kawaiigirl

08/01/2019

צוטט: ריין

ממליצה מאוד על שאר הספרים של ג'ון גרין. אשמת הכוכבים זה ספר ממש טוב- אבל הספרים האחרים יותר מוצלחים לדעתי.

את האמת שאת אשמת הכוכבים לא אהבתי בכלל והוא מרגיש לי ממש אוברייטד , את הסרט דווקא אהבתי ממש (כי זו שיילין וודלי ושיילי וודלי היא החיים עצמם)המערכת יחסים בין הייזל ואוגוסטוס היתה די דפוקה בעיני, לא מפותחת מספיק , אין להם ממש משברים או ויכוחים לפני ש

ספויילר- למי שקרא את הספר כולו
אוגוסטוס מת, עד אז המערכת יחסים שלהם היתה די פרווה ומשעממת וקיטשית

Yosarin senpai

08/01/2019

צוטט: kawaiigirl

את האמת שאת אשמת הכוכבים לא אהבתי בכלל והוא מרגיש לי ממש אוברייטד , את הסרט דווקא אהבתי ממש (כי זו שיילין וודלי ושיילי וודלי היא החיים עצמם)המערכת יחסים בין הייזל ואוגוסטוס היתה די דפוקה בעיני, לא מפותחת מספיק , אין להם ממש משברים או ויכוחים לפני ש

ספויילר- למי שקרא את הספר כולו
אוגוסטוס מת, עד אז המערכת יחסים שלהם היתה די פרווה ומשעממת וקיטשית

דיי מסכימה איתך. כאילו- אשמת הכוכבים זה חמוד, אמירות יפות, בניה דיי נחמדה. אבל רוב הספר הייזל בדיכאון או סתם "אומייגד גאסס". 

טוב, קצת הגזמתי. אבל באמת שלעומת הספרים האחרים שלו- אשמת הכוכבים זה הספר עם הכי פחות מורכבות ופיתוח דמויות. כלומר, ב"ערים של נייר" אני ממש הרגשתי את השינוים של הדמויות וגם כיוון המחשבות שלי השתנה ביחד איתם

puma161~

08/01/2019

צוטט: kawaiigirl

אוי אני זוכרת את כשף של דיו, ניסיתי לקרוא את זה, ספר אחד הכבדים ולא זורם בשום צורה. את הראשון סיימתי בשני נכנעתי בעמוד 150 כזה.

נכנעתי בשני בעמוד 100. פעמיים XD

עצוב לי, כי אני אוהבת את הרעיון ואת הדמויות ואת העלילה, אבל העומס בתיאורים הורס לי הכל :(

shiran - xz

19/01/2019

קראתי היום ספר - "היינו שקרנים".

למרות שידעתי את הסוף{אחותי עשתה לי ספויילר}, הספר עדיין העביר בי צמרמורת{מאוד מומלץ לקרוא}.

Akagami no Shimon

19/01/2019

אני קורא רק ספרי עיון על מדינאות ואני די בטוח שאני היחיד כאן... קראתי "2048", "ראש המוסד" ו"נוסחת פרס" וכרגע באמצע לקרוא את הספר "גאופוליטיקה".

kawaiigirl

19/01/2019

עדכון:סיימתי השבוע לקרוא בפעם הראשונה את פלא (קניתי אותו אי שם בתחילת החופש הגדול ורק עכשיו מצאתי את הזמן לקרוא אותו)

ואני מטורפת על הספר הזה , הוא מושלם וממליצה לכולכם לקרוא אותו אם גם אתם רוצים לחזור בזמן לגיל 11 או לכיתה ז', מה שאתם מעדיפיםXD

כרגע אני קוראת את באהבה סיימון בפעם השנייה ואחר כך אני אנסה להמשיך את בית הספר לטוב ולרע2 למרות שאין לי עצבים בשיט לקרוא אותו

הלוואי שהייתי מתגברת על הפחד שלי מספריות והייתי לוקחת איזה רומן טוב של ג'יין אוסטין כי ממש באלי  (מיסטר דארסי חיימשלי בלב)

שונאי גאווה ודעה קדומה עופו מפה 
th?id=OIP.-6RrWZkHvHYgC23727yQLAHaEr&pid=15.1&P=0&w=287&h=182
:heart::heart::heart::heart:EVERYBODY LOVES MISTER DARCY:heart::heart::heart::heart:

puma161~

19/01/2019

אז לפני כמה זמן סיימתי את המדריך לימים הקרובים. הגעתי למסקנה שזה אחד הספרים הכי טובים שקראתי ושאני חייבת למצוא את הספר השלישי שלו (הקבוע היחידי).

