Elementary

20/09/2017

i3tn90g.png
My youth romantic comedy is wrong as I expected. || やはり俺の青春ラブコメはまちがっている

2013-2015||דרמה||קומדיה||רומנטיקה||לימודים||יפנית||אנגלית||24 דקות לפרק||8.11
Brain's Base||וטארי ווטארו||יושימורה איי||מוטויאמה סאטושי||יוקי אוי||מכיל ספוילרים

"מתבודד מלומד לא נופל פעמיים באותה המלכודת.
לוחם מתבודד שורד אלפי קרבות.
כשזה מגיע להפסדים - אני החזק ביותר.
לכן, לא משנה מה יקרה, אני תמיד אחזור למקום ממנו באתי."

אני לא מאמין במקריות, גורל או יעוד, כל אלו ועוד הם סתם דברים שיצר האדם במטרה לתת משמעות עמוקה יותר לדברים מינורים השווים ללא יותר מקליפה של שום. אני מאמין שבעולם שלנו שבו אנשים מעדיפים לצעוד על פי תכתיבי החברה בעיוורון ולהשלות עצמם תחת שקר הנעורים והבל השייכות אני בין היחידים שעוד מקבלים את עצמם כמו שהם. אני ריאליסטי, הפרספקטיבה שלי ודרך החשיבה שלי הם מה שמייחדים אותי מהשאר. אני יודע שיש האומרים שאם תוותר על עקרונותייך ותתאים את עצמך לסביבה הסביבה תתאים את עצמה בתגובה גם אלייך. אז זהו שהם לא יותר משקרנים. האנשים הללו שופטים אחרים בהתבסס על סטריאוטיפים ומראה חיצוני. איש מהם לא בודק את הדברים לעומקם ובשבילם שקרים. סודות , חטאים וכשלונות הם לא יותר מזרעים שהנעורים מפזרים. לכן מתבודד תמיד יחשב למתבודד. וגם אם ינסה לשנות חברבורותיו החברה תשתמש בזה כנגדו. על כן , זו הסיבה שבגללה אני תמיד מוצא את עצמי חוזר לנקודת ההתחלה. הרחק מכל הגחמות והשקרים של החברה. 

הסדרה  "קומדיית הנעורים הרומנטית שלי הייתה שגויה כפי שחשבתי"  ( My youth romantic comedy is wrong as I expected. או בקיצור פשוט - Oregairu ) שודרה לראשונה בארצות המזרח הרחוק בחמישי לאפריל ועד כה יצאו לה שתי עונות המבוססת על אחד עשר הכרכים של הלייט נובל הקרוי על אותו השם של הסדרה. נכון להיום שנתיים מרגע צאתו של הכרך האחד עשרה רבים ממעריצי הסדרה עודנם מחכים לכרך השניים עשרה שתאריך צאתו טרם פורסם באופן רשמי.

