אריפורטה: מרגיל לחלוטין להכי חזק בעולם פרולוג

  • 25/07/2018

silver207

כדי לחגוג את פתיחת הקבוצה ,אני מציג לפניכם את ההוצאה ראשונה של הקבוצה (אם אפשר לקרוא למישהו אחד קבוצה)!

*זכויות יוצרים:*כל הזכויות שייכות לסופר המקורי: "צ'וני סוקי" שפרסם את ה-RAWS של אריפורטה כאן: http://ncode.syosetu.com/n8611bv/

 

2ojlz1r.png

 

r261cy5.jpg

הפרולוג:

פרולוג

מקור האור היחיד הלך וקטן בקצב אדיר בעוד שהחשיכה החלה לבלוע אותו. פרצופו של נאגומו האג'ימה התעוות באימה בעודו צופה באור שהלך ונעלם מעליו. הוא השליך בנואשות את ידו אל על, אוחז באור בו הוא ידע שהוא לעולם לא יוכל באמת להחזיק. הוא חש בחלקו התחתון מתהדק בעוד שנפל נפילה חופשית דרך האפלה.

התהום אליו נפל היה עמוק כל כך עד שנראה כאילו הוא היה בדרכו אל מעמקי הגיהינום, והאור בו בהה היה השער אל עולם החיים.
הוא נפל אל תוך בקע ענקי באדמה בעודו חוקר את המבוך. החור היה עמוק עד כדי כך שהוא המשיך ליפול אפילו אחרי שהנקודה הזעירה של האור שנותרה התכווצה ונותרה כעת כלא כלום.
כל חייו עברו אל מול עיניו, עם לא יותר משריקתה של הרוח שליוותה את צניחתו אל המעמקים המבעיתים שתחתיו....

