רוצים להשתתף בפעילויות כיפיות?
- לחצו כאן בשביל עוד פרטים

MrsJapan

25/07/2018

wnl98ak.gif

"אנחנו קוראים כדי לדעת שאיננו לבד." ~ק.ס. לואיס

1) חולצות אדומות (Redshirts)

חולצות אדומות | ג'ון סקאלזי | יצא ב2012 | תרגום: צפריר גרוסמן, הוצאת אופוס | 304 עמודים

סגן משנה אנדרו דאל, נזיר לשעבר, בלשן וביולוג, מתקבל אל סיפון האינטרפיד, ספינת חלל יוקרתית שכל אחד היה רוצה לשרת עליה. אומנם בכל משלחות המחקר תמיד נהרגים חברי צוות זוטרים, ואיכשהו, הקצינים הבכירים תמיד חומקים ממוות - אבל זו עדיין הצבה מהחלומות. או... שלא?

כבר ביום הראשון מבחינים דאל וחבריו, כמה אנשי צוות זוטרים חדשים כמוהו, בזה ששאר חברי הצוות יעשו הכל כדי לחמוק ממשלחת מחקר. הם מבינים במהירות שכדי לשרוד את השבועות הקרובים עליהם להבין מה לעזאזל קורה פה, וזה לא יבוא בקלות.

בספר הנהדר הזה, שהוא כנראה האהוב עליי מהרשימה הזו ואולי מהז'אנר באופן כללי, סקאלזי בוחן את דמויות "החולצות האדומות" כפי שהן מוצגות במגוון סדרות מדע בדיוני - אותם חיילים שמקבלים שניות מסך ספורות, אבל המוות הדרמטי שלהם ממחיש לנו את חומרת המצב. את כן זה הוא עושה בעזרת דמויות סטאריוטיפיות משעשעות ובעזרת הומור מושחז, שגרם לי לפרוץ לצחוק לפחות פעמיים במהלך הקריאה. בנוסף לעלילה העיקרית של הסיפור (שמשלבת פחות או יותר כל אלמנט מד"ב אפשרי - מסע בזמן, חייזרים, ספינות חלל וכולי) לקראת הסוף - בערך שבעים העמודים האחרונים - מוצגות לנו שלוש דמויות שפגשנו ללא יותר מעמוד או שניים במהלך הספר עצמו, וזו תוספת נהדרת. ,

הספר מומלץ בחום לכל מי שאוהב ספרות טובה בכלל ומדע בדיוני בפרט (במיוחד אם אהבתם את "מסע בין כוכבים", ואז זו בכלל קריאת חובה).

2) תצפית עבר - גאולתו של כריסטופר קולומבוס (Past watch)

תצפית עבר | אורסון סקוט קארד | יצא ב1996 | תרגום: רחביה ברמן, הוצאת אופוס | 324 עמודים

העולם שבו טאג'ירי חיה הוא לא עולם שמישהו מבנינו היה רוצה לחיות בו - אחרי מאה שלמה מלחמות, מגפות ורעב, צומצמה אוכלוסיית כדור הארץ לפחות ממיליארד אנשים וחלקים נרחבים מהעולם ספגו נזקים בלתי הפיכים. עם השקט של אחרי הסערה, הומצא הטרוסייט 2, שמאפשר למדענים ולהיסטוריונים שמחפשים את המקור למצוקת העולם לצפות בעבר. טאג'ירי היא אחת מהמדענים המיוחדים האלו, אבל הכל משתנה כשהיא מגלה שאחת הנשים מתקופת קולומבוס שבה היא צופה מסוגלת לראות אותה, טאג'ירי, שחיה מאות שנים אחריה, כחיזיון.

