אודות

סטטיסטיקת אנימות

צופה: 11 סויים: 41 בהמתנה: 41 נזרק: 3 מתכונן לצפות: 7
  • סה"כ: 103
  • פרקים: 0

מלכת האופל הגיב בפוסט רפ חדש- האסיפה (כל המשתתפים באסיפה שיבואו לפה)

פורסם לפני 5 שעות

"אם כך נתחיל" אמרתי וחיוכי הקר נעלם. קמתי על רגלי, גבי זקוף, השלג בעיני הפך לקרח, הסערה התחזקה, השמיים הכהו והדם בער מעיני, כרגע עיני נראו כמו זירת פשע שנעשתה ביום סוער. כולם השתתקו והביטו בי בתשומת לב, יודעים מי השולטת. "כל מי שהחליט להקשיב להודעה של שנינות זכה לדעת לשם מה הוא נמצא פה" אמרתי בחיוך מעט שטני. "דברים כאלה צריך לומר בעדינות אבל אתם חכמים מספיק בכדי להבין שזאת לא ממלכה שבה מעדנים דברים כאלה" אמרתי בקול צונן, הם הביאו את זה על עצמם.

"לכל אחד מאיתנו יש פרק בחיים ההם שהוא מעדיף לשכוח. בתכלס? אנחנו רואים אותו כל יום! מי שאתם פה בין אם אתם רוח, גופה מדברת, ערפד, מתנקש או רוצח, בנוי ממה שרציתי או חלמתם להיות פעם" עצרתי לרגע נותנת להם לעכל את מה שהם כבר יודעים אך לא היו מוכנים להודות בו. "אתם יודעים? אני ממש שוקלת אם להטיל עליכם את הפצצה ישירות ואז להתחיל בהסברים או למשוך אתכם עוד קצת, כי אני ממש נהנת לראות איך אתם מחזיקים את עצמכם מלהיזכר" אמרתי בשעשוע שטני ומבטים זועמים נשלחו לעברי. "מה? אני רק כנה איתכם" אמרתי בקול תמים ואז חייכתי בקור. "כולנו מכירים את סוף הסיפור ואם אתם מדחיקים תפנו אליי אני אשמח להזכיר" אמרתי במתיקות והם הביטו בי בשוק, אפילו שנינות שבמהרה חזרה לשדר את זה שהיא יודעת את כל מה שהולך פה. "אה, לא ידעתם? חשבתי שזה די ברור, אני יודעת על כל הצלקות שלכם מהעבר, את מי שהייתם ולמה אתם כאלו היום, אבל אל תדאגו סודכם שמור, אני לא אספר לאף אחד" אמרתי בחיוך שומרת על הטון המתוק. "גם אם תבגדו סודכם עדיין ישמר, אתם יכולים ללכת לשאול את אנשי ממלכת האור, הם היו פה פעם ותראו איפה הם היום, עיוורים גמורים למציאות הנוראית אבל למרות זאת סודם שמור" אמרתי והם הביטו בי בשוק, כל אחד ואחת, לא יודעים איך לעכל את המידע. "אגב את שם עם הספר, @Something in English that sounded cool  נכון? אני רואה, אגב קראתי את הספר הוא לא מועיל ממש" אמרתי בקול מרמז. כולם הביטו בי בעצבים מרוטים, רוצים לשמוע את הסיפור המלא. "הסתקרנתם?" שאלתי והם נהיו עצבניים יותר. "אוקיי אוקיי אני אתחיל"