...הבה נחזיר מעט אחורה את מחוגי השעון, ונגולל אחר האירועים שהובילו לסיבה שבגללה נער יפני צעיר מצא עצמו בעולם שהיה אכזר וחסר-רחם בהרבה מכדי שיהיה ניתן לתארו במילה "פנטזיה". אחרי הכל, האירועים הקשים וחסרי ההוגנות אותם חווה, אותם עדיין חווה אף ברגע זה, שללו מעט את התקוות והחלומות המופלאים אותם היית מדמיין בהישמע המילה הזו.

~~~~~~~

יום שני. זו ההתחלה של היום המדכא ביותר בשבוע.
רוב האנשים היו נאנחים במחשבה על ההתחלה של שבוע חדש, בזמן שהיו נזכרים בגן העדן שהיה ביום שלפניו.

נאגומו האג'ימה גם לא היה שונה מכך.
אולם, מצבו של האג'ימה לא היה עד כדי כך פשוט, וזה היה מאחר שבית הספר היה מקום רע שגרם למצב רוחו להפוך לקודר.

 כרגיל, כשהפעמון עמד לצלצל, האג'ימה גרר את גופו העייף אל דלת הכיתה ופתח אותה.

באותו רגע, רוב התלמידים בכיתה צקצקו את לשונותיהם, והביטו עליו במבט מלא בבוז. התלמידות גם לא חשפו אף הבעת פנים ידידותית.
זה עוד היה בסדר אם התנהגו כלפיו בקור ובאדישות, אבל המבטים של חלק מהם בבירור הביעו זלזול.

האג'ימה ניסה להתעלם מהם, והלך לעבר המושב שלו.
אך תמיד יהיה שם מישהו חטטן וקשקשן לצידו....

"יו, אוטקו דוחה! שוב נשארת ער כל הלילה לשחק במשחקים? זה היה ארוגה?"

(הערת המתרגם:ERO =ארוטי, GE=משחק, הביטוי משמש להביע משחקים בעלי תכנים מיניים, לרוב בוטים במיוחד)

"הוו, מגעיל כל כך~ לשחק ארוגה כל הלילה זה באמת מגעיל כל כך~"

מה הם מצאו מצחיק כל כך שגרם להם לפרוץ בצחוק רועש?

האחד שהתחיל ללעוג לו היה הייאמה דאיסוקה. הוא היה האחד שהתחיל לרדת על האג'ימה כאילו אלו היו שיעורי הבית שלו.
שלושת האידיוטים שצחקו לידו היו סאייטו יושיקי, קונדו ראייצ'י, ונאקאנו שינג'י. לסיכום דבר, אלו היו ארבעת אלו שירדו על האג'ימה באופן קבוע.

כפי שהייאמה אמר, האג'ימה הוא אוטקו.
למרות שקראו לו דוחה, זה לא אומר שהתנהגותו או מראו היו כאלו שהיה נורא לראותם.
שיערו הקצר היה גזוז באופן נקי, ולא היה אף סימן לשיער מיטה. לא הייתה לא גם אף הפרעה נפשית, ולמרות שהוא לא השתתף בצורה פעילה באף מערכה חברתית, המראה הכנה שלו לא גרם להרגשה של גועל.
הוא פשוט אהב דברים כמו פיגרים, מנגות, נובלות, סרטים ומשחקים.

(הערת המתרגם: לא מכיר את המושג בעברית, הכוונה ב"שיער מיטה" היא לאיך שהשיער נראה מבולגן אחרי שינה).

הביקורת שאוטקואים קיבלו מאנשים רגילים בהחלט הייתה חזקה, אך היא הגיעה רק עד לרמה של לעג, ולא גרמה ליצירה של אף עוינות.
אם כך, למה כל התלמידים בכיתה תיעבו אותו?
זה היה בגללה.

"בוקר טוב, נאגומו-קון! כמעט איחרת כרגיל, כדאי לך להגיע מוקדם יותר בפעם הבאה."

תלמידה אחת חייכה בשמחה בזמן שהלכה לצידו של האג'ימה. בכיתה הזו, לא, בבית הספר כולו, אלו שהיו ביחסים ידידותיים עם האג'ימה היו מיעוט מוחלט, אך הם היו גם השורש שגרם להיווצרותה של הסיטואציה שאירעה זה עתה.

לבחורה הזו קראו שירסאקי קאורי, והיא הייתה אחת משתי האלילות של בית הספר.
לא משנה אם היה מדובר בבנים או בבנות, היא הייתה פופולרית מאוד בגלל יופיה. שיערה השחור והמהמם הגיע עד למותניה, עיניה השחוחות
 חשפו רמז לעדינות, ואפה הקטן היה בקו ישר מושלם עם שפתייה הוורדות.

היא תמיד לובשת על עצמה חיוך גדול, מפיצה תחושה חזקה של אחריות, ויודעת כיצד לדאוג ולטפל באנשים אחרים.
חברי הכיתה שלה תמיד סמכו עליה, היא לא שנאה אף אחד, והיא התייחסה אל כולם עם הגינות שווה. היא הייתה בעלת בגרות שהייתה לא כמו זו של תלמידת תיכון.

אז, למה שמישהי כמו קאורי תדאג לגבי האג'ימה כל הזמן?

בהשפעת הלילות הלבנים שעשה, האג'ימה ריחף בכיתה לעיתים קרובות. בגלל זה, הוא נחשב לתלמיד לא אחראי (למרות שהציונים שלו היו ממוצעים). לכן קאורי, שמטבעה אהבה לטפל באחרים, כל הזמן דאגה לגביו.

במקרה הזה, אילו האג'ימה היה שם לב בכיתה, או אילו היה בחור נאה, אז הם היו יכולים לסלוח על האכפתיות של קאורי כלפיו.
אבל למרבה הצער, המראה של האג'ימה היה רק ממוצע, ועם המוטו שלו של "תחביבים קודם", היה קשה לדמיין אותו משתפר לטובה.