995y14p.png  nihtfkl.png  k9smx75.png

היקיגאיה האצ'ימן (Hikigaya Hachiman) נער מתבודד הדוחק עצמו לשולי החברה ומביט עליה ועל המוסכמות שעל פיהם חיים בני הנוער בבית ספרו בעין בוחנת וביקורתית. מייפה את הסיבות שבגללן הוא לבד תחת הטענה שהאנשים סביבו פשוט לא יכולים לעמוד בסטנדרטים הגבוהים שלו ושעדיף להיות לבד מאשר לקחת חלק בקרקס של תכתיבי חיי החברה. בעקבות גישתו המנוכרת והקרה כלפי הסביבה מחליטה יועצת בית הספר והמורה שלו לספרות היראטסוקה שיזוקה (Hiratsuka Shizuka) להכניס אותו ל"מועדון המתנדבים". במועדון המיוחד הזה תוכלו למצוא שולחן. כיסא ארגזים ואיך לא - את הילדה המוכשרת והידועה של בית הספר יוקינו יוקינושיטה (Yukinoshita Yukino) תלמידה מבריקה ובודדה שהמילים כנה וחריפה עומדות כחלוק נחל הקטן מלתאר אותה. השניים שנכפה עליהם להיות יחדיו ושכל אחד מהם רואה את המציאות דרך מבט עיניו מוצאים עצמם עוזרים לתלמידי בית הספר השונים המראים להם שפרט לצבעי השחור לבן שעל פיהם הם רואים את החברה קיימים צבעים נוספים הנמצאים מבעד למוסכמות החברה ומעבר למה שהם האמינו בו קודם לכן. מצאתי את הסדרה הזו כסדרה נחמדה שאפשר לראות אותה בין ארוחות פירושו. אם אתם מחפשים סדרה שתעביר מסרים עמוקים וביקורת על החברה בליווי הומור ברמת קושי לייט ( בלי סצנות קשות ומדכאות) זו הסדרה בשבילכם. רק קחו בחשבון שלוקח זמן עד שהסדרה מעלה הילוך ונהיית מעניינת.