כמו ב"משחק של אנדר", שאני מניחה שרובכם קראתם, גם כאן מציג קארד יכולת מופלאה לבחינה וניתוח של שאלות פילוסופיות קיומיות שלא רק משתלבות בעלילה בצורה נהדרת, אלא הן עצמן הכוח שמניע אותה, בלי שזה ייראה מאולץ. אומנם, אני חייבת להודות - הספר לוקח את הזמן. בשלבים המתקדמים יותר זה דווקא יתרון, ולא חיסרון, אבל לצלוח את החלקים הראשונים יכול להיות מאתגר מעט. ובכל זאת, זה לגמרי שווה את זה. הספר אומנם פילוסופי, אבל הוא לא מדכא (שלא כמו הספר הפילוסופי האחר ברשימה), ולכן מומלץ לכל מי שרוצה ספר שאומנם לא ייחשב כמאסטרפיס, אבל הוא בהחלט שווה כל שנייה.

3) זולגות דמעותיי, אמר השוטר (Flow my tears, the policeman said)

זולגות דמעותיי, אמר השוטר | פיליפ ק. דיק | יצא ב1970 | תרגום: עמנואל לוטם, הוצאת כתר | 271 עמודים

מה הייתם עושים אם יום אחד הייתם מתעוררים בבוקר, ואף אחד לא היה יודע מי אתם?

זה מה שקורה לג'ייסון טוורנר, כוכב ומנחה טלוויזיה מפורסם, שמותקף על ידי החבר של האקסית שלו ומתעורר בחדר עגמומי במלון נידח. זהותו נעלמה, אף אחד לא שמע עליו מעולם. זה פותח שרשרת אירועים שמביאה את טוורנר להיחשף לעולם התחתון וביניהם אל מספר אנשים מפוקפקים, כגון יצרנית תעודות זהות מזויפות עם כמה בעיות נפשיות קשות, מכורה לסמים גי פסיכופטית, כמה שוטרים ומאהבת מעברו. המציאות מתערבלת, מסתובבת ומתערבבת עם ההזיות עד שכבר אין דרך לדעת. שום דבר.

מבין ארבעת הסיקורים האלו, זה האחד שקראתי לפני הכי הרבה זמן - ולכן הסקירה תהיה קצרה ואולי אף לא מדויקת. אך לא יכולתי שלא להכניס אותו לרשימה, כי כזו רכבת הרים של ערעור על מוסכמות והנחות זה לא משהו שאפשר לשכוח. הספר, כראוי למוניטין של פיליפ ק. דיק, כתוב בצורה מדויקת וברמה גבוהה, וכך גם הדמויות הלא קונבנציונליות (אישית, לי זכורה יותר מכל צרכנית הסמים) שמפתלות את העלילה עוד ועוד ומסבכות את הגיבור הראשי והמנופח עד אימה. בקיצור, אי אפשר לדלג עליו.

אזהרה: הספר הנ"ל עלול לגרום לחרדות קיומיות, מצב רוח רע, כרית חיבוקים ורצון עז למשמעות שרובנו מסתדרים כל כך יפה בלעדיה.

4) אומה (Nation)

אומה | טרי פראצ'ט | יצא ב2008 | תרגום: יונתן בר, הוצאת קדמת עדן | 317 עמודים

מאו, נער צעיר שאפילו לא השלים את טקס ההפיכה מילד לגבר, הופך לאחרון מבני עמו כשגל אדיר מגיע ומשמיד את כל עולמו. הוא בטוח שזהו, הוא נשאר לבד, אך אז הוא פוגש את ילדת הרפאים - הניצולה היחידה מ"ג'ודי הנאווה", ספינה שאך זה מזמן בוצע עליה מרד. נסיבות החיים כופות עליהם, ילדה אירופאית ואצילה זוטרה ונער משבט פרמיטיבי (שהוא הוא האומה) לכאורה, למצוא דרך לתקשר ולהנהיג את שאר הפליטים משבטים אחרים שמגיעים לאי הנידח - תוך גישור על פערי התרבות, העבר המסתורי של האומה ולא מעט קשיים.

