legopart

17/06/2019

הדיון הזה פה כבר שבוע. הרגיש לי כאילו הוא מהבוקר.
סליחה שאני לא מגיב עליו ישיר אלא שואל שאלה נוספת.

הייתי דווקה שמח לשמוע, איך אתה מתמודד עם הבעיה שלך להשתלב במהלך השיעור?
יושב בעל כורחך גם כשאצה מרגיש שקשה?
אוכל משהו?, מסתכל בפלאפון?, מדבר עם אנשים בצד?, מצייר?
כמו כן הייתי שמח לשמוע את הפידבק שלך על אנשי המקצוע?, מה בפועל הם עשו שעזר ומה בפועל הם עשו שלא עזר וגרע?
רק שתדע שאנשי המקצוע האלו יעלו לך הרבה מאוד כסף מחוץ לבית ספר לכל פגישה.
התרופות שהם נותנים לא בדוקות ב 100% והם לצורך נסיוני בלבד ואתה היחידי שיכול להעיד האם הן משפיעות עליך והאם תרצה לקחת אותן.
אילו פעולות כן עוזרות לך להתרכז ומקנות לך שיפור בלימודים?

בהצלחה בלימודים.

-SuBaRu-

17/06/2019

צוטט: legopart

הדיון הזה פה כבר שבוע. הרגיש לי כאילו הוא מהבוקר.
סליחה שאני לא מגיב עליו ישיר אלא שואל שאלה נוספת.

הייתי דווקה שמח לשמוע, איך אתה מתמודד עם הבעיה שלך להשתלב במהלך השיעור?
יושב בעל כורחך גם כשאצה מרגיש שקשה?
אוכל משהו?, מסתכל בפלאפון?, מדבר עם אנשים בצד?, מצייר?
כמו כן הייתי שמח לשמוע את הפידבק שלך על אנשי המקצוע?, מה בפועל הם עשו שעזר ומה בפועל הם עשו שלא עזר וגרע?
רק שתדע שאנשי המקצוע האלו יעלו לך הרבה מאוד כסף מחוץ לבית ספר לכל פגישה.
התרופות שהם נותנים לא בדוקות ב 100% והם לצורך נסיוני בלבד ואתה היחידי שיכול להעיד האם הן משפיעות עליך והאם תרצה לקחת אותן.
אילו פעולות כן עוזרות לך להתרכז ומקנות לך שיפור בלימודים?

בהצלחה בלימודים.

אתה מדבר אליי?

legopart

17/06/2019

כן כן. אתה פותח השרשור ולכן אני יודע שתקבל התראה, גם אם לא אצטט אותך.

תודה מראש.

-SuBaRu-

17/06/2019

צוטט: legopart

כן כן. אתה פותח השרשור ולכן אני יודע שתקבל התראה, גם אם לא אצטט אותך.

תודה מראש.

- האמת שאני לרוב מצייר בשיעור, גם אם אני לא צייר מבריק כמו חלק מהאנשים באתר הזה, אני מרבה לקשקש במחרבת רוב השיעור. אם אני יושב ממש קרוב למורה אז אני לא יכול לצייר אחרת יוציאו אותי מהכיתה ויצעקו עליי וכאלה, אני פשוט יושב ומנסה להתעלם מהעולם. במילא כרגע אני יושב ליד הילדה המצטיינת והשתקנית של הכיתה, כך שאף מורה לא טורח לבדוק מה קורה באיזור של השולחן שלי. בכללי, מעולם לא הייתי הטיפוס הרועש בכיתה, או בכללי הטיפוס שהיה הכי מחובר למציאות בעולם, הייתי אוהב לחיות בעולם משלי, זה התחיל מהיסודי וזה מלווה אותי עד היום.

- צוות ההוראה בבית הספר שלי הוא משהו מאוד מעורב (כשאני אומר מאוד מעורב, אני מתכוון לכך שיש מורים עם דוקטורט ויש "מורים" שבאים עם שקיות וויד לבית הספר). לגבי החלק הטוב בצוות, הוא דווקא מאוד עזר לי ותמך בי ברוב המקרים, ובזכות בכמה מורים הבודדים האלו (מספרם לא עולה על 3) הצלחתי לתפקד איכשהו בבית הספר. לגבי שאר הצוות, הם יכולים ללכת לעזאזל מבחינתי. לא הועילו לא לי ולא לאף אחד אחר בשום דרך, הם סתם יושבים בכיתה בטלפון ומקבלים על זה כסף.

