח, הוא הצליח איכשהו להתחמק בקושי מפציעה קטלנית.
מאחר והוא השתמש בגוף שלו עצמו כדי לעצור את המחטים, יואר שהייתה על גבו לא נפגעה.

האג'ימה הועף לאחור מהפגיעה.
הכאב העז שחש מהמתקפה וכך שהועף לאחור גרמו לו ליפול.
יואה גם הועפה מהגב שלו מהפגיעה.

בזמן שחרק את שיניו ונשא בכאב מאינספור המחטים שנדקרו אל תוך גופו, האג'ימה הוציא [רימון הלם] מהפאוץ' שלו וזרק אותו אל עבר העקרב.
[רימון ההלם] עף באוויר בפראבולה, משחרר אור אינטנסיבי אל מול עיניו של העקרב.

"קיישה~אה!אהה!!!"

העקרב זעק וצעד לאחור מתוך אינסטינקט בגלל ההבזק הפתאומי.
מההתחלה, נראה כי הוא הסתמך בעיקר על הראייה שלו כדי לבחון את תנועותיו של האג'ימה, אז הוא זרק לעברו את רימון ההלם שגזל מהיריב את ראייתו, ומסתבר שהניחוש שלו לא היה שגוי.
האג'ימה נשך את המיכל של המים הקדושים שהיה מאחורי הטוחנות שלו ושתה אותם בעוד שהוא משך החוצה מגופו את כל המחטים בבת אחת.

"גו~או~או!!"

אנקות מהכאב שנלווה מכך יצאו מהרווחים בין השיניים הסוגרות לחוזקה שלו.
עם זאת, הכאב לא הגיע לרמה בלתי נסבלת.
האג'ימה יכל לעמוד בכאב שהיה פי הרבה מהכאב הזה, כאב פשוט ברמה שכזו הוא לחלוטין לא מספיק בשביל לשבור את רוחו.

בזמן שהוציא מגופו את המחטים, האג'ימה סרק את הסביבה שלו עם מבטו, מחפש אחר יואה.
אבל, לפני שהוא הצליח למצוא אותה, יואה הייתה מהירה יותר, וכבר באה לצידו.

"האג'ימה!"

יואה מיהרה לעברו של האג'ימה בחשש.
הפנים חסרות ההבעה שלה התמוטטו והיא הייתה על סף דמעות.

"זה בסדר. יותר חשוב מזה, הבחור הזה לא קשיח מדי? זה לא נראה כאילו אני מצליח למצוא שיטה שתעבוד עליו. אני אהיה חייב לעבור את ארבעת הצבתות שלו כדי לכוון על העיניים או על הפה שלו... שאכין את עצמי לקבל נזק ואלך על מתקפת התאבדות?"

האג'ימה תהה על איך כדאי לו להתמודד עם העקרב, לא מודע לחששותיה של יואה.
כשראתה את האג'ימה כך, דמעותיה של יואה התחילו לזלוג.

"....למה?"

"אה?"

"למה לא ברחת?"

שאלתה של יואה סימלה שהיא הבינה את האפשרות ש 'יכול להיות שהוא יצליח להימלט לבד'.
האג'ימה שלח לעברה מבט המום כשהוא שמע את המילים האלו.

"מה את אומרת מאוחר כל כך? לא נפלתי עמוק מספיק שאני אנטוש אותך רק בגלל שאויב מעט חזק יותר הופיע."

על מנת לשרוד, האג'ימה תקף בחשאי, עשה מארבים, רימה ואפילו בילף או השתמש בשקרים פחדניים.
הקרב נגד דוב הטופר היה יוצא הדופן היחיד, אבל עקרונית, האג'ימה לא שם ז*ן על דברים כמו פייריות או הוגנות.
זה לא היה מקום אדיב מספיק שירשה לו מותרה שכזו. אין לו אף רגשות אשם, הוא השתנה על ידי אווירה שכזו.


למרות זאת, האג'ימה סירב לנהוג בכפירה מרצונו החופשי.
לשפוט בין נכון ללא נכון ביושר ולהגיע להבנה.
האחת שגרמה לו להיזכר בכל אלה הייתה לא אחרת מיואה.
לכן, הוא חייב להציל אותה, לנטוש אותה לא הייתה אפשרות בכלל.
ברגע שבו היא הפקידה את גורלה לידיו של האג'ימה, הוא החליט את זה, ואותו הרגע היה גם לנקודת המפנה שהחליטה האם כן או לא האג'ימה יהפוך לכופר.

