אז נראה לי שאני אתחיל..

*אם אני טועה במשהו פה תגידו לי בחיים לא עשיתי רולפליי*

זה היה לילה אפל, התהלכתי לי ביער האפל של הארמון השקט רודפת אחר הסודות שמסתתרים במעמקי הארמון הזה.. הבטתי מסביבי העצים היו צבועים בשחור והעלים היו אדומים כדם שכאשר נפלו עליהן טיפות גשם הם נראו כאילו שהדם אשר צבע אותם החל לצאת. הכל היה אפוף באפלה האהובה עליי, הדבר היחיד שהאיר את היער באורו הארור היה הירח הירח התמידי שעטף את ממלכתי וכעת היה חצוי.

הייתי שקועה מחשבותי עד שלפתע נשמע רעש של דריכת רגל על עלה יבש... יאללה מעניין מי זה

73 תגובות - סגור להגיב

  • מאת @Thegolden
    12/06/2019

    מה קורה בסוף איתי ועם מי שהסתנן לארמון?האחד שהסתן לא עושה כלום ואני לא יכול לאותת לו כי אף אחד לא הולך בארמון כי כולם בחוץ

  • מאת @מלכת האופל
    12/06/2019

    @Yosarin senpai יש לי עוד הצעה אבל אני לא בטוחה לגביה, יש פה מלא "סצנות" מפוזרות וטובות שגם לא קשורות לסצנה הזאת ולא רואים אותן כי הן למטה ולא ממש קשורות ואי אפשר להמשיך אותן כי לא רואים אותן, אולי לכל סצנה שלא קשורה לפוסט מסוים יפתח פוסט משלה? (וואו איך סיבכתי:joy:)

    • מאת @Yosarin senpai
      12/06/2019

      מסובך מידי. אבל מה שכן אפשר לעשות- זה לבחור סימן או גודל כתב לכל אחת מהצאנות. בצאנה אחת כל המשתתפים ישתמשו בכתב גדול, ובצאנה אחרת הכל יהיה מודגש. ברגע שמישהו מתחיל צאנה משל עצמו הוא צריך לבחור משהו בסגנון הזה, ואם מישהו רוצה להגיב לזה- הוא צריך להשתמש באותו סימן

      • מאת @מלכת האופל
        12/06/2019

        אבל ככה תהיה גם בעיה למצוא את התגובה כי יוצא שלפוסט הזה יהיו יותר מאלף תגובות ואנשים לאט לאט יכנעו כבר מזה, עדיף שלכל סצנה שלא קשורה לסצנה אחרת יהיה פוסט משלה, כי נגיד טל רשם סצנה שלא קשורה לסצנה הזו והיא בין הראשונות ואי אפשר להמשיך אותה כי לא רואים אותה וגם בשלב מסוים יגמרו כל סיגננות הכתיבה או שיהיו כאלה שישתמשו באותו גודל נגיד וזה יכול לעורר בילבול. 

        • מאת @Yosarin senpai
          12/06/2019

          כן, אבל צריך להגביל את זה איכשהו...

          יש לי רעיון, אסור שיהיו פתוחים יותר משלוש פוסטים באותו זמן, וכל עוד אתה כותב בפוסט מסויים- אתה לא יכול לכתוב בפוסט אחר. המשתתפים בפוסט צריכים להיות קשורום למה שפותח הפוסט כתב בפוסט עצמו (נגיד כאן, כל המשתתפים בפוסט צריכים לעדות משהו שסובב סביב זה שמלכת האופל לבד ביער (או שלפחות בהתחלה זה יהיה קשור)

          • מאת @מלכת האופל
            12/06/2019

            רעיון טוב ובשביל שלא יכנסו עוד דברים אחרי שהם גמרו את הסצנה שיתייגו אותי ואני אנעל את הפוסט

  • מאת @Yosarin senpai
    12/06/2019

    "שלום," אמרתי בחיוך יהיר שאומר שליטה במצב. "ראית במקרה את מלכת האופל?" @מרהאיתן

  • מאת @מרהאיתן
    12/06/2019

    חיפשתי את האדם שעקב אחרי, חיפשתי וחיפשתי וגם עברו להן כמה שעות זה מה שקורה כשאתה חיי הרבה זמן בגלל חלק מהיכולות שהשגת במסעות הבין-יקומיים שלך ולפתע ראיתי את שנינות יוצאת מהארמון אל כיוון היער אז הלכתי עליה ואמרתי "שלום שנינות"

  • מאת @Yosarin senpai
    12/06/2019

    התחלתי ללכת לכיוון היער, ואז ראיתי את...