רוב התלמידים לא היו מסוגלים לקבל את זה שאדם כמו האג'ימה יהיה מסוגל להתקרב אל קאורי, והמשיכו לתהות "למה רק הבחור הזה?!".
באשר לתלמידות, המקרה היה פשוט בהרבה - זה היה בגלל שהאג'ימה בזבז את המאמצים של קאורי. הן פשוט לא היו שמחות שהוא לא שינה את הגישה שלו כלפי הלימודים.

"אה, בוקר טוב שירסאקי-סאן".

הא---מה זו ההילה הרצחנית הזו?!
תחת המבט השקט של כולם, האג'ימה יכל רק לחייך במרירות כשהוא ענה לשירסאקי.

בתגובה לכך, קאורי לבשה על פניה הבעת פנים שמחה ביותר.
למה היא חשפה הבעת פנים שכזו?!!
אפילו יותר מבטים חודרים הופנו כלפי האג'ימה, מה שגרם לו להתחיל להזיע זיעה קרה. האג'ימה תמיד הרגיש שזה היה בלתי אפשרי - למה שהתלמידה הכי יפה בבית הספר תדאג לו כל כך?
האג'ימה כבר ידע. בשביל שקאורי תתייחס אליו טוב כל כך, חוץ מטבעה, חייבת להיות עוד איזו סיבה אחרת.

אולם, האג'ימה אף פעם לא חשב שהיו לה אף רגשות רומנטיים כלפיו.
להאג'ימה היה דפוס חשיבה כזה: למען התחביב שלו, הוא היה מוכן לוותר על הרבה דברים.
מראה, הישגים, וספורט - הוא היה בינוני מכל היבט.
מצד שני, היא הייתה מוקפת תמיד בכל כך הרבה בחורים נאים, ולכן, המעשה שלה היה מאוד בלתי נתפס.

בקצרה, הוא היה חייב לשים לב שלא להזין את הסערה של מבטים רצחניים!
בליבו,הוא כבר ידע שברגע שהוא יפתח את פיו לדבר, הוא לא יוכל להימנע מעבודה מאולצת באולם הספורט.

(הערת המתרגם: הכוונה היא שאם הוא ידבר איתה, הם הולכים אחרי זה להרביץ לו באולם הספורט או משהו בסגנון)

כאילו הכל היה מתוכנן, כשהשיחה שלהם הגיעה לסיומה, שלושה אנשים התקרבו אליהם.הבחורים הנאיםשהוזכרו ממש לפני רגע גם נכללו ביניהם.

"נאגומו-קון, בוקר טוב. זה לא קשה עליך כל יום?"

"קאורי, שוב דואגת לו? ברצינות, קאורי היא נדיבה מדי."

"הבחור חסר ההתלהבות הזה, זה חסר תועלת לא משנה מה תאמרי לו."

היחידה שאמרה לו שלום מביניהם הייתה בחורה בשם יאהגאשי שיזוקו, החברה הכי טובה של קאורי.
שיערה השחור הארוך הקשור בקוקו היה סימן ההיכר שלה. עיניה הצרות, הארוכות והמעודנות היו חדות, אבל עדינות עדיין נבעה מתוכן. לכן, יותר מקרה כקרח, היה יותר מתאים לומר שהיא הייתה אלגנטית.
הגובה שלה היה בסביבות ה-172 ס"מ, והיה ניתן להחשיבה כגבוהה בקרב הבנות.
תנוחת גופה והלך נפשה המפואר גרמו לאנשים לקשר אותה באופן אוטומטי לסמוראית.

למעשה, ההורים שלה היו הבעלים של [דוג'ו הסייף יאהגאשי]. שיזוקו עצמה הייתה בלתי מובסת בכל כנס קנדו מאז בית הספר היסודי.
היא פעם הסכימה לבצע ראיון למגזין בתור [נושאת החרב היפיפייה של העידן המודרני]. לעיתים קרובות גם היו עוקבים אחריה מעריצים מושבעים.
תלמידות בית הספר הצעירות יותר היו מביטות אליה עם עיניים מלאות תשוקה, וקוראות לה "אונה-סאמה". שיזוקו לא יכלה שלא לעוות את שפתיה אחרי ששמעה את הדרך שבה הן פנו אליה בכל פעם - זו הייתה סצנה שנראתה לעיתים קרובות.

הבא בתור, זה שאמר אל קאורי שורה יהירה במקצת היה אמנוגאווה קואקי.
בהתאם לשמו ההירואי, הוא היה נאה, בעל ציונים יוצאים מן הכלל, וסופר-בן אדם שהיה טוב בכל סוגי הספורט.

שיערו היה חום כהה ועיניו עדינות, גובהו היה קרוב ל-180 ס"מ, וגופו היה רזה אך עם זאת שרירי.
קואקי היה נדיב כלפי כולם, והיה בעל חוש צדק חזק (מתלהט בקלות). הוא היה תלמיד של [דוג'ו הסייף יאהגאשי] מאז בית הספר היסודי, והיה אתלט ברמה לאומית כמו שיזוקו. הם היו חברי ילדות.
היו לפחות כמה עשרות בנות שהתאהבו בו, אבל מכיוון שהוא תמיד היה עם שיזוקו וקאורי, הרבה בנות לא הצליחו להביא את עצמן להתוודות על אהבתן כלפיו.
ולמרות כל זאת, בנות עדיין מתוודות לפניו לפחות פעמיים בחודש.
הוא הצליח להפוך לפופולרי רק הודות לכל העבודה הקשה שלו.

(הערת המתרגם: בעריכה שמתי לב שוב לשורה האחרונה, וחשבתי שהיא לא ממש מתאימה... עשיתי בדיקה שוב בחומר המקור היפני ולא הייתה שם השורה הזו.... אתם יכולים פשוט להתעלם ממנה, אבל אני לא אוריד אותה למקרה והטעות שלי.)