יואה הנהנה כאילו היא הבינה משהו ממילותיו של האג'ימה ולפתע ליפפה את ידיה סביב האג'ימה.

"הו, אוה? מה את עושה?"

בסיטואציה כזו, מה את עושה לפתע? האג'ימה היה המום במקצת.
העקרב יכול לבוא לעברם בכל רגע.
הפצעים של האג'ימה התרפאו, והוא אמור להיכנס למצב לחימה בקרוב מאוד.
עם זאת, נראה כי ליואה לא היה אכפת מכך בעוד שידיה התלפפו סביב צווארו של האג'ימה.

"האג'ימה..... סמוך עליי."

אומרת את זה, יואה נישקה את העורף של צווארו של האג'ימה.

"--------?!"

לא, זו לא הייתה נשיקה. זו הייתה נשיכה.
האג'ימה הרגיש כאב דקרני בחלק האחורי של הצוואר שלו, והייתה לו הרגשה לא נעימה כאילו האנרגיה שלו רוקנה מהגוף שלו.
לרגע, האג'ימה רצה להוריד אותה ממנו, אבל כשנזכר שיואה קראה לעצמה ערפדית, הוא הבין שהיא מצצה ממנו דם.
"סמוך עליי"------ המילים הללו, נראה כי הן היו בקשה שהוא לא יברח אפילו אם הוא היה מפחד או נגעל מהפעולה של מציצת הדם שלו על ידי ערפד.

כשחשב על זה בעודו מחייך חיוך מריר, האג'ימה חיבק בחוזקה את יואה ותמך בגוף שלה שנצמד לשלו.
עווית, יואה רעדה לרגע לפני שהיא חיבקה אותו אפילו חזק יותר עם מחיצה. (הערת המתרגם: כן, אני יודע שזה נשמע מוזר אבל ככה הם כותבים, אז...)
הפרצוף שלה היה קבור עמוק יותר אך תוך החלק האחורי של הצוואר שלו.
יכול להיות שזה היה רק בדמיון, אבל היא נראתה סוג של שמחה מכך.

"קייישה~אהההה!!"

 שאגתו של העקרב הדהדה ברחבי החדר.
נראה כי הוא הצליח להחלים מההלם שנגרם לו מרימון ההלם.
הוא כנראה מצא את מיקומם הנוכחי, מאחר והקרקע התחילה להתרומם בשנית.
נראה שזה הקסם הייחודי של העקרב, היכולת לתמרן את פני השטח הסובבים אותו.

"אבל, זו המומחיות שלו!"

האג'ימה הניח את ידו הימנית על הקרקע כדי לבצע טרנסמוטציה.
התנודות בקרקע ברדיוס של שלושה מטרים מהם עצרו, ובמקום, חומת אבן שהקיפה את האג'ימה ואת יואה נוצרה.

המחטים בצורת הקונוסים עפו מכל עבר בשביל לתקוף אותם, אבל כל אלו נחסמו על ידי חומת ההגנה של האג'ימה.
כל פגיעה הצליחה לכרסם בחומה, אבל חומות חדשות נוצרו אחת אחרי השנייה במידי, מה שגרם לכך שהמחטים לא יכלו להתקרב אליהם.
גם הטווח וגם הכוח ההתקפתי של העקרב היו שניהם נעלים בהרבה, אבל האג'ימה מחזיק ביתרון אם מדובר במהירות של הטרנסמוטציה שלו.
הרדיוס של הטרנסמוטציה שלו לא יכל לעבור את השלושה מטרים, והוא לא יכל גם ליצור מחטים עם מספיק כוח כדי שיעופו מהקרקע לתקוף, ולכן סוג הטרנסמוטציה של האג'ימה התאים יותר להגנה.

בזמן שהאג'ימה היה שקוע בליצור הגנה עבורם באמצעות טרנסמוטציה, פיה של יואה סוף סוף נפרד מעורפו.
מלקקת את שפתיה, נראה כי הבעת הפנים שלה הייתה מלאה בתשוקה סוערת. ביחד עם הפעולה הזו, יכולת להרגיש ממנה פיתוי למרות המראה הילדותי שלה.
בדרך כזו או אחרת, לא נותר עוד שמץ לכחישות שלה ממקודם, העור הלבן שלה קיבל חזרה את הצבע ואת הברק שלו, שהיה דומה לפנינה לבנה.
הלחיים שלה היו בצבע חלומי כמו של ורד.
האישונים האדומים שלה הפיצו חלושות אור חמים, והידיים הקטנות והרזות שלה ליטפו בעדינות את לחייו של האג'ימה.