"לפני 2000 שנה פחות או יותר, מתתי מפצצה במלחמה ביחד עם החבר שלי. לא הוגן נכון? גם אני חשבתי ככה, פגשתי המלאך המוות והייתי מיואשת, לא יכול להיות שזה הסוף שלי. זה לפחות מה שחשבתי אז.." אמרתי באדישות כאילו זה מובן מאליו, כשבתוך תוכי נשברתי. "השטן הציע לי עסקה, לא, לא @השטן  זאת סתם צלקת עבר, אבל זה לא קשור נחזור לעניין, הוא יתן לי ממלכה משלי שתהיה בנויה מכל האנשים עם הסוף הלא הוגן של החיים שלהם, הוא אמר שיבוא היום בו הם יראו את האור ויעזבו ובתמורה לממלכה הזו אני אתן לו... אה רגע אני לא יכולה לספר זה מידע מסווג" אמרתי בדיחות ומישהו נחר בבוז. "אחרי שסגרנו עסקה, הוא לקח אותי לממלכה והתחיל לדבר, הייתי עסוקה בלבהות בארמון ברחובות ואפילו הראה לי את ממלכת האור שהייתה ריקה לחלוטין ואני עד היום מתחרטת שלא הקשבתי.
הוא נתן לי יום לעקל את הכל והבהיר לי במפורש שמי שנאמן לי חייב לקבל יותר ומי שלא שיקבל פחות. באותם הימים חשבתי שזה צריך להפך כדי שיהיו נאמנים לי צריך לתת יותר אבל עם הזמן הבנתי שככה הם לעולם לא ירצו להיות או להראות שהם נאמנים הם ימרדו. באותו יום בגלל שלא הקשבתי לא ידעתי על שעת הקללה וסבלתי בייסורים. אחרי שעברה שעת הקללה הגעתי לארמון וגיליתי את רוב הדברים שלא האזנתי להם בדרך הקשה. בשעה שלוש בלילה שמעתי צליל יבבות מתוך היער. קמתי במהירות ויתרתי לעבר היער. איך שמעתי? כל פעם שמגיע חדש אני יודעת איפה הוא נמצא, אני שומעת ומרגישה אותו עד שאני מוצאת. הלכתי ומצאתי נערה בת חמש עשרה, שיער שתני ועיניים ירוקות בוכה ומחפשת את דרכה. "מי את?!" היא צעקה בפחד. "אני מלכת האופל נעים להכיר" אמרתי בחיוך קליל. "את מלאך המוות?" שאלה בפחד. "לא, אבל פגשתי אותו אתמול, אדם ערמומי ואם יורשה לי להגיד משעמם ומכוער" אמרתי והיא ציחקקה. "בואי אני אקח אותך לממלכה" התהלכנו ביער והתידדנו מהר והנאמנות שלה הייתה גדולה לפחות מספיק בשביל בית ברחוב המלאך הנופל, אבל הבעיה שזאת הייתה הנאמנות שלה אליי ולא לממלכה. חזרתי לארמון וכשנשכבתי במיטה התחלתי לראות הכל, אתה מה שעבר עליה, את המחשבות שלה, את החלומות ואת הכל פשוט הכל. עד שהתעוררתי באו עוד ועוד אנשים, בכמויות ובכל יום שעת הקללה שנמאס לי ממנה ברמה שכבר התפללתי שעוד מישהו יסבול את זה איתי, אגב זו הסיבה שאתם סובלים משעת הקללה" אמרתי בחיוך זחוח כשבתוכי אני אוכלת את עצמי על הבקשה הזו. "יום אחד הראשונה באה אליי, היא אמרה לי שהיא לא מאמינה באופל, שאנחנו סתם דבילים שמבזבזים את ההזדמנות הזאת בסבל, לאחר כמה זמן הבנתי שהיא הקימה את ממלכת האור, גררה איתה עוד כמה נתינים חדשים אגב כמו שהבנתם היא מלכת האור" אמרתי באדישות רבה ונאנחתי. "מאז זה הפך להיות סוג של קרב מי ימצא חדשים ראשון ובאיזה צד הם יהיו" אמרתי.

"אין לי כוח לספר לכם את הכל מהכל אז אני פשוט אקצר. אם אתם עשירים או עניים פה נמדד לפי הנאמנות שלכם לממלכה, הנה תראו את שנינות, היא אחת הנאמנות בממלכה הזו והיא לצידי בתוך הארמון. 
אני מכירה את כל הפגמים בכם, כל פגם ופגם אבל אני מעריכה אתכם ומכבדת את הפגמים האלו והלוואי ולא הייתי יודעת אותם, אבל זה היתרון שיש לי על מלכת האור. אני מניחה שתשנאו אותי אחרי השיחה הזאת והרבה יעברו למלאך המטונף אבל היי, אם לא הממלכה הזו הייתם חוזרים בגלגול או נשרפים בגהינום ואני מניחה שאתם מעדיפים לחיות פה. מאשר בגהינום או בממלכה של עיוורים, אני יודעת מי חדש ומי וותיק. אבל הבחירה בידיים שלכם אם להיות עיוורים בממלכת האור עם מלכה תמימה או עניים בממלכה או שלהיות עם הכל, לראות את המציאות ולשרוד אותה. אני לא להכריח אתכם" קולי התרכך מעט. "אבל אני נשבעת! מי שיעז רק לפגוע בנתינים שלי, מי שיכאיב להם, יתקע להם סכין בגב, יפגע בהם או שאני לא יודעת מה יעשה! יהיה לו עסק איתי! הוא יתחרט על היום בו הוא נולד ואין לי בעיה לצור עוד ברית עם השטן כל עוד הם יהיו בסדר, זה מובן?!" שאלתי בתוקפנות. "אני סיימתי כאן" אמרתי ופשוט קמתי והלכתי מותירה את כולם שם בשוק, הגעתי לחדרי והרשתי לדמעות הקרות ליפול מעיני. כואב מידי לדבר על זה אבל הייתי חייבת.

@מרהאיתן @Yosarin senpai @Turin @The big anime @Kisaragi Honey 

מלכת האופל הגיב בפוסט קיר של blacknife

פורסם לפני 15 שעות

וואט דה פאקקקקקק אמאאאאא

מלכת האופל הגיב בפוסט של legopart

פורסם לפני 20 שעות

קרא לציידת היתושים או שתמרח אלתוש @ציידת הצללים 

מלכת האופל הגיב בפוסט רפ חדש, מותשת

פורסם לפני יומיים

אוקיי יש לי רעיון להמשך, אבל צריך לפתוח רפ חדש