האחרון, האחד שדיבר עם טון מלגלג, היה תלמיד בשם סאקאגאמי ריוטארו, חברו הטוב ביותר של קואקי.
תחת שיערו הקצוץ היו עיניים נלהבות ועליזות, הוא נישא לבגובה של 190 ס"מ בערך, והיה בעל מבנה גוף כמו של דוב.
הוא לא ממש שם לב לפרטים, ונראה כאילו גם המוח שלו היה עשוי לגמרי משרירים.

ריוטארו היה אדם משקיע, נחוש ולהוט, ובשל כך הוא לא חיבב מישהו כמו האג'ימה, שבא לבית הספר כדי לישון והיה בעל מראה חסר מוטיבציה.

אחרי שהעיף מבט בהאג'ימה, הוא פשוט נחר עם אפו, והתעלם ממנו לחלוטין.

"בוקר טוב, יאהגאשי-סאן, אמנוגאווה-קון, סאקאגאמי-קון. חה חה, מאא, אתם יכולים להחשיב את זה פשוט לכך שאני קוצר את מה שאני עצמי זרעתי. אין מה לעשות."

(הערת המתרגם: הביטוי "לקצור את מה שזרעת" הוא בעל אותה משמעות כמו "לאכול מהדייסה שאתה בעצמך הכנת")

האג'ימה צחק במרירות בעוד שהוא השיב לדרישות השלום שלהם.
'מי נתן לך את הזכות לדבר עם יאהגאשי-סאן, הא?!'
אחרי דרישות השלום, הוא יכל להרגיש בבירור את המבטים הרבים שננעצו בו ודקרו אותו.
הפופלריות של שיזוקו לא הפסידה לזו של קאורי.

"מאחר ואתה מבין מה הפגם שלך, למה שלא תנסה לתקן אותו? עד מתי אתה מתכוון להמשיך לנצל את הנדיבות של קאורי? קאורי לא יכולה לדאוג לך לנצח."

קואקי נתן להאג'ימה עצה.
מנקודת המבט של שלו, יחסה הנדיב של קאורי התבזבז על תלמיד חסר כבוד כמו האג'ימה.

האג'ימה רצה להתנגד ולהשיב "אני לא התנהגתי כמו ילד מפונק! הייתי מעדיף שהיא תעזוב אותי לנפשי!"
אבל אילו הוא היה עושה את זה, יכול להיות שהוא היה מסתבך בצרות עם מועדון המעריצים שלה לאחר מכן.

קואקי מתלהט בקלות.
לכן זה היה חסר תועלת להתנגד לדבריו כשהוא עצמו האמין בכל מעודו שהוא היה הצודק. זו הייתה הסיבה שהאג'ימה לא אמר דבר.

מה עוד, שאפילו אם אנשים אמרו לו "להשתנות", האג'ימה עדיין לא היסס לרכז את חייו סביב התחביבים שלו.
זה היה בגלל שאבא שלו היה מפתח משחקים ואמא שלו הייתה מאנגאקה של מנגות שוג'ו, והוא תכנן להשיג עבודה במשרה חלקית בחברה של אביו או בסדנא של אמו בעתיד.

הוא כבר רכש את הכישורים המתאימים, והעבודות האלו התאימו בצורה מושלמת לתחביב שלו.
זה הסטנדרט של האג'ימה לחיים, אז לא משנה מה כל האחרים אומרים, הוא לא חש בצורך לשנות את אורח חייו.
אילולי קאורי פשוט לא הייתה מערבת את עצמה איתו, הוא היה חי חיי תלמיד שלווים ורגילים.

"אין מצב~ חהחהחה....."

ולכן האג'ימה ניסה להתנער מהשיחה הזו בעזרת צחוק.
אבל, כרגיל, האלילה שלנו הטילה פצצה מבלי אפילו להיות מודעת לסיטואציה.

" ? קואקי-קון, על מה אתה מדבר?... אני פשוט דיברתי עם נאגומו-קון כי כך רציתי?"

(הערת המתרגם: סימן השאלה כאן לא בא להביע שאלה, אלא יותר ספק וחוסר הבנה של קאורי כלפי מה שקואקי ניסה לומר).

הכיתה הפכה לרועשת מאוד.
התלמידים חרקו את שיניהם, ובהו בהאג'ימה עם כוונה זדונית.
הייאמה והשלושה הנוספים אפילו דנו בנוגע לאן כדאי להם לקחת את האג'ימה כדי להרביץ לו בהפסקת הצהריים.

"אנחה... ברצינות, קאורי היא נדיבה מדי."

בבירור, קואקי לא הבין נכון את הכוונה של קאורי.
קואקי היה סופר-בן אדם מושלם - זו הייתה הסיבה שלא היה לו אף ספק לגבי הפגמים שלו עצמו.
זה באמת כל כך בעייתי~
האג'ימה רצה לברוח מהמציאות, ולכן הפנה את תשומת הלב שלו אל השמיים הכחולים שמחוץ לכיתה.

"......מצטערת לגבי זה, אבל לשני אלה לא הייתה אף כוונה רעה....."

שיזוקו, שהייתה בעלת הבנה מלאה לגבי הסיטואציה, התנצלה בסודיות להאג'ימה.
מצד שני, האג'ימה פשוט משך בכתפיו כאילו שום דבר מזה לא היה קשור אליו, וחייך חיוך מאולץ.

בדיוק כשהם דיברו על זה, הצלצול שסימן את התחלתו של השיעור הראשון נשמע, והמורה נכנסה לכיתה.

יכול להיות שהמורה כבר הייתה רגילה לאווירה בכיתה. היא לא אמרה דבר, ומיד החלה לבדוק נוכחות.

אחרי זה, השיעור התחיל כרגיל, והאג'ימה יצא למסע אל עולם החלומות.

קאורי הביטה אל האג'ימה כזה עם חיוך, שיזוקו חשפה חיוך מריר בזמן שהיא חשבה שהוא גם היה מצליחן בדרך מסוימת, התלמידים צקצקו בלשונם, והתלמידות הסתכלו עליו בגועל.

 

