אודות

  • ALEX
  • צפייה באנימה.
  • 0
  • נקבה
  • הצטרף ב15/11/2017

סטטיסטיקת אנימות

צופה: 9 סויים: 65 בהמתנה: 12 נזרק: 15 מתכונן לצפות: 37
  • סה"כ: 138
  • פרקים: 27

Alex Dragneel אהב את הפוסט של Shiro N.G.N.L^^

פורסם 03/05/2019

e3fzddy.jpg

וואייי כמה שאני אוהבת מנגהה כל הדברים שלא הראו באנימה אפשר לראות שםם פשוט שלמותת

Alex Dragneel אהב את התגובה של חופיפו בפרסום הקיר של חופיפו

פורסם 10/12/2018

בטיול השנתי של כיתה י"ב, התחלקנו לחדרים, ואני כרגיל עם החבר'ה הרגילים שלי. אנחנו כבר מכירים אחד את השני, ויודעים כל אחד והשטויות שלו,
ויש לנו כבר את השיטות שלנו, והטריקים והכל....
בקיצור, ידוע לכולם, שהחדרים באכסניות קטנים, עם שירותים קטנים, ואם מישהו מחרב את החדר, אז אי אפשר לשהות שם במשל כמה שעות טובות,
ולא עוזר שום ספריי גפרורים או כל דבר אחר. 
חבר שלי עלה על שיטה מצויינת להיפטר מהקטע המסריח הזה, ולנקום באנשים שעיצבנו אותנו באוטובוס (ותמיד יש איזה מישהו מעצבן באוטובוס)
כשמישהו צריך לחרבן, פשוט הולכים לחדר של מישהו אחר, ומבקשים רשות להשתין, כי אצלנו תפוס. כמובן שאותו אדם לא אכפת לו אם נשתין או לא, אז הוא נותן,
ואנחנו היינו הופכים לו את החדר לאיזור סיכון ביולוגי.

בטיול של י"ב, חבר שלי התאפק עוד מכושי, והיה מת לחרבן את החומוס מדימונה. הגענו למלון, ולא נתנו לו לחרבן בחדר. הוא הלך בין החדרים, וחיפש מקום לחרבן 
אבל רוב האנשים כבר היו עם מספיק ניסיון מהשיטות שלנו, ואף אחד לא היה מוכן לתת לו להתקרב לחדר. 
הוא חוזר אלינו לחדר, ואנחנו מרחיקים אותו, ויוצאים איתו לחפש מקום אחר לחרבן. 
אנחנו נכנסים לאחד החדרים, והוא היה ריק לגמרי, אז אמרנו לו להיכנס לשירותים שם, ואם האנשים של החדר יגיעו, אנחנו נסביר להם שהיה תפוס אצלנו בחדר. 
הוא נכנס, ומרביץ את החירבון של החיים. הוא יושב שם איזה עשר דקות, וקורא עיתון, ולנו כבר נמאס לחכות, והיינו לחוצים, כי כולם כבר התחילו להתארגן ליציאה לארוחת ערב,
אבל לחדר הזה אף אחד לא הגיע, אז החלטנו ללכת (והיה ברור שזה של מישהו מבית ספר שלנו, כי אנחנו היינו היחידים באכסנייה)
אנחנו כבר קמים ללכת, ופתאום מגיעה רכזת השיכבה, ושלושה מהמורים של השיכבה, ושואלים אותנו מה אנחנו עושים מחוץ לחדר שלהם.
אנחנו התאפקנו לא להתפוצץ להן מצחוק בפרצוף, ואמרנו שרצינו מורה אחרת. 
ברחנו משם, והתחבאנו מאחורי השיחים לראות מה יקרה. אנחנו שומעים את הרכזת אומרת "בצעקה" (יא אלוקים, איזה סירחון יש פה!!)
ופתאום אחת המורות דפקה את הצרחה של החיים, "שאפילו העמודים של הבניין רעדו מעוצמת הצרחה הנוראה שלה".
ומה מסתבר בסוף? שחבר שלי לא חשב לנעול את הדלת של השירותים, והיא עוד נכנסה לשירותים.....  
אחרי זה הוא האכיל אותנו במה זה מכות, כי נטשנו אותו כמו איזה אגואיסטים,
וכולם בשיכבה שמעו על הקטע, והסתלבטו עליו חופשי. 
בלילה, הרכזת אספה את כולם, ונתנה לנו את הנוהלים לפני שכולם מתפזרים לטיילת, ובסוף אמרה: 
"החדר של המורים, הוא לגמרי מחוץ לתחום!!! במיוחד למחרבנים שבינכם!!!!!" :joy: