אני בדרך כלל לא אוהב להגיב בנושאים כאלה, כי הם נוטים להיות רדודים.
בכל אופן, תחזיקו חזק.
מה הגיוני ומה לא הגיוני? כשהאם נאחז במה שהוא תופס כהגיוני הוא רק מתרחק מהאמת. אריסטו ניסה להבין את העולם על בסיס ההיגיון שלו ומה שהוא ראה בעיניו. המסקנות שהוא הגיע אליהן הן המסקנות הבאות:
1. כדור הארץ במרכז העולם.
2. מסביב לכדור הארץ יש "גלגלים" כמו גלדי בצל, שבהם מקובעים הכוכבים. הגלגלים האלו מסתובבים.
3. המצב הטבעי של כל גוף הוא במקומו הטבעי. היינו, כל גוף מנסה לחזור למקום אליו הוא שייך. האדמה למטה, האש למעלה וכו'. לכן ברגע שגוף מגיע למקומו הטבעי הוא רוצה לעצור. במילים אחרות, מצבו הטבעי של כל גוף הוא במנוחה.
4. מכיוון שמצבו הטבעי של כל גוף הוא במנוחה, איך הגלגלים ממשיכים להסתובב ללא הפסק? כי מישהו מסובב אותם. בבקשה, זה אלוהים.
עד כאן ההיגיון של השכל האנושי.
האמת? אנחנו לא יודעים, אנחנו רק מתקרבים.
1. אין מרכז לעולם, אלא אם מתכוונים למרכז המסה או הנקודה שממנה הכל "מתרחק", אז יש נקודה כזאת, אבל אין הרבה משמעות בלבדוק איפה זה בדיוק.
2. הכוכבים לא מקובעים בגלגלים, אלא אנחנו אלו שמסתובבים.
3. המצב הטבעי של כל גוף הוא בתנועה כל עוד גוף אחר לא מפעיל עליו כוח. (ניוטון)
4. הכוכבים לא מסתובבים ללא הפסקה כי מישהו דוחף אותם, אלא "נופלים נפילה חופשית במרחב עקום" (איינשטיין)
אתם יודעים שמהירות האור קבועה? 300,000,000 קילומטר בשנייה. אם מישהו יטוס בחללית במהירות של אלף קילומטר בשנייה כשהוא בורח מקרן אור שנורה לעברו וימדוד את המהירות שלה, הוא עדיין יראה שהיא מתקדמת לעברו ב300,000,000 קילומטר בשנייה. איך זה קורה? הזמן שלו "נמתח" כדי לאפשר לאור להמשיך להתקדם לעברו באותה המהירות. הגיוני? לא כל כך (מאיזו אנימה הפליצו את זה?).
בעבר חשבו שהעולם נצחי. שאין לו התחלה ואין לו סוף. לא מפתיע, בהתחשב במודל של אריסטו. בעולם שכזה אין צורך בבריאה וגם אין צורך אמיתי באלוהים (אולי יש מקום לאלוהים כפוף לחוקיות מסויימת כמו של שפינוזה).
אבל, אחרי המהפכה המדעית הגיעו למסקנה שלעולם יש נקודת התחלה. קראו לה המפץ הגדול. בעזרת המדע של היום ניתן לדעת פחות או יותר מה קרה בעולם כבר מזמן של 0.7 שניות (בערך, לפי מיטב זכרוני) לאחר המפץ הגדול.
אז האם העולם הוא סדרה של מפצים והתכווצויות כאלו? וכשהעולם יגיע לנפח מסויים הוא יתחיל להתכווץ? או שזה תהליך חד פעמי שמתחיל מלידה ויסתיים במוות של היקום?
הוקינג בעבר ניסה להניח את התיאוריה של מפצים והתקבצויות, אבל התיאוריה שלו נפלה. 1. אין מספיק חומר בייקום כדי לייצר כוח משיכה חזק מספיק. 2. רמת האנרגיה הזמינה ביקום רק הולכת ופוחתת ואין לה אפשרות לגדול (עיקרון גידול האנטרופיה - רמת האי סדר יכולה רק לגדול). 3. לא רק שהגלקסיות לא מאטות את ההתרחקות שלהן מאיתו, הן גם מאיצות (גילו את זה בעזרת אפקט דופלר שגורם לשינוי באורך הגל של האור שמגיע אלינו עקב המהירות יחסית).
במילים אחרות התהליך הוא חד פעמי. בסוף הייקום יגיע לסופו, מה שנקרא מוות תרמי, שבו כל החום (האנרגיה) ביקום יהיה מפוזר באופן שווה במרחב, ככה שלא יהיה ניתן יותר להשתמש בו.
אז זה שהיה ליקום התחלה זה עובדה.
אז יש שתי אפשרויות, או שהייתה איזו נקודה סינגולרית, נקודה שאין לה זמן (חוקי הפיזיקה תלויים בחומר ולא קיימים באופן שחיצוני לו), ושאין לה חוקי פיזיקה. ואז פתאום היא התרחבה והפכה ליקום.
או שלא היה כלום בכלל, ואז מכלום הופיע היקום.
באפשרות הראשונה יש שתי אפשרויות, אבל קודם אסביר מה זה בפיזיקה יציבות של מערכת.