~~~~~~~

כשהוא חש במהומה בכיתה, המודעות של האג'ימה החלה לחזור בהדרגה.
מכיוון שהוא מנמנם בשיעור לעיתים קרובות, הגוף שלו זכר את הזמן להתעורר. אם לשפוט לפי איך שהרגיש, נראה כאילו כבר היה זמן הפסקת הצהריים.

האג'ימה הרים את הפרצוף שלו מהשולחן, ונדרשו לו בערך עשר שניות כדי להוציא את הפריט היומיומי שלו - קופסאת האוכל שלו.

כשהוא סרק את סביבתו, מכיוון שחלק מהתלמידים עטו אל הקפיטריה בשביל לקנות ארוחת צהריים, הוא הבחין בכך שמספר התלמידים בכיתה צנח מאוד.
למרות זאת, למרבית התלמידים היו קופסאות אוכל כמו האג'ימה, אז עדיין בערך שני שלישים מהתלמידים נשארו בכיתה.

בנוסף, השיעור הרביעי בדיוק הסתיים, אז המורה שלהם למדעי החברה, האטקיאמה אייקו (בת עשרים וחמש), הייתה עדיין ליד השולחן שלה ודנה על משהו עם מספר מהתלמידים.

-----------זלילה! זלילה! זלילה! (הערת המתרגם: קול של מישהו שאוכל רועש)

באופן מדהים, האג'ימה סיים את ארוחת הצהריים שלו בעשר שניות בלבד. אחרי שהזין את קיבתו הריקה, האג'ימה החליט לשכב על השולחן שלו ולישון לזמן מה. אבל האלילה שלנו (להאג'ימה היא נראתה יותר כמו שדה) לא אפשרה לו לעשות את זה. היא צחקקה והתיישבה לצידו של האג'ימה.