  • מאת @Turin
    12/06/2019

    המלכה פתאום הסתובבה והלכה, עם החיוך הזה שלה שאתה אף פעם לא יודע מה מתרחד מאחוריו, היא האדם היחיד שאני לא יכול לקרוא אותו, זה חלק מהסיבות שהחלטתי ללכת אחריה.

    שעת הקללה עומדת להתחיל, כדאי שאני אחזור לארמון, אני מתחיל ללכת לכיוון הארמון.

    • מאת @מלכת האופל
      12/06/2019

      יש לי תחושה שמה שיקרה זה או ש @Thegolden יתקע לו את הראש ברצפה ויתחיל קרב או ש @Yosarin senpai תמצא אותו או ש @The big anime יבוא דרך שער קסום מהעולם המקביל ויפול עליו:thinking:

      (כן אין לי חיים)
      • מאת @Thegolden
        12/06/2019

        לא הבנת את מה שאמרתי על ראש ברצפה,התכוונתי לתקוע את הפרצוף שלי ברצפה כדי שלא יראו את האור הסגול מהעניים שלי(אני לא שולט בו זה כמו צבע עניים חום אז במקום חום סגול זורח)

      • מאת @Yosarin senpai
        12/06/2019

        אני אוהבת את הרעיונות שלך

  • מאת @Turin
    12/06/2019

    מלכתי, התחלתי לדבר איתך(כתבתי פוסט)

  • מאת @מלכת האופל
    12/06/2019

    מעניין אולי זה מישהו ממלכת האור:thinking::thinking::thinking:

  • מאת @Yosarin senpai
    12/06/2019

    חיפשתי את המלכה, היא כבר הייתה אמורה לחזור לארמון- בעיקר בגלל שעת הקללה. אני אמורה להיות שנינות, אבל בכנות- לפעמיים אני מרגישה בייביסיטר. חיפשתי אותה/מישהו אחר שיעזור לי למצוא אותה

  • מאת @השטן
    12/06/2019

    אני נשרף אוי לא הירח שורף אותי 

    קסם: מגן 

    עכשיו הרבה יותר טוב 

    • מאת @Thegolden
      12/06/2019

      תערוךנאת הקודם

  • מאת @Thegolden
    12/06/2019

    או!סוף סוף שעות הקללה התחילו...הגיע הזמן לעבור לאמדה מספר 2.

  • מאת @GLIGMEsh ギルガメシュ
    12/06/2019

    מושלם אבררררר

    • מאת @Thegolden
      12/06/2019

      שלום,רוצה להצטרף?

  • מאת @The big anime
    12/06/2019

    מעניין מי באמת

    זה היה בוקר מואר באור מטועב על יד ממלכת האופל הלכתי למרתף והיכתי שק אגרוף שעליו הפרצוף של האדם השנוא עלי מכל, עליתי במדרגות וראיתי את הכפר ההרוס שנמחץ על ידי מטאור היה זה מעשה ידיהם של ממלכת האור(המטועבת שמשמידה אזורים שמתנגדים לאור(המזויף)שלה מאותו יום לא היה לי דבר לעשות יצאתי למסע בחיפוש אחר בית ולפתע  ערפל הופיע והיום הפך ללילה ראיתי חומה ענקית ושער מאחורה ממלכה אפלה ניגשתי אל השער לא היו שומרים למזלי הרב לפחות זה מה שחשבתי השומרים היו בצל שלי ושאלו אותי:מה מעשיך כאן? ואני עניתי בפחד:תגיד ישך עוגיה?

    ענה לי השומר:אתה הולך למות על ידי זה שניסית להיכנס לממלכת האופל ללא אישור מהמלכה עניתי:אני יכול להיות מנקה שירותים?

    ענה לי השומר:כמובן! אבל אתה צריך להיות מהיר וחזק וגם אישור מהמלכה.