הסיקור בהרחבה - מכיל ספוילרים
אם להיות כנה, צפיתי בסדרה הזו שלושה פעמים בחודש וחצי האחרונים והאמת המרה היא שלא הרגשתי שאני ממש מצליחה להיכנס לעומקה ולהתחבר אליה. נכון איכות האנימציה הייתה חביבה והאופן שבו העבירו יוצרי הסדרה את חוות דעתם הביקורתית כלפי הסביבה ומוסכמותיה הייתה מועדנת ונעימה לצפייה - בשונה מסדרות שבהן הביקורת מבוטאת על ידי קרבות, מלחמות וסיפורים טראגיים דרמטים אחרים המפילים עלייך את כל הביקורת הרעה על ההולך סביב בבום - היה נחמד לשם שינוי לראות את זה שבסדרה הזו היא הועברה אחרת. אך למרות כל הנאמר להעיל התחושה הכללית ממנה יצאתי בסיום הצפייה בסדרה הייתה שיש לה פוטנציאל שאפשר היה לממש בצורה הרבה יותר טובה מאיך שהוא באמת מומש בפועל. לדוגמא, היו חלקים בסדרה שבהם פשוט צפינו בהיקיגאיה, יוקינו שקועים בספרים שלהם כשיואיגהמה יואי מקפצת ביניהם בתקווה לשבור את הדיסטנס, לשים קטע כזה שניים בסדרה לגיטימי, כי כל אחד מהם רואה את העולם דרך עיניו ככה שהגיוני שהם יעדיפו את הלבד על פני הביחד, אבל אחרי ששתי הדמויות עוברות דרך מסוימת ופשוט במקום לקלף את הפסלטר ולדבר על הסיבה לדיסטנס הן מעדיפות לחזור לפינה המוכרת של הבדידות והבדידים, וזה הרגיש לי לא תמיד נכון. 
אך פרט לעובדה שהפרקים הראשונים הרגישו קצת איטיים והיו גישות כאלה ואחרות בסדרה שפחות התחברתי אליהן מצאתי כי הויזואליות של הסדרה הייתה חביבה ונחמדה, הדרך שבה הוצגו הדמויות הייתה ברורה וחדה שלא הותירה מקום לשאלות באשר לאופיין של הדמויות והדרך בה רואה אותם הסביבה, דוגמא לכך תוכלו לראות בדמותו של היקיגאיה המתבודד שבתחילת הסדרה צוייר עם עיניים חלולות ומבט שבוז ואחרי המסע שהוא עבר והדרך שבה הוא צעד בזכות מועדון "המתנדבים" קיבלו עיניו נפח ופניו אדיבות מסוימת ואנושיות שהייתה חסרה בהן בתחילת הסדרה. כמוהו גם זאימוקוזה, למרות שהוא לא עבר שינוי ממשי בסדרה (ברמה שהיקיגאיה עבר) עדיין מספיק היה לראות אותו לדקה כדי להבין בדיוק מיהו ומה הוא בא לייצג בסדרה. לדעתי זה שהדמויות עוצבו בצורה כזו שקל היה להבין אותן תרמה רבות לסדרה.
dmb7bw7.png  214wpe6.png  trglwpi.png
כמו כן, אהבתי את עצם זה שבכל פרק אנו זכינו לגלות רבדים נוספים באישיותו של היקיגאיה, שבתחילת הסדרה הוצג בצורה אחת ואם הזמן נראו בו עוד צדדים ונחשף אופיו האמיתי, בעצם אפשר לומר שהיקיגאיה נהיה מתבודד משתי סיבות עיקריות, הסיבה הראשונה היא כי הוא הפסיד את היום הראשון ללימודים בשל תאונה שהיה מעורב בה בדרכו לכיתה והסיבה השנייה היא בגלל חוויות העבר בחטיבה שבגללן הוא החליט שעדיף לו לא ליפול באותה מערכה פעמיים ולהיות דב בודד מאשר להיטרף עלי ידי נמרים. בעיקרון במקום מסוים ניתן לראות שהיקיגאיה מאשים במידה מסוימת את החברה במצב שבו הוא נמצא, הוא מעדיף להאשים אותם ולשקר לעצמו שהוא טוב מהם ושיש לו סטנדרטים שהם גבוהים מדי מכדי שהם יוכלו לעמוד בהם במקום להתמודד עם העבר ולחיות את ההווה.
פרט לכך אנו מגלים עם הפרקים החולפים שהיקיגאיה הוא בעצם בחור די אדיב וטוב לב, דוגמא לכך אפשר לראות בעובדה שבשעה שהוריו עובדים שעות על גבי שעות ונמצאים מחוץ לבית הוא זה שדואג לאחותו ומוודא שאצלה הכול בסדר, כמו כן אם תיזכרו בפרק הראשון שבו הוא נדרס בדרכו לבית הספר בגלל שקפץ לפני לימוזינה נוהרת שעמדה לדרוס כלב שלא פגש מעולם תוכלו לראות במידה מסוימת את הדרך שבה הוא פועל פעמים רבות במהלך העלילה, בעצם אפשר לומר שהיקיגאיה מאמין שעליו לעזור לזולת גם אם פירוש הדבר שהוא יאלץ להקריב את עצמו, הוא בעצם שם את הסביבה מלפניו ולא אכפת לו למחוק את עצמו ולבטל את עצמו ולגרום לכך שישנאו אותו כל עוד האחר לו הוא מעוניין לעזור יזכה מזה. 