האג'ימה נאנח בראשו, "כמה נורא".
הוא לעיתים הרגיש מבולבל בימי שני. אם זה היה כל יום אחר, הוא היה הולך לאיזה מקום שלא ניתן להבחין בו בשביל לנמנם לפני שהייתה לקאורי ההזדמנות לדבר אליו.
אולם, שני ימים חסרי שינה רצופים גרמו לו להרגיש עייף במיוחד.

"נאגומו-קון, כמה לא רגיל זה לראות אותך בכיתה. אתה אוכל צהריים? למה שלא תבוא ותאכל איתנו?"

הילה מסוכנת הציפה את הכיתה פעם נוספת.
האג'ימה המשיך להתלונן בליבו: "זה מעורר צרות, את לא יכולה פשוט לעזוב אותי לנפשי?".

הוא לא הצליח להבין את הכוונות שלה.

האג'ימה ניסה לסרב:
 "הא~, תודה על ההזמנה שירסאקי-סאן, אבל כבר סיימתי לאכול. למה שלא תלכי לאכול את ארוחת הצהריים שלך עם אמנוגאווה והאחרים?"

בזמן שהוא אמר את זה, האג'ימה נפנף בקלילות את שקית הפלסטיק ששימשה כדי לעטוף את ארוחת הצהריים שלו, שנראתה כמו מומיה ששאבו את החלקים הפנימיים שלה.
גם אם הוא יסרב, הוא עדיין יקבל בוז מאנשים אחרים. הם יחשבו, "מי אתה חושב שאתה שאתה דוחה את ההזמנה של שירסאקי?!".
הפסקת הצהריים וודאי תהפוך למאוד בלתי נסבלת. אבל, רמה כזו של סירוב הייתה חסרת משמעות כלפי האלילה שלנו, שהמשיכה מיד לדחוף במרץ.

"הא! רק כמות כזו לארוחת צהריים? אתה צריך לאכול ארוחה נאותה! אני אחלוק איתך חלק!"

(בבקשה חוסי עליי! למעני! בבקשה שימי לב לאווירה בכיתה!)

הלחץ מהסביבה והזיעה הקרה בגבו גברו שניהם עם הזמן.
בדיוק אז, המושיעים שלו הגיעו - אלו היו קואקי והחבורה שלו.

"קאורי, בואי נאכל יחד. נאגומו נראה כאילו הוא לא ישן מספיק. את חושבת שאני אתן למישהו ישנוני כמוהו לאכול את האוכל הטעים תוצרת הבית של קאורי?"

קואקי חשף חיוך מזהיר בעוד שהוא ירק איזה משפט מבחיל, אבל לחיוך של הבחור הנאה ולמשפט המבחיל שאמר לא נראה כאילו הייתה איזושהי השפעה על קאורי שהייתה מעט טיפשה באופן טבעי.

(הערת המתרגם: למתן הבהרה, קאורי היא לא "מעט טיפשה", ולמעשה היא די חכמה. המשפט הזה התכוון לטיפשה במובן של "לא יודעת לקרוא את האווירה וכו')

"הא? למה אני צריכה אישור מקואקי?"

"פפפט...."
כשהיא שמעה את דבריה של קאורי, שיזוקו לא יכלה לעשות דבר מלבד לנסות למנוע מעצמה מלצחוק. קואקי חייך חיוך מאולץ, וניסה להתנער ממה שאמר.
ארבעת התלמידים הפופולריים ביותר התאספו סביב המושב של האג'ימה. זו הייתה עובדה שלא יכלו לשנותה, וכתוצאה מכך לא נראה כאילו הלחץ שהוטל עליו מהמבטים הנוקבים שננעצו בו מכל עבר עמד להיחלש.

האג'ימה נאנח אנחה והתלונן בליבו.

(די כבר, למה ארבעת אלו לא יכולים פשוט להיות מזומנים לעולם אחר? לא משנה איך אתה מסתכל על הארבעה האלו, הם נראים כמו אנשים שיהיו מעורבים באירוע מסוג כזה.... האל, המכשפה, או לא משנה מי מעולם מקביל, בבקשה זמנו אותם מכאן~~)

במטרה לברוח מהמציאות, האג'ימה עופף אל ההזיות שלו על עולם אחר.
הוא חייך חיוך מאולץ כרגיל והתכונן ללכת משם, אבל בדיוק כשהוא נעמד....