-מה שעוזר לי להתרכז הוא דווקא ממש פשוט, החדרת מוטיבציה. לרוב, אינלי מוטיבציה לכלום, ואם מגיע מורה\אמא או אבא\חבר\לא יודע שגורם לי לרצות להשקיע, אני ארצה להשקיע. גם אני וגם ההורים שלי נגד ריטלין וכל זה (ניסיתי לקחת פעם אחת, לא מדברים על זה). בתכלס, את רוב החומר אני לומד בבית כי אני לא מקשיב בכיתה.

וואו, חפרתי רצח.

FreeKy

14/08/2019

דרכי הלימוד העכשוויות בבתי הספר היום לא מותאמות להתקדמות שטכנולוגית ולדור החדש, מצד שני כן יש ניסיונות לשפר את העניין, אם זה במטלות במחשב דרך מט"ח, להראות סרטוני למידה מבריינפופ, או לעשות חידוני קאהוט.
נכון, זה לא כל כך עוזר כשזה מגיע לחלק הקובע של מבחני הבגרויות, שם חוזרים לדרך של הקשבה למורה, קריאה של החומר ושינון, אבל היי, לפחות מנסים ואפילו כבר התחילו לבחון בבחינות הבגרות בצורות שונות בכמה וכמה מבתי הספר שאני מכירה באזור שלי, כך שזו התקדמות.
לגבי ההקשבה לברבורי המורה, מבחינתי זו שיטת הלימוד הטובה ביותר.
אולי זה יפתיע לשמוע, אבל אני מאובחנת כילדה שמתמודדת היפראקטיביות ועם בעיות קשב וריכוז שמאופיינות בתנודתיות ברמה גבוהה. בכל זאת, המורים אפשרו לי לזוז במקום (כשאני אומרת לזוז אני מתכוונת לממש סוג של לקפוץ בכסא במשך 45 דקות בלי הפסקה, חברי הכיתה שלי תמיד קראו לזה "מצב רטט"), ותוך כדי שזזתי במקום+ התעסקתי עם משהו בידיים הצלחתי להישאר קשובה לשיעור, והחומר ברוב גדול נקלט בצורה מעולה כך שאפילו למקצועות עמוסי מלל כמו ספרות או תנ"ך לא הייתי צריכה ללמוד יותר מידי.
אני חושבת שבסופו של דבר זוהי הגישה של המורים שלי שאפשרה לי להצליח ולהתרכז בשיעור.
אני סירבתי לקחת כדורים (לא כי אני בהכרח נגדם, יש לי בן דוד שלוקח ריטלין ומבחינתו זה הדבר הכי טוב שקרה לו, הוא מצליח להתרכז בשיחות עם חברים, צפייה בטלוויזיה וכן, גם בלימודים), לכן התזוזות שלי היו די לא נשלטות. נאלצתי לשבת בקצה הכיתה מאחורה (בכל מקרה המקום האהוב עליי בכיתה אז לא משנה לי) כי אם אשב מקדימה אפריע עם התזוזות שלי למי שיושב מאחוריי.
אני חושבת שלא צריך רק לשנות את דרכי הלימוד, אלא גם את הגישה של המורים ל"בעיה" שמרחבת בכל שנת לימודים שנפתחת.
עם כמה שהערכתי את המורים בתיכון, היו לי גם מקרים לא נעימים בחטיבה כמו שפתאום באמצע שיעור, מול כל הכיתה המורה קראה בשמי והחלה לצעוק "אולי תפסיקי לזוז כבר, מה, את מנסה להשיג תשומת לב?". מעולם לא לקחתי ללב אנשים דפוקים אז לא היה לי יותר מידי קשה להתמודד עם זה, אבל ברור לי שזו לא התנהלות של מורה, איש חינוך, שאמור להוות דוגמא.
לסיכום, צריך למצוא את הגישה הנכונה שלך, ואת הדרך הטובה ביותר בשבילך ולפיה לצעוד, ללמוד, ולהתפתח.

