-SuBaRu-

17/08/2019

דיסקליימר - אין שום קשר בין הסרט "חיית הלילה" לבין חיית הלילה של ספין.

ת×צ×ת ת××× × ×¢××ר âªnightcrawlerâ¬â
חיית הלילה | Nightcrawler | מתח, דרמה נאו-נואר | ג'ייק ג'ילנהול,
רנה רוסו, ריז אחמד | 2014 | 117 דקות | נכתב ובויים ע"י דן גילרוי

טקס האוסקר של שנת 2015 הוא אחד המעצבנים שאני ראיתי, אני זוכר שכשמעתי על המועמדים כשהם יצאו לאור, התעצבנתי, ולמה? כי ג'ייק ג'ילנהול לא היה ברשימת המועמדים על התפקיד שלו בנייטקרולר. אמנם הסרט קיבל ביקורות מעולות גם ע"י המבקרים המקצועיים וגם ע"י הקהל הרחב, אבל כמעט כל אחד שישב וגילה שג'ינלהול לא מועמד לאוסקר רצה לדפוק את הראש בקיר (אני חושב שיש גם כאלה שעשו את זה). בכל מקרה, אני די בטוח שלרובכם אין ממש מושג מי זה ג'ייק ג'ילנהול ומה זה הסרט הזה, לכן אני כאן, כדי לומר לכם בדיוק עד כמה נהניתי מהסרט הזה. מפני שלסרט הזה יש את אחד התסריטים (לפחות על התסריט הסרט כן קיבל מועמדות) והליהוקים הטובים ביותר שיצא לי לראות, ולא רק בזמן האחרון, אלא אי פעם. אבל אני מקדים את המאוחר.

הסרט עוקב אחר לו בלום (ג'ייק ג'ילנהול), אדם מובטל שמתקשה למצוא עבודה ומוכן לעשות כל מה שצריך בכדי להשיג אחת. אחרי עוד סירוב מעוד מקום עבודה, בדרכו הביתה, בלום רואה תאונת דרכים ועוצר בצד. את האיזור מקיפים צלמים המצלמים את האירוע ומוכרים את התמונות לחדשות. לו מבין שזו צריכה להיות העבודה שלו, הוא גונב אופניים ומחליף אותם במצלמה ורדיו, מגייס תחתיו צלם (ריז אחמד) וביחד הם יוצאים לתעד את חיי הפשע של לוס אנג'לס. כאשר לו מגיע לזירת הפשע הראשונה שלו בכדי לתעד את האירוע,  הוא מבין כי זה כל המוצא זוכה, להיות נחמד זה לא מה שיביא לו כסף. ככה שלאט לאט לו מתחיל להשיג את אותן התמונות בצורות מלוכלכות יותר יותר, והגבול בין עינתונאי לפושע אצלו מטשטש.

ת××× × ×§×©×רנ ×ª××× × ×§×©×ר×

ובכן, אני מת על הסרט הזה. הוא מצליח מבחינתי מכל בחינה אפשרית. הסרט נראה נפלא, הוא מציג לנו את לוס אנג'לס המלוכלכת, מה שבעצם מראה על החברה ועל המסר הראשי של הסרט, אנחנו חיים בחברה של סוציופתים. לא רק לו בלום הוא מיוחד בכל הדברים הנוראיים שהוא עושה, אלא כל אדם אחר שהיה נמצא במצבו כנראה היה עושה את אותו הדבר בדיוק. ככל שהסרט מתקדם לו נעשה יותר אכזר, הוא יבצע מעשים נועזים ונוראיים הרבה יותר ויפתח אובססיה כלפי העבודה הזו ויעשה הכל בכדי לבצע אותה על הצד הטוב ביותר. אך הסרט לא רק מציג את המוטיב הספציפי הזה, הוא כמובן מבקר גם את עולם החדשות והמדיה של המאה ה-21. גילרוי מראה לנו איך התעשייה הזו תעשה הכל בשביל רייטינג, וכשאני אומר הכל, אני בהחלט מתכוון לכך. ובכך, כתבת החדשות שאליה לו מוכר את התמונות (רנה רוסו), אכזרית לא פחות ממנו. "תדמיין את מהדורת החדשות שלנו כגברת משוספת גרון הרצה במורד הרחוב", כל מה שמעניין אותה זה הרייטינג, היא במצב עד כדי כך חסר אמפתיה שהיא מרשה לעצמה לחבל בזירות פשע ולשקר לצופים שלה בפרצוף רק כדי לקבל תמונה מעניינת יותר על המציאות ה"משעממת" כביכול. למעשה, היא מוכנה אפילו למכור את הגוף שלה לטובת הרייטינג. נייטקרולר זה לא אותו סרט מבלי ג'ייק ג'ילנהול. נכון, התסריט מהודק, חכם ומותח בדיוק במידה הנכונה, אבל ההופעה של ג'ילנהול היא אחת ההופעות הכי טובות שיצא לי לראות בסרט אי פעם. הוא עד כדי כך משכנע שהפסקתי להסתכל עליו כג'ייק ג'ילנהול, ראיתי רק את לו בלום. גם שאר השחקנים עושים עבודה נפלאה, והם יחדיו מצליחים לתמוך בג'ילנהול ולשמור על הסרט מעניין עד לעשרים הדקות האחרונות שלו, שהן בין המותחות והמזעזעות שראיתי.

לסיכום, אני ממלץ על נייטקרולר בלב שלם, הוא אמנם לא מושלם ויש בו כמה סצנות שלא מושכות את הסרט קדימה בהרבה, אבל התסריט הנהדר וההופעה הבלתי נשכחת של ג'ייק ג'ילנהול שווים הכל. אם מתחשקת לכם חוויה מותחת מאוד עם משחק נהדר ואחד התסריטים הנועזים והחכמים שיצא לי להיתקל בהם, נייטקרולר הוא ללא ספק הסרט בשבילכם.

טריילר