elya

13/06/2019

שלום וברכה לכם משתמשי אנימה ספין.
ממש כאן במקום הזה, אני מזמין את כל אחד ואחד מכם להצטרף אל תוך מסע בלתי אמצעי, הנקרא: "המסע אל האני הפרטי"
אני ארצה ברשותכם לפני שאלך לקראת תשתית הנושא ואל התוכן הרחב, להניח ולהבהיר בפניכם מספר דברים. 
חברים יקרים, כאל נקודת מפתח ופתיחה לנושא, אני רוצה להגיד לכם שהחלק הזה הוא חלק רב-תכליתי האוחז בהובלת מוטיבים מרכזיים, נקודות חשיבה, ועקרון מנחה אל החיים של כל אחד ואחת מאיתנו. יתרא מזאת, בניגוד לחלק הראשון והשני אשר נשאו משרה ל"התמודדות" עם גורמי פגיעה חיצוניים ופנימיים בחיים. החלק השלישי נושא משרה נקודתית אחת, והיא "הצידה לדרך" שלי אליכם, אשר אתם אלה שתבחרו אם לקחת אותה אליכם או לא. הנושא הזה הוא נושא מאוד מומלץ לקריאה, אך בעיקר כמו אמרתי בפוסט הוא הכי מומלץ לאותם אלה שרוצים להישתפר, ולהביא את עצמם למקום הרבה יותר טוב.  
אז מכאן חברים, בואו נצא עתה כולנו אל תוך מסע המחזיק אלמנטים ערכיים, אשר ביציאתו הוא ישאיר לנו את הצידה לדרך, ומי יודע, יכול להיות שדווקא הצידה הזאת תהיה הכי מתאימה לך (רק אל תצפו ממני ליותר מדי P:) בואו נתחיל במסע.