    ואז באותה שניה הרגתי את השומר בקלות רבה התגנבתי לממלכה ואז הגיעה המלכה ועצרה אותי בקלות ואמרתי לה:אני מנקה שירותים המלכה השיבה:לך לאזור הרפאים רחוב חמישים לבניין הנטוש דלת 8 שם תתקבל המשך.....לא יגיעD:>

    • מאת @מלכת האופל
      12/06/2019

      לא צריך מישהו שיהיה בתפקיד השומר? ולפני שנייה תקפו אותי מתי הספקתי לפגוש אותך,יש סיכוי שהתבלבלת ביני לבין מישהי אחרת?

    • מאת @Thegolden
      12/06/2019

       חח ישך עוגיה? 

      הרגת אותי

    • מאת @מלכת האופל
      12/06/2019

      מסתבר שזה טל, אגב הערות כאלה שים בקו כזה

  • מאת @Thegolden
    12/06/2019

    אני מרגיש תחושה מוזרה,הרגשתי אותה פעם...לא!אתה חייב להתפקס!

  • מאת @מלכת האופל
    12/06/2019

    סורי לא ראיתי את התגובה של @Turin אז אני אערוך את זה

    "הכל בסדר טורין, פשוט הייתי צריכה לנשום קצת אוויר צח" אמרתי בחיוכי הקל שתמיד מסתיר אלפי סודות. "ברשותך אני אחזור לארמוני, אני מתחילה להיות עייפה ובקרוב מתקרבות שעות הקללה" אמרתי ולפני שהספיק להגיב הסתובבתי והלכתי. אתם בטח שואלים את עצמכם מה הן שעות הקללה? אלה השעות בהן הירח הופך לבהיר יותר ואני מרגישה שאני נשרפת.. כל מי שמגיע לממלכה הזאת בהתחלה חושב שהוא נמצא בתוך חלום..התהלכתי בשלווה בין צללי הירח שכעת העננים חיבקו אותו. נראה אינו מאיים כלל, כאילו אינו עומד להתבהר כלל, אבל זאת רק אשליה.. אשליה קטנה.. הייתי בכניסה לארמון וראיתי אדם חשוד, הוא עמד בצללים עומד בדריכות ונראה מחכה למשהו.. התקדמתי לעברו עד שלפתע חשתי שמושכים אותי לאחור..

  • מאת @Thegolden
    12/06/2019

    אעעעע זה מעצבן... במקום להתגנב לתירה אני תקוע כאן וצריך לאותת להם,כמובן שאני מתאים לתפקיד אחרי הכל אני יכול לראות דרך קירות ולהתריא להם במקרה שמישהו מתקרב...אבל אני לא אוהב את התפקיד הזה,אני שוב צריך לדאוג לאחרים במקום רק לעצמי... לפחות אני יכול לברוח הכי מהר כי אני רחוק...ומה נסגר עם העניים האלו?אם מישהו יעבור כאן כדי שהוא לא יראה אותי אני אצטרך לתקוע את הפרצוף ברצפה או להפעיל את הגלימה,אף אחת מהאפשרויות האלו לא נראית לי מזמינה,אמרו לי לשמור מנה,אבל לתקוע פרצוף בחול לא נשמע מדהים...

     רשמתי בהווה,זה בסדר? 

  • מאת @השטן
    12/06/2019

    שמעתי צעדים וראיתי דם הלכתי לעברו 

    (אני ימשיך אחר כך אני רעב ויש בצפר

  • מאת @מרהאיתן
    12/06/2019

    הייתי לי בביתי ושכבתי על הספה והחלתתי לצאת מהבית לעבר הארמון של מלכת האופל כשפתאום התחלתי לשמוע צעדים שנשמעו כאילו הם עוקבים אחרי, הסתובבתי לכיוון הצעדים וניסיתי להבין מי עקב אחרי, אך לא ראיתי שם אף אחד, בהבנה שכנראה מי שעוקב אחרי מיומן מספיק כדי לדאוג שאני לא אתפוס אותו לכן מיהרתי לטירה כדי שיפסיק לעקוב אחרי בהנחה שיפחד מהמלכה ויעזוב אותי לנפשי, נראה שזה עבד וכשהתקרבתי לטירה רעש הצעדים הפסיק, אך באותו רגע קלטתי שאולי הוא עקב אחרי כדי למצוא את הטירה, ועל פי הנחה זו יצאתי לחפש אותו בעזור שבו פסקו הצעדים...