"..... תודה על הארוחה."
בעודה אומרת את זה, יואה נעמדה לאיטה ופתחה את היד שלה אל עבר העקרב.
באותו זמן, כוח קסם אדיר-מימדים שלא היה ניתן לדמיין שבא מגוף עדין כל כך נפלט ממנה. האור מכוח הקסם ----- נראה כי כוח הקסם המוזהב שלה השמיד את כל החשיכה.
ויואה, שהייתה מוקפת בכוח קסם שהיה באותו הצבע כמו השיער המוזהב המתנפנף שלה, מלמלה פסקה אחת.

"[שמיים תכולים]"

7z2e5rh.jpg

בין רגע, ספירה של להבות בצבע לבן-כחלחל בקוטר של בערך שישה או שבעה מטרים הופיעה מעל ראשו של העקרב.
המתקפה בבירור עוד לא פגעה בו, אבל החום האדיר שיצא ממנה היה מספיק כדי לגרום לעקרב לצווח בעודו נסוג לאחור.
עם זאת, הנסיכה מוצצת-הדם של התהום לא תרשה לו לסגת.
מושיטה קדימה את האצבע המקסימה שלה ומנפנפת בה בחן כמו בשרביט, הספירה של הלהבות הלבנות-כחלחלות מילאה אחר ההוראות של המנצחת עליהם, רודפת אחר העקרב הנסוג, ו.....
פגיעה ישירה.

"גו~אוגיה~אה~אה~אאההה----------------------?!"

העקרב צווח באופן חסר תקדים.
היה ברור שהצווחה הזו הייתה כזו שנבעה מייסורים.
במקום שבו העקרב והספירה נפגשו, הסביבה כולה התמלאה באור כחול חיוור ולא היה ניתן לראות דבר.
בעוד שהאג'ימה הגן על עיניו עם זרועו, הוא יכל רק להביט בתדהמה על קסם כביר שכזה.
לפני שזמן רב חלף, זמן האפקטיביות של הקסם עבר והלהבות הלבנות-כחלחלות כובו.
מה שנותר היה דמותו של העקרב שסבל מייסוריו, והשריון שעל גבו שנצבע בצבע אדום לוהט והותך לכדי חומר צמיגי.

בזמן שהאג'ימה היה בדילמה של האם כדי לו לשבח את קסמה של יואה- שהשמיד את הגנתה של המפלצת שאפילו [רימון תבערה] בחום של שלושת אלפים מעלות צלזיוס לא הצליח להתיך ושירייה מטווח אפס של הריילגאן שלו בקושי הצליחה ליצור שריטה עליו --- או לשבח על העמידות של העקרב, שקיבל ישירות מתקפה בטמפרטורה גבוהה כל כך ולא יותר מאשר השריון שלו הותך.

צליל "פלופ" גרם להאג'ימה להסיט את מבטו מהסצנה המדהימה הזו אל עברה של יואה מאחור, שישבה על הקרקע בעודה מתנשפת כבדות.
נראה כי התישה את כוח הקסם שלה.

"יואה, את בסדר?"

"נן..... הדרגה הגבוהה ביותר.... מעייף."

"חהחה, מרשים.
הממ. ניצלנו. תשאירי את השאר לי ותנוחי בשלווה."

"נן, בהצלחה....."

האג'ימה נופף את ידו בעוד שהוא השתמש ב[כיווץ קרקע] כדי לקצר את המרחק ביניהם בבת אחת.
העקרב יכל עדיין להילחם, למרות שפני השטח של השריון שלו הותכו.
הוא שאג שאגה מזעם בלתי נשלט, יורה את עוקצי הרסיסים שלו אל עבר האג'ימה שהתקדם לעברו.

האג'ימה שלף במהרה [רימון הלם] מהפאוץ' שלו וזרק אותו גבוה אל מעל ראשו.
אחרי כן, כשהוא שלף את דונאר, הוא ירה לפני שהרסיסים מהעוקץ התפזרו.
אז, קליעים שלא הואצו אלקטרומגנטית פגעו ופוצצו את [רימון ההלם] הנופל.