הוא לא היה מסוגל לזוז.

מלפני האג'ימה, מעגל בצבע לבן טהור ובעל עיצוב מסובך הופיע תחת רגליו של קואקי.
מיד לאחר מכן, שאר התלמידים מסביב גם שמו לב לסיטואציה הבלתי רגילה הזו.

lbnhi7m.jpg

תשומת הלב של כולם נמשכה על ידי הדפוסים המבריקים האלו.
הם נעצו את מבטם על הדבר שנראה כמו מעגל קסמים.

באותה עת שמעגל הקסמים הלך והפך לבהיר יותר, הוא התפשט בין רגע לגודל של הכיתה כולה.
התלמידים השמיעו יבבה למראה המעגל שהתפשט אל מתחת לרגליהם אחרי שגופם שהפך נוקשה נרגע בהדרגה. אייקו-סנסאי שנשארה בכיתה עד עכשיו צעקה: 
"כולם! עזבו את הכיתה!". ואולם, בדיוק באותו הזמן, אורו של מעגל הקסמים הבהב כאילו הוא עמד להתפוצץ.

אחרי מספר שניות, או אולי מספר דקות, כשהכיתה הזו שנעטפה על ידי הקרינה הלבנה כשלג חזרה למצבה המקורי, לא נותרה בה ולו נשמה אחת.
הכיסאות שנפלו על הרצפה, קופסאות האוכל שנשארו פתוחות עם חצי מהאוכל עדיין בפנים, הצ'ופסטיקים ובקבוקי הפלסטיק המבולגנים. כל הכלים של הכיתה היו שם, אבל אף נפש לא נראתה.

האירוע הזה—"תלמידי תיכון נעלמו במהלך שעות היום"--- גרם למהומה ענקית ברחבי העולם כולו, אבל זה סיפור לפעם אחרת...

(הערת המתרגם: בשם של האירוע כאן יש לי בעיה... מישהו יודע איך לתרגם לעברית את הביטוי: SPIRITED AWAY?)

צ'אפטר 1-->

6 תגובות

  • מאת @MISTER X D
    01/06/2019

    wow wow

    לא קראתי עוד, מודה! אבל הרעיון של הקבוצה זאת גאוני, אתם לקחתם על עצמכם פרוייקט קשה, מאוד מאודדד קשה!

    משתוקק לקרוא!

    • מאת @silver207
      02/06/2019

      תודה רבה על מה שאמרת, בהחלט מדובר בפרויקט לא פשוט בכלל.
      אבל לשם הבהרה, כרגע אני החבר היחיד בקבוצה (FL@WER B@Y המדהים אכן עיצב את האתר, ולכן הוא מופיע ברשימת חברי הצוות, אך הוא אינו לוקח חלק פעיל יותר בקבוצה).

      • מאת @MISTER X D
        02/06/2019

        למען האמת כבר קראתי את הפרולוג ומאוד נהנתי. קשה לי להאמין שתרגמת 20 צ'אפטרים כאלו, זה מאוד מתיש. אבל בסופו של דבר אני מניח שאתה מרגיש מסופק. תקן אותי אם אני טועה~

        • מאת @silver207
          02/06/2019

          אני שמח מאוד שנהנת מהפרולוג. 

          כמו כן, אתה צודק בהחלט. בכל פעם שאני מסיים לתרגם צ'אפטר, אני מרגיש מסופק, במיוחד כשאני רואה תגובות של אנשים כמוך.

          • מאת @MISTER X D
            02/06/2019

            אווווו תמשיך XD

            אקרא את הצ'אפטר הראשון היום~

            ואגב אני חייב לומר שהתרגום השתפר עם הזמן.

            • מאת @silver207
              02/06/2019

              נחמד מאוד לשמוע אותך אומר את זה.
              מאחר וההוצאות הראשונות היו בסוף הגדול, הצ'אפטרים בתהחלה תורגמו במהירות ובחיפזון, מבלי ניסיון קודם בתרגום. ערכתי את חלקם בשנית על מנת לאפשר חווית קריאה נעימה יותר, אך אני אכן מודע לכך (ואני אכן מרגיש כך) שהתרגום שלי התשפר עם הזמן. 
              אז, תודה ששמת לב, ואני מקווה שתהנה מההמשך.