  • מאת @BHY
    12/06/2019

    הייתי שם, לבדי, מחכה לאיתות מיוֹרְדוֹן. כולי מתוח, משחק בקיפלי הבד שבברדסי במורת רוח. אחרי הכל, המשימה הזאת נחשבה בעיני רבים כבלתי-אפשרית. אבל כשאין ברירה - אין ברירה.

    מימיני פתח הארמון, משמאלי הגן, מולי הכניסה שלי - חלון חדר הרחצה החשוך, מעליי ענפי הצמרת, המסתירים בעליהם את אור הלבנה המסתורי המבצבץ מבין ענני הסערה המתפתחת. ההמתנה מורטת העצבים לסימן לתחילת פעולה מרגישה כמו נצח.

    בעודי בוחש ציוד שבאמתחתי, מחפש אחר חפץ להתעסק בו, משכה את עיני תנועה בגן. החסרתי פעימה. נדרש כל כוח הרצון שלי כדי לא לפשל ולמעוד מהענף עליו כרעתי. המלכה. או לפחות כך שיערתי. יכולתי לנחש זאת עקב הביטחון שהפגינה הדמות בהליכתה בין שיחי הנוי השחורים, בעוד הרעמים רועמים בשמי הלילה הקודר. היא שידרה קִּי אנרגיה שהגוף משחרר באופן טבעי ומתגברת עקב פעולה פיזית מאומצת יוצא דופן. היה אפשר ממש לחוש בהילה שהפיצה. ממש כמו הירח המפיץ את אורו הזך, אלא שבמקום הילה של אור נדפה הילה מאיימת, מטרידה ומעוררת חלחלה ועם-זאת גם מלאת יראה והדר. הפחד להתגלות פרט על מיתרי נפשי בניגון נמרץ.

    עקבתי לאורות הברקים המסנוורים אחר תנועת הדמות המתרחקת מן הארמון בצעדים קלילים ויציבים, מתקרבת אל היער המשתרע אל מעבר לגן. תחושת הקלה חילחלה לתודעתי, בעודי מביט במלכת האופל נכנסת אל היער, הרחק ממקום הימצאי. עלתה במוחי המחשבה לעקוב אחריה, לבדוק האם זו באמת היא, אך מיד שללתי אותה, כי בדיוק באותו הרגע הופיעה אוֹרְלַה למולי, על אחד הענפים הנמוכים.

    אנחנו זזים היא סימנה לעברי. האות הגיע.

    בלעתי את הרוק, שלפתי את הקרסים, והתחלתי לקפץ בין הענפים לכיוון החלון המיוחל. הבעיה העיקרית היתה המרווח שבין היער ובין קיר הארמון. למזלנו, התכוננו לרגע הזה מספיק פעמים בכדי להצליח לזנק למרחק המתאים. הנפתי את הקרסים שבשתי ידיי. בדרך נס לא נפלתי בעקבות ההדף מהמפגש ביני ובין האבן האפרורית, המתפוררת והרטובה. טיפסתי בזריזות את שלושת המטרים שהפרידו ביני ובין הפתח הקבוע בכותל, בעת שטיפות הגשם החדות מוטחות על פניי ללא רחם. כמובן שיכולתי להשתגר לשם, אולם בכך הייתי מסתכן בגילויינו, בכישלון המשימה ובכליאתנו למשך שארית חיינו העלובים.

    השתחלתי דרך המעבר הצר מהר ככל שיכולתי. אחריי השתחלה גם אורלה. שנינו נחתנו על המרצפות החלקלקות, הגבשושיות, שספק אם מישהו אי-פעם טרח לדרוך עליהן בכפות רגליו היחפות. החלפתי מבט מלא משמעות עם שותפתי לפשע. כעת אין לנו דרך חזרה.

    אנחנו בפנים. המבצע החל.