במקום מסוים אפשר להבין את הגישה שלו כלפי החיים והסביבה, בייחוד בפרקים הראשונים של הסדרה שרואים שבאמת הסביבה לא ממש רואה אותו ומעדיפה להתרחק ממנו, אבל בהמשך הסדרה אחרי שהוא מתחבר עם יואי ויוקינו ומכיר אנשים נוספים בבית הספר שמדברים איתו ומתייחסים אליו קצת קשה היה לי לקבל את זה שהוא בחר לפעול בגישה של - "גם ככה כולם שונאים אותי, אז אם זו הדרך המהירה ביותר לפתור את הסוגיה אני אעשה את זה וככה הם ישנאו אותי, אבל לפחות הדברים יחזרו לשגרה" - הוא בעצם במידה מסוימת מפחד להיקשר לסביבה הוא מפחד שאם הוא יכנס עמוק לתוכה הוא יפגע, לכן כאשר הוא מגלה על כך שהכלב שאותו הוא הציל היה של יואי הוא פנה אליה ואמר לה שהוא לא צריך את הרחמים שלה ושהיא לא חייבת לו כלום, ככה שאם היא דיברה איתו רק מתוך רגשות אשם הוא משחרר אותה לחופשי. כאדם אשר הדרך בה צעד בעבר איכזבה אותו אפשר להבין את הגישה הזו שלו, בייחוד כשהוא בא איתה בפרקים הראשונים, אבל לאור העובדה שהם צחקו ביחד, עברו הרפתקאות ביחד, מצאתי את עצם זה שהוא בוחר לבטל אותה ולחזור לפינה החשוכה והאפלה שלו של הבדידות, כדבר די בעייתי, בייחוד בהתחשב בעובדה שמדובר בסופו של יום בילד די חכם שעמוק בלב כן רוצה לקחת חלק מהחברה, רואים את זה כבר מהפרק הראשון שבו הוא שולח מבטים אל הסביבה ומופתע כאשר פונים אליו. הוא רוצה לקחת חלק מאותם אנשים שהוא מרחיק עצמו מהם, הוא פשוט מפחד ומעדיף להאמין בכך שהחברה רעה והוא הצודק ובכך להתנחם בזה שהוא לבד. 
rbxd58u.png  tvv8b8w.png  1tiz37l.png
פרט לדמותו של היקיגאיה והדרך בו הוא ושאר הדמויות הציגו את יחסם לחברה אהבתי גם את ההומור שליווה את פרקי הסדרה, הוא היה קליל מאוד וקולח ומצאתי את עצמי צוחקת אפילו בקול לאור האירועים שהופיעו על המסך, הפריז אם אומר שכל הסדרה עברה עלי בחיוכים והלצות, כי הסדרה הזו גם ידעה להראות פן רציני כשהיה צריך, אבל מצאתי שההומור בה שלמרות שהייתה בו אמת מסוימת והוא לא היה טיפשי היה במקומות הנכונים ובא לידי ביטוי בצורה חביבה שתרמה לסדרה ולא הורידה מערכה. 
אפשר לומר על הסדרה הרבה דברים, כמו למשל שהיא מעבירה ביקורת על החברה ועל הפרט המיחד עצמו ממנה. אהבתי את זה שיוצרי הסדרה בחרו להציג בפנינו גישות של אנשים המבודדים עצמם מהסביבה וגם אנשים שמאמינים בסביבה ורואים עצמם כחלק ממנה, דוגמא לדמות כזו היא דמותו של הימה היאטו (Hayama Hayato) נער נחמד הרואה את הסביבה באור חיובי ובא אליה בגישה חיובית, באחד מפרקי הסדרה מופצת הודעת שרשרת המציגה את חבריו באור שלילי, היאטו שאכפת לו מחבריו פונה ל"מועדון המתנדבים" במטרה שיפסיקו את הודעות השרשרת ומתבקש על ידי יוקינו לתאר את חבריו אותם הוא תיאר בצורה הבאה  - "..הוא מעודד ומלא בשמחת חיים, הוא לוקח את תפקיד היוזם בכל קבוצה בה הוא נמצא, הוא בחור נהדר" , לעומתו יוקינו פירשה את אופי החבר שלו בצורה הבאה - "מתרגש בקלות, יודע ליצור מהומות", היא האמינה בגישה כנה וקשה היה לה לראות את הדברים כפי שהיאטו ראה אותם. וזה אלמנט נוסף שבעיני הוסיף עומק לסדרה ונתן לה אותנטיות, העובדה שלמרות הביקורות הרבות שהעבירו יוצרי הסדרה במהלך הסדרה, עדיין הם דאגו להראות לנו הצופים בבית גישות נוספות הרואות את העולם והסביבה אחרת מאיך שרואים אותו הדמויות הראשיות. 
הביקורות המובעות בסדרה והגישות של הדמויות הן מה שהופך את הסדרה הזו למה שהיא, הן עיקר העסיס ולמרות שהפרקים הראשונים שלה הרגישו לי די איטיים אני לא מתחרטת על כך שצפיתי בה, למדתי מהסדרה הזו דברים רבים ולמרות שזו לא הסדרה המועדפת עלי, היא עדיין סדרה איכותית שקצרה היד מלפרט את כל תוכנה ואת כל הגישות המובאות בה לידי ביטוי, בסופו של יום הסדרה הזו מציגה לנו שלמרות שהסביבה עושה רושם של אזור קר ומנוכר הפועל על פי חוקים אפשר גם בה למצוא כמה פרחים מלבלבים, ולא צריך ללכת ראש בקיר ולהתאים את עצמך לסביבה רק כדי להרגיש שייך, מספיק שתהיה מי שאתה ותיתן לסביבה צ'אנס והחברים כבר יופיעו בבו העת.