(סליחה על כמות הסוגריים המטורפתתת).

David880

26/08/2019

אני בחיים לא אשכח את תופעות הלוואי של הרטלין 

עייפות,בחילה,כאבי ראש,רגלים חלשות (אתה מרגיש פחות את הרגלים שלך אז כתוצאה אתה הולך לאט חוסר תיאבון אתה לא אוכל כלום מתחילת ההשפעה עד הערב,חום בלתי נסבל,אתה ניהיה פאקינג זומבי אני לא יודע איך מערכת החינוך מרשה לתת את הסם הזה לילדים בני 13

oranuto

11/09/2019

יש פה הרבה דמויות ראשיות של אנימה אני מבין.

השטן

11/09/2019

בתכלס ניסיתי לקחת ריטלין (כי דחפו לי את זה ) 

ובוא נגיד שקיבלתי תופעות לוואי די קשות 

Lini1

11/09/2019

אתה יודע שרטלין זה לא סם?! יש אנשים שחסר להם חומר במוח שנקרא דופימין הרטלין משלים להם את הדופימין שחסר להם. אח שלי הגדול גם היה מחונן אבל לא היה יכול לשבת שניה המורים אמרו לאמא שלי שזה או הוא או הם  הוא הלך לפסיכיאטר שהביא לו רטלין ואתה לא מבין איך זה שינה אותו לטובה!!! הוא היה מקשיב בשיעורים הוא היה משתתף פתאום התחיל לקבל מאיות במבחנים!   ( יש כמה סוגים של רטלין וצריך למצוא מה שמתאים) אני די חושבת שהרטלין הציל את אח שלי מלהיות כל היום זרוק בחוץ!

(כיום אחי נשוי ולא לוקח רטלין יש אנשים שבערך בגיל 18-20 הכל מסתדר להם והם יכולים לא לקחת רטלין!!)

די כאב לי לקרוא מה אנשים עברו כאן! אני לא אומרת שכל ילד שמשתובב וילד שהוא שובב צריך רטלין(כי זה ילדים הם שובבים וזה דבר טוב!!)  אני רק אומרת שיש ילדים שהרטלין עזר להם מאווווד!!!!!

羽鳥ちせ

11/09/2019

צוטט: Lini1

אתה יודע שרטלין זה לא סם?! יש אנשים שחסר להם חומר במוח שנקרא דופימין הרטלין משלים להם את הדופימין שחסר להם. אח שלי הגדול גם היה מחונן אבל לא היה יכול לשבת שניה המורים אמרו לאמא שלי שזה או הוא או הם  הוא הלך לפסיכיאטר שהביא לו רטלין ואתה לא מבין איך זה שינה אותו לטובה!!! הוא היה מקשיב בשיעורים הוא היה משתתף פתאום התחיל לקבל מאיות במבחנים!   ( יש כמה סוגים של רטלין וצריך למצוא מה שמתאים) אני די חושבת שהרטלין הציל את אח שלי מלהיות כל היום זרוק בחוץ!

(כיום אחי נשוי ולא לוקח רטלין יש אנשים שבערך בגיל 18-20 הכל מסתדר להם והם יכולים לא לקחת רטלין!!)

די כאב לי לקרוא מה אנשים עברו כאן! אני לא אומרת שכל ילד שמשתובב וילד שהוא שובב צריך רטלין(כי זה ילדים הם שובבים וזה דבר טוב!!)  אני רק אומרת שיש ילדים שהרטלין עזר להם מאווווד!!!!!

אין כזה דבר "הכל הסתדר להם ברגע שהתבגרו". עצם המשפט מורה על הבעיה- גישה לקויה של מבוגרים. מאיות זה לא מעיד כלום על הבנאדם, אח שלך היה נהדר גם בלי ריטלין. ובימינו פסיכיאטרים זה אנשים צרי דיעה שמפזרים ריטלין לכל דכפין.