    • מאת @Yosarin senpai
      12/06/2019

      זה טוב, אבל רצוי שלא יהיו לך שני דמויות על ההתחלה. ולא חייבים לכתוב כל כך ארוך. אגב- אני ממליצה לכולכם ללכת אל מישהו שכבר הפגין נוכחות ולא לסתם להגיד "הייתי כאן" ולחכות שמישהו אחר יבוא- כי לוקח לזה המון זמן (כפי שהשחקן הזה עשה).

    • מאת @BHY
      12/06/2019

      זה מתאים לרולפליי?

  • מאת @Tal Senpai
    12/06/2019

    הייתי בארמון ועברתי על בקשות להתנקשות, ברגע שראיתי בן אדם מתהלך ביער האפל החלטתי לעקוב אחריו, היער היה אפוף בערפל אז בקושי ראיתי משהו. לבסוף הלכתי חזרה לארמון וחיכה לי שם....

    • מאת @מלכת האופל
      12/06/2019

      מי חיכה לו שם תמשיכו את ה"סצנה"

      • מאת @Tal Senpai
        12/06/2019

        כן אנשים לא זורמים~

        • מאת @מלכת האופל
          12/06/2019

          זה לא שלא זורמים פשוט לא רואים, תעשה העתק ותדביק לפוסט נפרד אחרת לא ימשיכו אותך גם עוד מאה שנה

    • מאת @Yosarin senpai
      12/06/2019

      אתה המתנקש, נכון?

  • מאת @מלכת האופל
    12/06/2019

    @Yosarin senpai איך זה בתור התחלה? נראה לי לא יצא משהו

  • מאת @Alien
    12/06/2019

    דיייי לחפור 

    • מאת @Alien
      12/06/2019

      לחפורררר דיייי

      • מאת @מלכת האופל
        12/06/2019

        שקט לך מפה, בלי ספאם

        • מאת @Yosarin senpai
          12/06/2019

          תסמנו בקו הערות לא קשורות

        • מאת @Alien
          12/06/2019

          ששששש אני לא שואל אף אחד ^^^

          • מאת @מלכת האופל
            12/06/2019

            יש פה חוק נגד ספאם, אם אתה רוצה להספים תספים באגודת משעמם לי

            • מאת @Alien
              12/06/2019

              אוקייי אוקיי 

      • מאת @Alien
        12/06/2019

        אין לי כוח יותר לקרוא את זה 

        • מאת @Turin
          12/06/2019

          אני הולך לכיוון הארמון בשעת הלילה כד להכין כמה מסמכים בנוגע לשכר הדירות בעיר הבירה, הירח החצוי מעלי, כאילו מחייך לעברי בלעג כשאני הולך ברחוב המלאך הנופל. הבנינים מזדקרים מעלי כשגשם מתחיל לטפטף, אני מכסה את הספר בגלימה שלי ומחיש את צעדי לעבור הארמון שנח לו בהדרו מתחת הירח, לב ליבה של ממלכת האופל.

          אני מתקרב לשער הארמון, משהו לא מוצא חן בעיני בלילה הזה, החושים האלפים שלי מתרים בי על סכנה, סופה שעומדת להתפרץ. אני לוקח סיבוב דרך היער של הארמון, משהו מטריד אותי.

          בעוד אני הולך דרך האפלה של היער והעיינים שלי רואות יותר טוב מאשר באור, אני מרגיש תחושה קטנה של געגועים "זה כמעט כמו שאני שוב בבית", תפסיק! אני מוחץ את טיפת הרגש הזאת בפטיש ההיגיון, החיים האלה כבר מזמן לא שלך, תמצה את מה שיש לך עכשיו עד הסוף!

          פתאום אני שומע דריכה מימיני, אני מסתובב במהירות, ידי על חרבי, ואני רואה את המלכה. אני קד עמוק. מלכתי, אנא סלחי לי על שהפרעתי לך, לא ציפיתי לראות אותך כאן, האם הכל כשורה?

          • מאת @Alien
            12/06/2019

            למה אתה כותב את זה

            • מאת @Turin
              12/06/2019

              אני לא מבין אותך, אם אתה רוצה לשחק אז בוא תשחק, אם לא, אז תפסיק להספים,

              תודה.

          • מאת @Turin
            12/06/2019

            ארוך מדי חחח