ת×צ×ת ת××× × ×¢××ר âªAn inner journeyâ¬â

קהילת ספין, המסע הזה אל תוך האני הפרטי, הוא מסע בין-מעמקים. מסע בלתי נימנע. מסע אשר נמשך לשארית כל חיינו.
המסע הזה הוא המסע שלנו אל תוך רגשותינו, אל תוך משאלותינו, ואל תוך המילוי הפנימי שלנו.
כל אחד ואחת מאיתנו קוראים יקרים רוצה להגיע לסיפוק פנימי בחיים. להאיר את האור הפנימי שבתוכו. ובשביל לעשות את זה הוא יוצא למסע: מציב לעצמו מטרות, הוא מנסה למצוא לעצמו רעיונות או אפילו לפתח ידע רחב בכל מיני תחומים, אך השאלה היא: איזה מסע יהפוך להיות הכלי אשר בעזרתו אני אצליח למלא את מה שחסר לי בחיים. אז ישנו מושג בעולם הפסיכולוגיה שנקרא: "Priming" - הטרמה. מזה הטרמה? יש כלל שכל מעשה שאני עושה משפיע לא רק על המעשה עצמו, אלא גם יגרור אחריו מעשה נוסף. זאת אומרת, כל מעשה שאני עושה הוא לא רק מקומי לאותו לרגע, אלא הוא גם יגרור אחריו השלכות.
הסיבה שאני אומר לכם את זה, זה מכיוון שאני רוצה להבהיר שאם אתם רוצים באמת להגיע לאן שאתם חפצים
אז קודם כל הכניסו לליבכם את המשפט: "שינוי קטן בחיים מביא למהפכה גדולה בחיים." אילולא הייתם יודעים על אמת אילו השפעות אמפיריות יש למעשים - מעשים קטנים אפילו, האמינו לי, הייתם ממזמן משיגים עולם פנימי מלא, אך זה רק דורש מכם דבר אחד: "הרם ראש, ואל תתייאש!" כך שתמיד זכרו שהמפתח להגשמת חלומות הוא להתרכז בחשיבות שלו ולא בהצלחה. זה רק מזכיר לי שאני חייב לתת לכם על הדרך משהו בנושא של מוטיבציה ומעשים. בואו נדבר רגע על: "המסלול של המעשים של האדם." בואו והקשיבו. המסלול הזה בדרך כלל מתחיל מאיזשהו רגש פנימי. משהו מבפנים מציק לנו, זה נותן לנו מוטיבציה, והמוטיבציה מובילה אותנו למעשים. כלומר, עד שאדם לא מגיע לרגש מסויים הוא לא פועל. למשל בואו ניקח אדם שיש לו מבחן, בינינו, מתי אתה מתחיל ללמוד למבחן? כאשר הזמן מגיע ויש לחץ. זאת אומרת, הרגש של הלחץ, של הפחד מן התוצאות במקרה שלא תלמד גורם לך למוטיבציה לשבת וללמוד, לעשות מעשים.
אז התהליך הוא כזה: שרגש מסויים מוביל אותי למוטיבציה, אשר מוביל אותי בהתאם למטרה שאני רוצה.
אך מה קורה אם הרגש הוא לא מגיע? ישנם אנשים שפשוט מחכים שזה יבוא להם מבפנים.
הוא רוצה להרגיש שזה יבוא לו ואז... אך צריך להבין שלפעמים הרגשות הם גם הפוכים.
קוראים יקרים, בואו ניקח רגע דוגמא מרכב, ונבין את זה אל תוך החיים שלנו.
ברכב, המושג שאמור להיות הוא זה שיש מצבר, שמניע את המנוע, שהמנוע יזיז את הגלגליים. זוהי הצורה הנורמטיבית, מבפנים החוצה. זאת אומרת, מצבר, מנוע, גלגליים. אך מה קורה אם המצבר הלך? מה עושים אז? דוחפים מבחוץ. יעני, שאז הגלגליים יפעילו את המנוע אשר יכניס את המצבר לפעולה. זאת אומרת, הפעולה היא מבחוץ החוץ-פנימה. אותו הדבר בחיים. אם זה לא בא לי מבפנים מה שנקרא, אז אל תחכו לאיזו רגע של השראה שיבוא לי משהו, לא. תתחילו לעשות מעשים, כי אז המעשים יובילו לרגש שיוביל למוטיבציה. במילים אחרות, מה שחשוב בחיים זה "מ-ע-ש-י-ם" ומה שהכי חשוב 
זה לזכור תמיד שאתה העוגן של הספינה שלך, כך שגם אם יש סופה נוראה וים סוער, אל תיכנע ואל תוותר!
כי אם לא תמשיך להיות העוגן של הספינה שלך, אז הסיכון שעלול לבוא על ספינתך הוא להיטבע כליל במצולות היום.
מה שאני רוצה למסור לכם מזה: "זה שתהיו עמידים, ותתרכזו במה שחשוב באמת גם אם בעינייך זה לא הכי חשוב." כמו לדוגמא: מאבק מול מכשולים, עמידה על טעויות, הקרבה עצמית אל איכות חייך ומטרותיך, ובמיוחד לפעול למען אותם אלה אשר זקוקים לך יותר מכל. זהו נושא שאני דרך אגב כתבתי על זה פוסט שלם בקיר שלי, שזאת רק בכדי שתבינו כמה הנתינה למען האחר, כמה הפעולה למען האחרים היא תורמת "לך" ולאותו אחד שנתת לו, אך זכרו, הכלל בנתינה: זה לא לתת את מה שאני רוצה לתת, זה לתת את מה שהשני צריך לקבל. זה שני עולמות. אז חברים יקרים, אל תהיו תמיד מאלה שמקבלים, תהיו גם מאלה שנותנים לאחרים בדיוק כמו שאתה היית רוצה שיתנו לך. בכדי לחדד לכם את זה יותר טוב, בואו וארשו לי לספר לכם סיפור אשר נגע לי בנקודה רגישה מאוד. זהו סיפור שכל אחד ואחד לדעתי צריך לקחת לדרכו את המסר הנמצא בתוכו. 