ספויילר
הנה שוב אבחנו אותי עם הפרעת קשב, אבל הפעם "אין לי" היפראקטיביות. בתכלס כשאני מדברת עם אנשים בעלי הפרעה אמיתית אני מבינה כמה אני אדם רגיל שפשוט חושב מחוץ לקופסה.

Lini1

12/09/2019

את טועה!!!! תקראי מחקרים אני גל למדתי על זה יש אנשים שבגיל מסויים החומר הדופמין "משתחרר". אם היית מכירה את אח שלי היית מבינה באותו שניה שהוא צריך רטלין! הוא היה ילד היפראקטיבי לא יכל לשניה לשבת על הכיסא! בגלל מזגו העצבני לא היו לו חברים הוא יכל לזרוק כיסא על המורה כשהוא עצבני(וזה קרה) וזה לא בגלל שהוא חס ושלום מופרע בנפש!!!!! (מה שהרטלין עשה הוא הפריש לו חומר שנקרא דופמין שזה היה חסר לו דופמין זה חומר שגורם לריכוז ולרוגע. אח שלי עכשיו לא רגוע מי יודע מה אך הוא גם לא היפרקטיבי כמו שהיה!!!!!)

דרך אגב רטלין לא מתאים לכל האנשים יש אנשים כמו שהיה כתוב למעלה שזה עשה להם הפרעות לוואי נוראיות וקשות ויש ילדים שהרטלין הציל אותם(מנסיון אישי ראיתי זאת בעיני! )

羽鳥ちせ

12/09/2019

צוטט: Lini1

את טועה!!!! תקראי מחקרים אני גל למדתי על זה יש אנשים שבגיל מסויים החומר הדופמין "משתחרר". אם היית מכירה את אח שלי היית מבינה באותו שניה שהוא צריך רטלין! הוא היה ילד היפראקטיבי לא יכל לשניה לשבת על הכיסא! בגלל מזגו העצבני לא היו לו חברים הוא יכל לזרוק כיסא על המורה כשהוא עצבני(וזה קרה) וזה לא בגלל שהוא חס ושלום מופרע בנפש!!!!! (מה שהרטלין עשה הוא הפריש לו חומר שנקרא דופמין שזה היה חסר לו דופמין זה חומר שגורם לריכוז ולרוגע. אח שלי עכשיו לא רגוע מי יודע מה אך הוא גם לא היפרקטיבי כמו שהיה!!!!!)

דרך אגב רטלין לא מתאים לכל האנשים יש אנשים כמו שהיה כתוב למעלה שזה עשה להם הפרעות לוואי נוראיות וקשות ויש ילדים שהרטלין הציל אותם(מנסיון אישי ראיתי זאת בעיני! )

אני יודעת יפה מאוד מה זה דופמין, וההתנהגות של אח שלך מתאימה מאוד לאדם אינטליגנט בחברה שלא עומדת בקצב שלו. הריטלין לא מציל, הוא פשוט הופך אנשים לזומבים (אם הוא היה רק משחרר דופמין אז למה כל התופעות לוואי? כנראה זה לא רק דופמין). אם להפוך לזומבים זו הצלה לפי דעתך- אז מה אנחנו עושים פה

Lini1

12/09/2019

תקשיבי אני לא מצדיקה לתת רטלין על כל בעיה אבל אני מכירה כמה סיפורים מקרוב שהרטלין מאוד עזר לאנשים!!!!! אני גם לא חושבת שזה מתאים לכל אדם! אני אמרתי שיש אנשים שזה עזר להם!!!!! כמו שיש תרופות שנותנים והם עוזרות אבל יש תופעות לוואי! לא לכולם מתאים הרטלין מי שבאמת  אבל באמת צריך וזה עוזר לו ז אני חושבת שזו דבר טוב (וזה לא הפך את אחי לזומבי! שימי לב למה שאמרתי זה לא מתאים לכולם!!!!!! אני חושבת שכיום בגלל הרטלין והקונצרטה ועוד דברים מהסוג הזה יש מורים שפשוט פחות מתמודדים ומייד עושים סטיגמות במקום באמת להבין את הילד ולחפש את הפיתרון לבעיה וזה דבר שמפריע לי! אבל יש אנשים שהרטלין עזר להם וזו עובדה! )

inari

12/09/2019

מנסיון אישי, יש כאלה שרטלין עוזר להם כל כך טוב-עד שהסובבים אותם מופתעים לגלות שהם בכלל לוקחים רטלין.