נכון לכרגע אני עושה ריריד לסדרה האהובה עלי - אריק רקס - אחרי חמש שנים, כשכבר הספקתי לשכוח כמעט הכל. מאוד נחמד לי לקרוא את הספרים כשיש לי בראש רק קטעים בודדים, אז לפעמים מגיע משהו שאני יודעת מה יקרה אחריו. זה הרבה יותר מהנה מהפעם הראשונה :)
הבעיה היחידה היא שעכשיו, אחרי שכבר התפתחתי קצת מבחינה מחשבתית ולשונית, אני קולטת הרבה בעיות בכתיבה ובתרגום וזה קצת מעצבן. אבל בסך הכל אני לא יכולה להתכחש לעד כמה אני אוהבת את הספרים האלה, ושפה מעצבנת לא תגרום לי להפסיק~

The Black Mermaid

19/01/2019

אני אישית לא ממש קוראת ספרים בדר"כ אבל אני מכורה לפרסי ג'קסון(וכל הסדרות ספרים הנלוות כמו גיבורי האולימפוס וכו')

The orange dragon

20/01/2019

עכשיו סיימתי לקרוא את "החיים, היקום וכל השאר" של דאגלאס אדאמס. אני אהבתי את ההומור אבל למשך כל העלילה הייתי די מבולבל בנוגע למה שקורה. שזה גם מה שקרה עם השניים הקודמים בסדרת המדריך. את רוב ההומור אני מבין אבל אני תמיד מבולבל.

עכשיו התחלתי לקרוא את "אלנטריס" של ברנדון סנדרסון. רק התחלתי אז אין לי הרבה לאמר. אני אוהב את סנדרסון אז לקחתי את זה

AlexUzumaki

20/01/2019

קראתי את 'הפרפר' (Papillon) מאת הנרי שרייר באנגלית, ספר מעולה. מתכנן לקרוא אותו שוב בקרוב. 

כרגע אני קורא שוב את 'האי ברחוב הציפורים' מאת אורי אורלב, ומתישהו בהמשך השנה אני מתכנן לקרוא מחדש את 'אירופה אירופה' מאת שלמה פרל. 

יאיר

22/01/2019

צוטט: krichardrachle

אוקיי עצוב לי לשמוע... טוב אז מה אתה חושב על תורת האקזיסטנציאליזם שאלבר קמי מציג בצורה נפלאה בספר הזה?

בדיוק באתי להמליץ על הספר הזה.

זו לדעתי הפואנטה של הספר:

הכל שם קורה סתם ככה, בלי סיבה. הדברים מתגלגלים להם וגיבור הספר נגרר אחריהם בחוסר אכפתיות. אפילו השפה עצמה שבה הספר נכתב היא תמציתית ומתארת בעיקר עובדות ולא שיפוטים. איך מתואר שם שהשמש הייתה לו חמה והערבי מנע ממנו את הגישה למעיין, ורק במקרה הוא ירה בו כי היה לו אקדח.

אבל בית המשפט, שפה מייצג את השיפוט האנושי, לא מוכן לקבל את סתמיות המציאות, ולכן הוא חיפש היגיון וקשר בין כל המקרים. הוא הגיע למסקנה שזה היה רצח מתוכנן היטב הרבה מראש. כמובן שזה שקר גמור, שכן הרצח התבצע סתם, כי ככה יצא.

ככה זה החיים, אוסף של מקרים חסרי היגיון שקורים סתם, ואנחנו אלה שנותנים להם משמעות.

בסוף המשפט הוא נמצא אשם ונגזר עליו עונש מוות. אבל זה לא באמת משנה לו, כי זה רק עוד אירוע שסתם קורה.

אני אישית לא מסכים איתו, אבל זו לדעתי הכוונה שלו.

יאיר

22/01/2019

אני חייב להמליץ לקרוא לשחק ב Nier: Automata

אמנם זה משחק (אפילו שיצא ספר, המשחק יותר טוב), הוא כל כך עמוק ומעורר מחשבה על החיים, הדמויות שם כל כך מורכבות ומעניינות, והדרך שבו הוא מספר את הסיפור וכמה שהוא לא צפוי ומעניין, הוא עומד בשורה אחת עם קלאסיקות כמו מלחמה ושלום, החטא ועונשו, הזר, האדרת וכאלה. 