בארצות הברית יש עמותה הנקראת: Make A Wish.
בפירוש עברי מילולי: "להגשים משאלות" הם עושים את זה לילדים. ילדים שלמרבה הצער חולים באיזשהי מחלה סופנית.
נשאר להם כמה חודשים לחיות בדרך כלל, והעמותה הזאת מגשימה להם משאלה - מה אתם רוצים מה שנקרא, מה אתם חולמים.
הילד הראשון של העמותה הזו קראו לו בובסי, זהו היה השם שלו.
בובסי היה ילד בן חמש שחלה בלוקמיה (מחלה קשה שתפסה אותו) ועל פי הרופאים, נותרו לו רק חודשים-שלוש לחיות.
האמא פנתה לעמותה, ודיברה איתם לראות אם אפשר אולי לעשות משהו למענו.
והעמותה הגיעה, הגיעו שני אנשים מהעמותה, ושאלו את בובסי: "מה הוא היה רוצה? מהו החלום שלו?
אז בובסי אמר שלוש משאלות הוא היה רוצה, שלושה דברים. האחד הוא אמר: "אני רוצה לטוס בכדור פורח' תמיד זה היה החלום שלי בתור ילד." דבר שני: "להיות בדיסנילנד' חלום של כל ילד או לפחות ילד אמריקאי." ודבר שלישי: "הייתי רוצה כשאהיה גדול להיות כבאי."
אז כבוד פורח? אין שום בעיה, סידרו לו את זה בקלילות. דיסנילנד? אותו הדבר גם כן, הם לקחו אותו, ועשו לו שם חוויות מדהימות.
אבל אז הגיעה המשאלה השלישית של בובסי: "להיות כבאי" היות כך, האמא פנתה ודיברה עם תחנת הכבאות המרכזית של העיר.
היא דיברה עם המפקד, אמרה לו: "תקשיב, הבן שלי חולה במחלה סופנית קשה מאוד, ונותרו לו בסביבות רק כמה חודשים לחיות. אפשר שיעבור איתכם רק יום אחד לפחות? סתם שהסתובב איתכם בכבאית אפילו? תראו לו איך הכל פה עובד, תשמחו אותו, הוא חלם להיות לוחם אש שכזה."
המפקד של הכבאות הוא כ"כ התרגש. אמר לה: "הקשיבי, אני לא יודע אם את יודעת, אבל פה אצלנו בפריקס אריזונה המפעל של הביגוד שלנו הוא גם כן נמצא. תגידי לנו את המידות של הבגדים שלו, נעלים... אנחנו נעשה לו הכל. יהיו לו מדים משלו עם השם שלו, הוא יהיה באמת כבאי איתנו. וכך היה. בתום תקופה של שלושה שבועות, בובסי הגיע. הם הכינו לו את הבגדים. הלבישו אותו עם המדים של השם שלו, ובובסי זה עתה התחיל לצאת איתם ליום שלם של תפקידים, הרפתקאות, ועשו לו באמת יום חלומות לתפארת. יום חלומות הבלתי נשכח לעולם.
אך זה לא נמשך זמן רב. אחרי חודש, מצבו של בובסי התחיל להדרדר. הוא היה בבית החולים, והרופא אמר לאמא:
"עשינו באמת את כל מה שרק אפשר על מנת להאריך את חייו, אך לצערי הרב אני נותן לו יום-יומיים. כך שאם את רוצה לקרוא לאנשים להיפרד ממנו, אז זה הזמן." האמא כמובן קרתה למשפחה, אבל היא ידעה שגם הכבאים... בובסי ממש היה רוצה להיפרד מהם. אז היא התקשרה למפקד שבובסי היה איתו בקשר, ואמרה לו: "תקשיב, קשה לי לומר לך את זה, אבל ימים אלו, הם הימים האחרונים של בובסי. אז אם אתם רוצים לבוא, זה עכשיו או אף פעם."
המפקד השיב לה בקול מבטיח ומתחייב: "אנחנו מגיעים עכשיו! אני מגיע עם הכבאית, ועם כל הצוות שלי."
הוא התקשר למנהל של בית החולים. אמר לו: "שמע, אנחנו באים לפה עם כבאית, אל תיבהל! אנחנו מדליקים מערכות הבהוב (צ'קלקה) והכל. זה בשביל ילד שנמצא אצלכם פה בשם בובסי." אומר לו המנהל: "זה יפה מאוד מה שאתם עושים, אני נורא מעריך אותך, אבל עם כל הכבוד זה לא שייך לבית חולים." אמר לו המפקד: "אז אתה יודע מה? אני לא אעבור דרך הכניסה המרכזית. תשאיר את זה לי, אני אשא על כך שאף אחד לא יראה אותי."
הקשיבו טוב, החדר של בובסי היה בקומה השלישית, והם הגיעו עם הכבאית מלמטה עד איפה החדר של בובסי בצד בית החולים.
ומה שהם עשו שם זה פשוט דבר יוצא מן הכלל. הם פתחו את הסולם, ושיגרו אותו ישירות אל חדרו של בובסי.
המפקד ושני קצינים היו על הסולם. הם מגיעים אל מול החלון שלו, וטופחים לבובסי בחלון.
בובסי הוא כ"כ התרגש... הוא פשוט לא מאמין.
הם פתחו את החלון, נכנסים פנימה... בובסי מה שלומך?
אומר להם: "מה, באתם לבקר אותי? באתם שלושתכם?"
אומרים לו: "לא, כל הצוות מחכה לך למטה. בובסי בוא! אנחנו רוצים לראות אותך."
הם יורדים למטה. כל הצוות נעמד, והוא רואה להפתעתו שלכבאית שינו לה את השם. השם החדש של הכבאית מעתה ואילך הוא: "בובסי וואן" על שם הילד הזה. על פניו של בובסי התחילו לזלוג דמעות, והוא הרגיש צורך עז לשאול את אמא שלו ואת המפקד: "האם אני עכשיו באמת כבאי אמיתי?"כל הצוות הצדיע לו. השיב לו המפקד: "כן בובסי, אתה אחד משלנו, אתה כבאי אמיתי."