כן כן, אני מודה - הספר לא לגמרי נכנס תחת הגדרת "מדע בדיוני", אלא יותר "היסטוריה חלופית". אך טרי פראצ'ט עצמו קרא לעלילת הספר "יקום מקביל" לשלנו, שבו אומנם קיים האוקיינוס האטלנטי ואירופה כפי שהיא מתוארת בספר - אבל עם כמה וכמה שינויים.

למי שבא לפה כדי לחפש את אותו הומור חד שלרוב עליו מתבססים ספריו של פראצ'ט, לא יימצא אותו כאן. כמובן, זה בכל זאת טרי פראצ'ט - והקומדיה קיימת, פשוט במינונים נמוכים הרבה יותר. זה ספר בעיקר על התבגרות, על בניית אומה מאפס ועל יכולת ההסתגלות של בני האדם. הוא אפילו מציג תהיות קיומיות, מדי פעם.

הספר מספק תפיסת עולם תרבותית מרתקת ומציג תרבות שפראצ'ט בעצם המציא (אף על פי שהכללים והמסורות היו בה היו נפוצות בקרב שבטים אמיתיים רבים). מומלץ לכל אחד שאוהב... את עצמו, תכל'ס. חבל למנוע מעצמכם ספר נהדר.

כמה שאלות לדיון כי איך אפשר שלא -

  • האם קראתם את הספרים? אם כן, מה חשבתם עליהם?
  • מה אתם חושבים על ז'אנר המד"ב באופן כללי?
  • אם לא קראתם חלק מהספרים, האם הם תפסו את תשומת ליבכם? האם תקראו אותם?
  • מה חשבתם על הסיקורים הקצרים? האם כדאי לפרסם עוד נושאים בסגנון?אם כן, רעיונות לז'אנרים\סוגי ספרים?
  • ידעתם שאומרים גילים ולא גילאים?

ימ"ר

25/07/2018

בחירת ספרים טובה

  • האם קראתם את הספרים? אם כן, מה חשבתם עליהם? קראתלי את 2 4 אני מתכנן לקרוא גם את האחרים אבל עוד לא שמתי עליהם יד
  • מה אתם חושבים על ז'אנר המד"ב באופן כללי? באופן כללי אני מחבב את זאנר המדב 
  • אם לא קראתם חלק מהספרים, האם הם תפסו את תשומת ליבכם? האם תקראו אותם? כפי שציינתי תכננתי לקרוא את 3 1 עוד לפני (אגב ראוי לציין ב3 את בלייד ראנר)
  • מה חשבתם על הסיקורים הקצרים? האם כדאי לפרסם עוד נושאים בסגנון?אם כן, רעיונות לז'אנרים\סוגי ספרים? אני תמיד אשמח לראות סיקורי ספרים
  • ידעתם שאומרים גילים ולא גילאים? לא,אבל יש הגיון בהסבר של האקדמיה

Inhorman

25/07/2018

כשסיפרת לי על הנושא חשבתי לעצמי "הנה עוד נושא שיהיה מלא בספרים שלא קראתי" ופתאום לא רק שקראתי שניים מהם אלא שאני גרמתי לך לקרוא אותם. אני בהלם. 

חולצות אדומות נמצא במקום הראשון שלי בז'אנר המדב (יחד עם סדרת היפריון). ההומור מושחז, ההשקפה המיוחדת על דבר שנראה שאי אפשר לפתח והרובד הסמוי של הספר שמתגלה בסופו פשוט הפכו אותו למדהים. 

תצפית עבר הוא גם כן ספר מדהים, אני זוכר שבחצי הראשון שרדתי רק כי "זה קארד, זה בטח ישתפר" וצדקתי, לגמרי. 

בקשר לשלישי לא אתבטא כי אין לי מה לומר עליו. 

בקשר לאומה - לא קראתי אותו אבל ראיתי אותו בחנות וממש הצטערתי שלא יכלתי לקנות אותו, הו האירוניה שבלהגיע לחנות ספרים בלי כסף עליך.