天使&サタン~♡☆

12/09/2019

אני עם בעיות קשב וריכוז,ובחינוך מיוחד.

לקחתי ריטלין,ויוונס,אדירל וכו'

והגעתי למסקנה,שזה נורא.

לא אכלתי,,לא שתיתי,הייתה לי בעיית כאבי בטן מטורפת.

והכל רק בגלל..רטלין.

לקח לי זמן להפנים שכאילו לקחתי סם.

אני כבר לא לוקחת,אבל חלק מהילדים אצלי כן,וכם לא..הם פשוט מתחיל לעשות "שטויות" כביכול.(וגם אני.) ולא מקבלים אותם,-,

פשוט צוחקים על מה שקורה.

היום לדוגמא נכנסתי לאנלא דעת מה..

פשוט התיישבתי על האוויר,ונפלתי על התחת.

2 חברות עזרו לי,אבל רוב הכיתה צחקה.

Yosarin senpai

12/09/2019

צוטט: AltairChan

בסופו של דבר אני די מסכימה איתך. מאז שהגעתי לגן תמיד הוגדרתי כעוף המוזר, ותכלס זה עדיין מלווה אותי עד היום.
החובה הזו להיות כמו כולם בסופו של דבר מאוד פגעה בי כילדה, כי סירבתי ללכת עם הזרם, ואני עדיין מסרבת.
אבל כשאתה ילד תמים שעוד לא ראה כלום אתה לא קולט עד כמה החלטה גרועה זו, כי פתאום אתה מוצא את עצמך לבד, סובל מילולית, פיזית, מכל בחינה. כי במקום לקבל אותך, רק מרחיקים אותך. מפסיקים לדבר איתך, להתייחס אליך, וכשאתה ממתבגר זה מעלה הילוך והופך להתעללות של ממש. למערכת החינוך, או בכלל לאנשים, אין שמץ של מושג מה לעשות עם עצמם במקרים האלה.
כמעט נדרסתי, השליכו אותי מגרמי מדרגות, העיפו לקירות, קיללו, קראו בשמות, השפילו בפומבי, הרביצו על בסיס כמעט יומיומי,
והמערכת מוצאת את עצמה פשוט תוהה למה זה קורה. ובמקום לעשות עם זה משהו, היא רק מחמירה את המצב. גורמת לילד להיות אפילו יותר מרוחק מהסביבה שלו, ולגרום לו להיות שונה יותר, כשבפועל הוא בסך הכל רוצה להשתלב ובמקסימום שיעזבו אותו בשקט. ניסו לדחוף אותי להיות כמוהם, ללכת אחרי הזרם, להתלבש, להתנהג, להראות, אמרו להורים שלי שאולי אני והם צריכים לשנות גישה. אבל למה לכפות על אדם משהו שהוא לא רוצה רק כדי שהוא לא יסבול? למה לא לתת לו את החופש להיות הוא עצמו ולהסביר לאחרים שזה בסדר ומותר?

עם כל השנים שלי במערכת החינוך (שמסתיימות השנה כי יחי בתי הספר האקסטרניים), אני יכולה לומר - אנשים ובעיקר מערכות לא יודעים להתמודד עם ילדים שגירשו מהחברה. תקעו לי יועצות מימין ומשמאל, שפיקחו אחרי כל תנועה שלי, בדקו באופן יומי את הידיים שלי, אפילו מה אני מחזיקה בכיסים, מה הן לא עשו לול. וכשהתבגרתי והחוסר הבנה הזה שהיה לי והכאב הפך לדיכאון של ממש, התחילו לדחוף אותי לפסיכולוגים. כמות האבחנות שעשו לי משעשעת - מאניה דפרסיה, דיכאון, אנורקסיות, פוסט טראומתית, נטיות לאובדניות והתקפי חרדה, כל פסיכולוג תקע להורים שלי בולשיט אחר בפרצוף בנסיון לתרץ מה דפוק בי כל כך. 