יומים לאחר מכן בובסי נפטר.
אבל קוראים יקרים, בואו תחשבו רגע איך הזמן הזה עבר עליו. איזה זמן מדהים, איזה חודשיים שבאמת לא ישכחו לנצח.
החודשים האלה היו עוברים כך או אחרת, אך איך הם יעברו? זה תלוי בך קורא יקר.  
האמן לי שאפשר להאיר את האור הפנימי, שאפשר לעשות את המיוחדות, שאפשר לעשות את התקופות האלה תקופות אשר לא ישכחו בחיים, אבל זה בעיקר כמו שאמרנו על ידי המעשים שלנו. לפיכך, בואו תעשו משהו אחד שיקרב אתכם אחד לשני, שיקרב אתכם למטרה שלכם. תעשו מעשה קטן, וזה נקרא לזה: אפקט ה"תעשה משהו." לא משנה מה אתם רוצים, תבחרו את המטרה, ותתחילו כבר היום לעשות משהו קטן בכיון הרצוי. ואל תחכו לאיזו הרגשה פנימית שאולי היא לא תבוא אף פעם, ואם היא תבוא אז שתבוא לאחר המעשים, ולא בהכרח לפני.

שיהיה בהצלחה לכם, וכל טוב :smile_cat:

elya תגובה נבחרת

14/06/2019

החלפתי את תמונת הנושא.
הקודמת משום מה פעם כן פעם לא מראה את עצמה (בטח זכויות יוצרים) 

Saltboi

13/06/2019

אתה מתעלה על עצמך כל פעם מחדש, להתמקד בעיקר ולא בתפל ולהשתדל לתת אלו שני מסרים חשובים מאוד לדעתי, ואתה העברת אותם בצורה נהדרת.

והסיפור על בובסי והכבאים נגע לליבי מאוד, אפילו הזלתי דמעה.