במשחק יש רק אנדרואידים ומכונות, אבל הוא מדבר על האנושות ומה זה להיות אדם.

המשחק מעז לשאול את השאלות החשובות, כמו "למה אנחנו קיימים?", "מה קורה כשאין לחיים משמעות?", "איך מתמודדים עם הבדידות של עובדת הקיום כאינדיבידואל?" וגם מעז להגיע למסקנה ש"לא לכל דבר חייבת להיות תשובה".

המשחק דן באופן עקיף בפתרונות השונים של הפילוסופים לבעיית האקזיסטנציאליזם, הרבה פעמים באופן קצת אירוני בשיח עם חיי הפילוסוף המדובר.

למשל, ג'ון פול סארטר שיש לו עדת מעריצות שהוא מתעלם מקיומן באופן אלגנטי.

Zero Tsu

22/01/2019

צוטט: krichardrachle

אויש בדיוק סיימתי לקרוא את הספר הכי נחמד שקראתי ביובל האחרון פשוט מדהימון הסופר הזה תאמינו לי גם לא נכסך ממנו הlooks איף יו נו וואט איי מין בקיצורר נדמה לי שהשם שלו היה... מחמותי מלחמותי מיין קאפוט או משהו בסגנון מעורפל לי קצת פשוט הפטל עלה קצת קיצוץץץץץץץ אני נמסתיי מהספמפם הקטן שיש לסופר חתיך משו זה

 מיין קאמפף

AltairChan

22/01/2019

בדיוק סיימתי לקרוא את All the bright places. לצערי אין לי ממש ספרים טובים לקרוא אז נאלצתי להסתדר עם ספר נוער שמשומה לכולם יש אובססיה איתו באינסטגרם (למה? לא יודעת).

האמת שהוא היה ממש לא רע ומדכא בצורה הזויה אבל הוא בסך הכל עשה עבודה טובה בלהציג מערכת יחסים בין נער שמתמודד עם מחלה נפשית לא פשוטה (לא מציינים את זה אבל די שקוף שמשהו שם לא בסדר) ובנערה עם טראומה. הוא כתוב בצורה ממש יפה. הרבה אנשים משווים אותו לאשמת הכוכבים (למה), אבל אני באמת חושבת שאין מקום להשוואה כי מדובר בספר טוב בהרבה. יש בו קצת קלישאות פה ושם, והפרקים שלאחר הטוויסט (שוב, למה) מרגישים לי קצת מיותרים. פשוט מעצבן אותי שזה נגרר כל כך הרבה עמודים, יכולתי לסיים את הספר ישר אחרי הטוויסט וזה באמת לא היה משנה יותר מדי. יש שיגידו שזה היה הכרחי, אבל זה באמת שעמם לי את הצורה.

בסך הכל, אחלה ספר. הקלישאות פחות אחלה.

Red Sage

22/01/2019

סיימתי לקרוא את שר הטבעות אחוות הטבעת בפעם השנייה, לפני שאעבור לשני הצריחים עצרתי כדי לקרוא את sword of destiny מסדרת הוויטצ'ר של אנדז'י ספקווסקי

Escanor1

23/01/2019

צוטט: 노야~♥

קראתי שומרת אחותי ספר מדהייים מרגש מומלץ

דרך אגב יש לזה ספר, סוף מבאס.

Escanor1

23/01/2019

צוטט: Anime-kun

נפילת הממלכות

קראתי, לא ממש התחברתי. 

אמרו שזה כמו משחקי הכס לנוער, אני מעדיף את המשחק המקורי.

Anime-kun

23/01/2019

צוטט: Merlin至 God

קראתי, לא ממש התחברתי. 

אמרו שזה כמו משחקי הכס לנוער, אני מעדיף את המשחק המקורי.

אני אהבתי..

 

×Pispio×

23/01/2019

פרסי ג'קסון

The orange dragon

01/02/2019

עכשיו סיימתי את "אלנטריס" של ברנדון סנדרסון. סנדרסון הוא הסופר האהוב עליי וזה היה ספר נהדר, האהוב עליי מכל ספרי הסנדרסון שקראתי. עלילה מעניינת, דמויות נהדרות ועולם מעניין. מומלץ לכל אוהבי הפנטזיה