הם ישבו לי שעות על המוח כל יום בנסיון לעזור לי להבין מה לא בסדר בי, ומה אני צריכה לתקן בעצמי ודחפו לי כל מיני כדורים ותרופות. כשבפועל לא הייתי צריכה כלום - רק מקום טוב יותר, שיקבל אותי, שיתן לי להיות אני עצמי.

אני עדיין מפחדת ממקומות ציבוריים ולא מסוגלת ללכת לכנסים, פעם גם למסדרון פחדתי ללכת, אבל המערכת לא יודעת לגרום לאנשים שלה להרגיש ביטחון כשהם הולכים. והרבה פעמים כשהיא מדברת על הנושא הזה כשמתגברים, הם אפילו לא חושבים על האופציה שאולי יש מישהו שחווה משהו קשה ושאולי הדיבור על העניין עלול לעורר אצלו טריגר מסוים. בסופו של דבר מדובר בנושאים קשים, בחוויות קשות, בצלקות וטראומות שישארו איתך גם כשתהיה זקן וסבא ל8 נכדים, והחברה הזו צריכה להבין שהדברים האלה צריכים להפסק. לדחוף אותנו לפסיכולוגים ולדחוף לנו כל מיני אבחנות וכדורים לא יעזרו. לנסות להפוך אותנו למשהו שאנחנו לא, לא יעזור. יש דרכים אחרות לפעול.

וואי חפרתי אבל הרגשתי צורך לדבר על החוויה שלי כמישהי שהמערכת הזו מעולם לא באמת עזרה לה, אלא רק החמירה את המצב שלה.

והדפקט האמיתי זה שהם מאשימים אותך בזה שאנשים דפוקים מציקים לך, כי יותר קל לטפל בילדה שקטנה ורחפנית מאשר בחבורת ילדים מטומטמים שמרביצים למורות.

לדעתי יש פסיכולוגים שהם סבבה (הייתי אצל שתים, אחת הייתה נוראית והשניה באמת עזרה לי ולא לחצה עלי לדבר על דברים שלא רציתי לדבר עליהם עד שלא רציתי לדבר עליהם בעצמי) ויש מטומטמים. 

לדעתי חלק מהבעיה היא שיש אנשים שכן זקוקים לעזרה הזאת, אבל חוסר מקצועיות/תשומת לב/רצון להרוויח כסף עלולה לגרום לאנשים שלא צריכים את זה לחטוף. 

AltairChan

12/09/2019

צוטט: Yosarin senpai

והדפקט האמיתי זה שהם מאשימים אותך בזה שאנשים דפוקים מציקים לך, כי יותר קל לטפל בילדה שקטנה ורחפנית מאשר בחבורת ילדים מטומטמים שמרביצים למורות.

לדעתי יש פסיכולוגים שהם סבבה (הייתי אצל שתים, אחת הייתה נוראית והשניה באמת עזרה לי ולא לחצה עלי לדבר על דברים שלא רציתי לדבר עליהם עד שלא רציתי לדבר עליהם בעצמי) ויש מטומטמים. 

לדעתי חלק מהבעיה היא שיש אנשים שכן זקוקים לעזרה הזאת, אבל חוסר מקצועיות/תשומת לב/רצון להרוויח כסף עלולה לגרום לאנשים שלא צריכים את זה לחטוף. 

הייתה לי רק אחת שבאמת עזרה לי בתקופה שהייתי חצי רגל בקבר, לצערי נאלצתי לעזוב אותה ומאז סבלתי מהרבה פסיכווגיות מטומטמות. אישית אמי כן צריכה כדורים, אבל ניסו לדחוף אותי לזה בכוח ואיבחנו מיליון דברים, אני פשוט מצאתי את הדרך שלי לעמוד בזה מבלי להתלות בתרופות. לצערי המערכת לא יודעת להתמודד עם ילדים כמוני, אבלצזו המציאות הקשה. אני אישית מכירה הרבה כמוני שיצאו מהמערכת והיום טוב להם ויש להם חברים והכל למרות כל החרא שהם אכלו. זה רק מוכיח עד כמה הכל פונל בצורה כל כך דפוקה.