בקיצור, כתבת משהו נהדר כמו תמיד.

elya

13/06/2019

צוטט: Saltboi

אתה מתעלה על עצמך כל פעם מחדש, להתמקד בעיקר ולא בתפל ולהשתדל לתת אלו שני מסרים חשובים מאוד לדעתי, ואתה העברת אותם בצורה נהדרת.

והסיקור על בובסי והכבאים נגע לליבי מאוד, אפילו הזלתי דמעה.

בקיצור, כתבת משהו נהדר כמו תמיד.

אני שמח לשמוע שהמסרים האלה חדרו בך הרבה יותר ^^

david21

13/06/2019

וואה וואה, נדיררררררררר!!!!!!!!!!!!!!!!!

legopart

14/06/2019

תודה על הכתבה הארוכה.

אני מכיר את המשפטים האלו של: "המעשים וההתמדה מיישמים אותך".
אבל למדתי שהחיים למעשה בנויים אחרת לגמרי.
החיים בנויים מרמת ההתפתחות שלך והמוכנות שלך.
אכן צריך ללמוד איך וכיצד ולהתמיד.
אבל חייבים להפתח.

לפעמים כשבן אדם עושה משהו מבלי להפתח לזה,
באיזהו שלב, הוא יתקל בקשיים (בלי שום קשר לרצון השטני לפרוש מזה).
יופיעו אצלו קשיי חוסר מוכנות פיזית ונפשית.
והוא לא רק ירגיש את זה, אלא גם פיזית הוא לא יצליח לגדול מהמקום שהוא הכניס את עצמו אליו
והוא במקום ליצור ולהתמיד פשוט יכשל

ווידאו מצויין שאומר "מי שקוטף את הפירות שלו מוקדם מדי הם אף פעם לא יהיו עץ"
הוא מדבר על יחסים בין אנשים במיוחד.
אבל מדובר על יחסים לכל תעסוקה.
 

 

almogQ123

14/06/2019

סיפור מדהים תמשיך עם הפוסטים האלו זה רק יעזור לאנשים כאן, מה שאתה עושה זה חשוב

elya

14/06/2019

צוטט: legopart

תודה על הכתבה הארוכה.

אני מכיר את המשפטים האלו של: "המעשים וההתמדה מיישמים אותך".
אבל למדתי שהחיים למעשה בנויים אחרת לגמרי.
החיים בנויים מרמת ההתפתחות שלך והמוכנות שלך.
אכן צריך ללמוד איך וכיצד ולהתמיד.
אבל חייבים להפתח.

לפעמים כשבן אדם עושה משהו מבלי להפתח לזה,
באיזהו שלב, הוא יתקל בקשיים (בלי שום קשר לרצון השטני לפרוש מזה).
יופיעו אצלו קשיי חוסר מוכנות פיזית ונפשית.
והוא לא רק ירגיש את זה, אלא גם פיזית הוא לא יצליח לגדול מהמקום שהוא הכניס את עצמו אליו
והוא במקום ליצור ולהתמיד פשוט יכשל

ווידאו מצויין שאומר "מי שקוטף את הפירות שלו מוקדם מדי הם אף פעם לא יהיו עץ"
הוא מדבר על יחסים בין אנשים במיוחד.
אבל מדובר על יחסים לכל תעסוקה.
 

 

תודה על התגובה.
אני שמח לראות שהעלת עוד כמה זוויות חשיבה חשובות.