מערכת יציבה זו מערכת שאם יש בה התערבות מבחוץ (ערעור), היא תחזור למצב ההתחלתי שלה. למשל כדור בואדי שתמיד יחזור לתחתית אם יזרקו אותו למעלה. מערכת יציבה למחצה זו מערכת שעם התערבות קטנה היא תחזור למצב ההתחלתי, אבל עם התערבות מספיק גדולה היא תשתנה. תחשבו על כדור בתלולית (שקע) על צד ההר. אם יתנו לו דחיפה מספיק גדולה כדי לעבור על השקע בצד ההר, הוא יפול לואדי למטה. מערכת לא יציבה היא מערכת שלא צריכה התערבות מבחוץ כדי להשתנות. תחשבו על כדור שנמצא על חוד ההר למעלה, וכל רגע הוא יפול לאחד הצדדים.
נחזור לענייננו, אם הנקודה הסינגולרית הזאת היא מערכת יציבה, אין שום אפשרות שהיא פתאום תגרום למפץ הגדול. אם היא יציבה למחצה, היא צריכה התערבות חיצונית כדי לגרום למפץ הגדול, אז כבר יש לדבר על משהו שהוא חיצוני לעולם. אם היא לא יציבה אז מלכתחילה היא לא מסוגלת להיות דבר הקיים מצד עצמו, ואז אנחנו מדברים על האפשרות השנייה, שבה לא היה כלום, ומשהו חיצוני לעולם יצר את המפץ הגדול.
במילים אחרות, ברגע שאמרנו שלעולם יש התחלה, אמרנו שהייתה התערבות של משהו חיצוני כדי ליצור אותו.
עכשיו, נשאלת שאלה אחרת. האם הדבר החיצוני הזה יצר את העולם ועזב אותו, או שהוא יצר את העולם והמשיך להיות איתו בקשר?
העיקרון של האנטרופיה הוא עיקרון פיזיקלי שמתייחס לאנרגיה, ספציפית לאנרגייה בצורת חום, והוא מדד לרמת האי סדר שקיים במערכת. למשל, כמה אפשרויות קיימות לסדר מולקולות של בושם בבקבוק, ככה שכולן יתרכזו בפינה? מעט מאוד. כמה אפשרויות יש לסדר את המולקולות באופן אחיד ברחבי הבקבוק? כמה סדרי גודל יותר. ולכן, מסיבה טבעית, המולקולות יסתדרו באופן אחיד בבקבוק. ככה גם חום, החום יסתדר באופן אחיד בחלל.
העיקרון הזה אומנם מדבר על חום, אבל הוא תקף לכל מערכת באשר היא. כל מערכת שקיימת בעולם שואפת להגיע לרמה האנרגטית הנמוכה ביותר שאליה היא מסוגלת להגיע. כל מערכת שואפת להגיע לשיווי משקל.
מי לא עובד לפי העיקרון הזה? חיים. החיים הם צורה מאוד לא יציבה אנרגטית. חלבונים נהרסים בקלות בחום. מערכות תפקוד שהתפתחו באבולוציה הן מאוד פגיעות ונהרסות בקלות. זה נוגד את העיקרון של האנטרופיה. אם כבר, לא הייתי מתפלא אם היינו רואים את התהליך ההפוך של אבולוציה הפוכה. מתחילים מאדם ובסוף נשארים רק עם חיידקים. אבל ראינו שקרה הדבר ההפוך. החיים התפתחו כנגד כל הסיכויים והעקרונות הטבעיים. איך הם יכלו לעשות את זה? אם תגידו שזה שינויים מקריים בגנטיקה בהורשה, אז יש בזה 2 בעיות. 1. זה נוגד את האנטרופיה, כמו שאמרנו, ו-2. רק שינויים בעלי תועלת לבעל החי עוברים בירושה, לא כל שינוי. לכן, יש צורך בהמון שינויים במעבר של דור אחד כדי ליצור משהו שיהיה בעל תועלת. דבר שלא קורה סתם ככה.
איך ניתן להסביר שבכל זאת ישנה התפתחות? נראה שכמו בהתחלה, יש משהו חיצוני לעולם שנותן לאורגניזם החי עצמו את האפשרות להתפתח. מן שיתוף פעולה בין החי לבין הדבר החיצוני הזה.
במילים אחרות, יש קשר בין העולם לבין הדבר הזה שחיצוני לו.
לא רק זה, רואים שההתפתחות היא לא סתם התפתחות, אלא התפתחות שהולכת לכיוון של תפיסה יותר טובה של המציאות (מבחינת חושים, יכולת חשיבה וכו'), כאילו העולם מנסה להגיע\לחזור לאיזה משהו, לאיזה מקור.
אז מה כל הסיפור עם התורה ודתות וכל זה? זה בכלל לא מתחייב מכל זה.
לטעמי זה ניסיון של האנושות לתת "פנים" לקשר הזה שקיים בין העולם לבין הישות החיצונית הזאת. כמה שהקשר הזה יותר טהור, הוא מנסה פחות להעניק אופי ליישות החיצונית הזאת, ומתרכז יותר בקשר ביניהם. ולכן, זה לא שדת אחת נכונה ודת אחרת לא, אלא כל דת מאפשרת לאנשים שחיים בה להתקרב לקשר הזה, לפי רמתם ותפיסתם של האנשים, ולפי האופי הייחודי שלהם.
לכן ביהדות, כמה שהתקדמה ההיסטוריה שמו יותר דגש על שלילת תארים, ועל הימנעות מלשייך תכונות ליישות הזאת.
שימו לב, בהחלט יכול להיות שיש אנשים ש"המציאו" את אלוהים בגלל הבעיות הנפשיות שלהם, וזה לא בריא בכלל. אבל אם ניגשים לדברים באופן מדעי, זה מונע מאיתנו להגיע לאזורים האלה מלכתחילה ואנחנו נמצאים בתודעת קשר הרבה יותר בריאה.
נראה מי יצליח לקרוא הכל 
@Otoshigami (אני יודע שאתה אוהב את הדברים האלה)