דעתם, דעתי דעתנו:
-  מה דעתם על הסדרה (במידה וצפיתם)?
-  מי הדמות אליה התחברתם במיוחד?
-  לגישה של איזה דמות כלפי הסביבה התחברתם במיוחד?
-  האם לדעתכם יש לעזור לאחר גם עם פירוש הדבר שזה יהיה על חשבונכם ?

-  הערות, הצעות, עוגות תפוחים או דבורים מזמזות?

קומדיית המתבגרים הרומנטית שלי הייתה שגויה, כפי שציפיתי / Yahari Ore no Seishun Love Comedy wa Machigatteiru.

היקיגאיה האצ'ימן הינו תלמיד תיכון אדיש, שמחזיק באידיאולוגיה כי הנוער שנהנה אינו אלא בדיחה וכל מי שאומר אחרת פשוט משקר לעצמו. יום אחד מורתו דורשת ממנו להצטרף ל"צוות השירות של הבית ספר", העוזר בפתירת בעיות ומצוקה של אנשים, במקום עבודת הכתיבה המזלזלת שהוא כתב בשיעור על חיי בנער, במטרה "לשפר" את חיי...

  • 8.51
  • גמור
  • סדרה
231

K.P.I.M.L

20/09/2017

וואו, זה אחד מהסיקורים הטובים ביותר שקראתי, מה שכן בתור מישהו שלא ראה את האנימה, תמיד מעניין אותי לדעת על הדמויות, האופי שלהם, התפקיד שלהם וכו', מה שלצערי לא עשית. אבל כמו שאמרתי הסיקור שלך מדהים ואני אשמח אם תעשי עוד סיקורים.

Otoshigami

20/09/2017

לא צפיתי בסדרה, אבל קראתי פעם מאמר עליה ועל הביקורת שהיא מציגה על החברה.
אין לי יותר מדי מה לומר על הסיקור בתור אחד שלא צפה, קראתי אותו ועל פניו נראה שהוא מבטא היטב את הנקודה המרכזית של הסדרה - נקודות הביקורת וההשקפות השונות והמשונות שכל דמות מבטאת ביחס לחברה.
אולי יהיה ניתן לומר שהדגשת יותר מדי את הנקודה המרכזית. זאת אומרת, לא הרגשתי מספיק יחס לשאר האספקטים של הסדרה מעבר לרעיון המרכזי ופיתוח הדמויות (בעיקר הדמות הראשית).
היה אפשר להוסיף קצת על הדמויות כשלעצמן מעבר להיקאגאיה והאופי שלהן, צורת ההומור, זרימת הפרקים, האנימציה והפסקול וחוויית הצפייה הכללית (ציינת את זה בכמה מילים. היה אפשר להרחיב אולי טיפה את היריעה. בתור קורא שלא מכיר את הסדרה זה חסר לי).

ובכל אופן, סיקור מושקע, אסתטי ועשיר כמו תמיד (;
כל הכבוד!