ההתפתחות של האדם זה אכן דבר רב חשיבותי.
בנושא הזה אני קצת דיברתי על שינוי קטן בחיים (רק לקחתי את זה יותר בכיוון של מעשים בכוונה). שינויים קטנים בחיים יכולים להעניק התפתחות לאדם. אני אומר את זה בתור בן אדם שהיה חסר לו את זה מאוד.
מתוך הסיפור האישי שלי אני בן אדם שבעברו היו משפילים אותו, היו מכלימים אותו, בזים לו, ועושים עליו חרם ומנדים אותו מהחברה. אני אף פעם לא מספר את הסיפור האישי שלי במלואו לאף אחד, ואפילו לא לקרוב משפחה, כי הוא קשה מאוד לשמיעה. אני רוצה לומר גם שלא הייתי כלל וכלל בן אדם עמיד בעל כושר הישרדות, כי אני הייתי מגיע הביתה וסוגר את עצמי בחדר. נופל על המיטה לא מצליח לקום ולהמשיך את היום, אך דבר אחד אני ידעתי, שאם אני לפחות לא יעשה שינוי קטן עם עצמי ואני פשוט ארים ידיים, אז זהו יהיה הסוף של סיפור פתוח שיכול להיות שהסיפור לא היה נגמר כפי איך שהוא נראה, כי אני לא הייתי פה היום אם זה היה סוף פתוח. (אני מדבר על מצבים שלא רציתי להמשיך את החיים) ואני אגיד לך אפילו יותר מזה, אני לא הייתי מי שאני היום. אני כבר שנה מתעסק בשיחות מוטיבציה בכל מקום שאני נמצא, במטרה שאנשים לא יהיו במקום אשר בו אני הייתי, ולנסות ככל שביכולתי לקדם את החברה למקום טוב יותר. 

שמחתי מאוד לקרוא את תגובתך ^^

shiran - xz

14/06/2019

אייל הנושאים שלך ללא ספק מיוחדים עם מסרים רבים לחיים. 

הנושא הזה נגע לי באיזה נקודה בחיים, גם מפעם וגם היום. במציאות העכשווית יש לי דבר שחשוב לי במיוחד שצריך ללמוד אליו הרבה, אך משום מה, אני פשוט מתחילה ללמוד אבל לא מספיק{אחת הסיבות שעוד לא התחלתי להיכנס ללחץ שעדיין לא אמרו מתי מועד המבחן}. הנושא הזה עורר בי לקום עכשיו וללכת ללמוד בחרשנות{זה מה שאני הולכת לעשותXD} אבל קודם, אומר לך שהנושאים שלך אחד המיוחדים והחשובים, תודה לך שאתה כותב כאלו נושאיםXD

וכמו שאמרו כאן בתגובות שמעליי, תמשיך לכתוב פוסטים ונושאים כאלו{: אתה כותב מדהים!!XD

elya

14/06/2019

צוטט: shiran - xz

אייל הנושאים שלך ללא ספק מיוחדים עם מסרים רבים לחיים. 

הנושא הזה נגע לי באיזה נקודה בחיים, גם מפעם וגם היום. במציאות העכשווית יש לי דבר שחשוב לי במיוחד שצריך ללמוד אליו הרבה, אך משום מה, אני פשוט מתחילה ללמוד אבל לא מספיק{אחת הסיבות שעוד לא התחלתי להיכנס ללחץ שעדיין לא אמרו מתי מועד המבחן}. הנושא הזה עורר בי לקום עכשיו וללכת ללמוד בחרשנות{זה מה שאני הולכת לעשותXD} אבל קודם, אומר לך שהנושאים שלך אחד המיוחדים והחשובים, תודה לך שאתה כותב כאלו נושאיםXD

וכמו שאמרו כאן בתגובות שמעליי, תמשיך לכתוב פוסטים ונושאים כאלו{: אתה כותב מדהים!!XD

הו הו, כמה כיף לדעת~
בעיקר זה שהצלחתי לעורר בך מוטיבציה שכזאת. שמח לשמוע ובשמחה ^^

 

השטן

14/06/2019

קראתי קצת 

אני ימשיך אחר כך 

יש גופות  יותר ערניות ממני 

):

elya

16/06/2019

צוטט: השטן

קראתי קצת 

אני ימשיך אחר כך 

יש גופות  יותר ערניות ממני 

):

כן כן, אני יודע שאני חסר רחמים עם הנושאים שלי :raised_hands:
זה בסדר :) אתה יכול גם לא לקרוא את זה אם זה מאוד קשה לך. אני אף פעם לא מחייב לקרוא את הנושאים שלי.