העקרב כבר התרגל לאור הזה.
למרות שזה עיצבן אותו, הוא לא זועזע מכך וחיפש אחר הנוכחות של האג'ימה בחדר שנצבע באור לבן בהיר.

עם זאת, לא היה אף זכר להאג'ימה לא משנה כמה חזק הוא ניסה לחפש אחריו.
בדיוק כשהעקרב נהיה המום מכך שהוא איבד את נוכחותו של האג'ימה, האג'ימה נחת על גבו.

"קישואה?!"

העקרב זעק זעקת בהלה.
מן הסתם שזה קרה מאחר והנוכחות שהוא חיפש אחריה הצליחה שלא להימצא על ידי יכולות הזיהוי שלו, ולפתע, הופיעה על גבו.
ביחד עם הבזק האור, האג'ימה השתמש ב[הסתרת נוכחות] כדי לקטוע את הנוכחות שלו ולנחות על גבו של העקרב.

השריון השרוף בצבע אדום לוהט של העקרב כווה את עורו של האג'ימה מלמטה.
עם זאת, מבלי לייחס לדברים שכאלו יותר מדי חשיבות, הקנה של דונאר נדחף כנגד איפה שפני השטח של השריון הותכו לכדי שכבה דקיקה, וההדק נלחץ שוב ושוב.
השריון של העקרב, שאיבד כבר את העמידות המקורית שלו ונפגע שוב ושוב על ידי יריות מטווח אפס מהריילגאן, סוף סוף, המגן המוחלט הזה נכנע ונשבר לחתיכות.

העקרב התעלם מהאפשרות שהוא אולי יפגע בעצמו וניסה להוריד את האג'ימה ממנו בעזרת שני הזנבות שלו, אבל האג'ימה ביצע את המהלך שלו קודם.

"הנה, תאכל את זה."

כאילו קבר אל תוך הגוף של העקרב מתנת פרידה, האג'ימה הוציא [רימון] מהפאוץ' שלו והשתמש בזרוע היחידה שלו כדי לתקוע אותו עמוק אל תוך החור שנפתח על ידי דונאר.
להאג'ימה אפילו לא היה אכפת שהזרוע שלו העלתה מוגלות מהכוויות שלו.

בעודו נסוג לאחור עם [כיווץ קרקע] לפני שהמתקפה של העקרב יכלה להגיע אליו, העקרב ניסה להסתובב בשביל לתקוף את האג'ימה שנסוג מאחורי גבו.
עם זאת, זה הכל.

"בום----------!!"
ביחד עם הצליל של פיצוץ עמום שהדהד בחדר כולו, העקרב רעד והתעוות.
העקרב, שעמד אל מול האג'ימה, הפסיק לזוז, והאזור כולו התמלא בדממה.
בסופו של דבר, העקרב החל להתעוות במקומו בקול רועם, והתמוטט על הקרקע.

האג'ימה התקדם בזהירות לעברו של העקרב הלא הנע, דחף את דונאר אל תוך הפה שלו וירה עוד שתיים או שלוש מחסניות עד שהוא היה בטוח שהעקרב מת.
האג'ימה הנהן את ראשו בזמן שמלמל "יופי".
הוא בטוח מת!
לפעולה הזו היה ניתן לקרוא כמדיניות שהאג'ימה הלך לפיה בימים אלו.

מסתכל אל מאחורי הכתף שלו, הוא ראה את יואה יושבת שם, עם אותם פנים חסרות הבעה ועיניה שנראו די שמחות, מביטה לעברו.
הוא לא יכל לומר מתי כיבוש המבוך הזה יגמר, אבל נראה כי שותפה מבטיחה הופיעה עבורו.

נאמר כי תיבת פנדורה מכילה את כל הרע שבעולם וחלקיק של תקווה.
בדרך כזו או אחרת, נראה כי הדימוי שהוא עשה לפני שהוא נכנס לחדר היה די נכון.
בזמן שחשב על דברים כאלו, האג'ימה הלך באיטיות אל צידה.

 

1 תגובות

  • מאת @מרהאיתן
    18/08/2018

    1. תודה על תרגום הצ'אפטר

    2. יש!