UVERworld

20/09/2017

 מה דעתם על הסדרה (במידה וצפיתם)?
הסדרה 100ממת. היא משלבת את השקפת העולם המשעשעת של האצ'ימן בצורה מעניינת ועם הומור מצחיק, נותנת בעיקרון ביקורת על החברה עצמה דרך הדמות עצמה ומעלה נקודות למחשבה אצל הצופה.
הדמויות בנויות בצורה טובה, וכל אחד אשר מגיע לבקש עזרה מ"מועדון המתנדבים" בעל אישיות שונה ונושא איתו בעיה, שבסופה נפתרת ע"י האצ'ימן/יוקינו כל אחד בדרכו (נורא אהבתי שהם לרוב מסבירים לדמויות את הבעיה האמיתית שלהם, ומטיחים להם בפנים את האמת שהדמויות לא רוצות לשמוע או להיכנס לזה)

-  מי הדמות אליה התחברתם במיוחד?
הכי התחברתי להאצ'ימן, הכי אהבתי את קומצ'י tho. 
האצ'ימן בעל אידאולוגיה טיפה מופרכת שבתכלס הבסיס באמת נכון, הייתי יושב בכיתתי וחושב על זה ואני לגמרי מסכים איתו ברוב המקרים בהם הוא פולט משהו פיסלוסופי חח.

-  לגישה של איזה דמות כלפי הסביבה התחברתם במיוחד?
התחברתי הכי לגישה של האצ'ימן, בחלקים מסויימים בחיים אין לי בעיה לצאת ה"חרא" אם זה מה שיגבש או יעזור לשאר.
אין ספק שהיו דרכים רבות לפתור את הבעיות, אבל הוא החליט לקחת את הקלה והקצרה ביותר של ה"שונאים אותי, בו ניקח את זה כיתרון ונפתור את הבעיה, הריי אף אחד לא יפגע גם", אני לא ממש סגור מה המניע שלו כאשר הוא בוחר לעשות את זה, אם זה נובע מעצלות, אם זה נובע מזה שלא אכפת לו כי הוא במילא לא מכיר אותם, אם זה מלהרגיש טוב עם עצמו, או בשביל לעורר תשומת לב אצל כמה אנשים (לדוגמה המורה ויוקינו יודעות טוב מאוד שזה פוגע בעצמו והמורה בנוסף אומרת לו להפסיק כי בדרך הזאת לא תוכל להתקדם ובאמת לעזור לקרובים אליך.)

-  האם לדעתכם יש לעזור לאחר גם עם פירוש הדבר שזה יהיה על חשבונכם ?
לדעתי תלוי בסיטואציה, עד כמה זה בא על חשבוני ומי הוא האחר? שוב, הוא יכל לעזור לאחר בלי שזה ממש יבוא על חשבונו אבל הוא תמיד היה מוכן לשאת הכל ולספוג כדור בשביל לפתור את הבעיה ב"קלילות".
אני אהיה מוכן לדעתי במידה מסויימת.

-  הערות, הצעות, עוגות תפוחים או דבורים מזמזות?
תודה רבה על הסיקור המדהים הזה! אין עליך בעולם! 
אגב נורא אהבתי את הציטוטים שתיגרמת עשית את זה ממש מצוין ואני חייב לומר שבחיים לא שמחתי לקרוא משהו בחיים ככה :>

בנוסף קרץ לי בעין משהו ב: תיבת הספוילר, פסקה ראשונה, שורה רביעית, אני דיי בטוח שטעית בכתיבת השם של yui בעברית, יאגמה יואי => יואיגהמה יואי (yuigahama) סתם משהו מינורי שהפריע לי בעין.
וגם כשכתבת שהוא מעדיף להיות זאב בודד, נזכרתי בפרק הראשון שהוא אומר שהוא מעדיף להיות דוב בודד xD (זאבים צדים ביחד 3: )
                               

שוב תודה רבה על המענה לבקשתי ולסיקור כזה מושקע ומדהים! 

איינס אול גואן סאמה

16/11/2018

סיקור טוב