רוצים להשתתף בפעילויות כיפיות?
- לחצו כאן בשביל עוד פרטים

אודות

  • "ישנם שני סוגי אנשים שאיני יכול לסבול; הראשון הוא צבועים, והשני הוא כפויי טובה. טיפשות היא לא תירוץ להיות אחד מהם."
  • 70
  • זכר
  • בן 23
  • הצטרף ב31/01/2017

Otoshigami כתב חוות דעת בצליל! אופוניום

פורסם 06/07/2018 5 מצאו את זה שימושי

ללא ספק אחת הסדרות היותר נהדרות שיצא לי לראות לאחרונה, ומוזיקה קלאסית זה בין הדברים האחרונים שאני מתעניין בהם בחיי.

מדובר בסדרת דרמה עם סיפור כללי לא מיוחד ממש, אבל שמבצעת את הסיפור הנדוש בצורה מדהימה ומלאת מסר ורגש. על קבוצה כושלת שחותרת להגיע לאליפות כבר שמענו לא מעט פעמים, וראינו עשרות דוגמאות מוצלחות יותר ומוצלחות פחות. עם זאת, הצ'ארם המיוחד של היביקה מתבטא בריאליזם שלה.
הציטוט שציינתי בכותרת נאמר מפי מישהו רנדומלי ברשת במקום שאני אפילו לא זוכר היכן הוא, והוא מבטא היטב את הנקודה הזאת שמייחדת את הסדרה. למי שמכיר, בסדרה לאב לייב! פרויקט איידול בית הספר, קיים גם סיפור בעל דימיון קל על קבוצה של בנות שרוצות להיות איידוליות ובסופו של דבר לנצח בתחרות. בשתי הסדרות הן מתחילות מאפס ועובדות קשה להגיע למטרה. ההבדל הגדול הוא שבלאב לייב הולך להן מאוד מהר והדרך מלאה ב'קסם ונצנצים' בעוד שבהיביקה... הדרך מלאה בקוצים ודרדרים. זה הרבה פחות משכנע ו'קוסם' (ומכאן מגיעה האמרה שבכותרת), אבל ידידיי... זו המציאות.

'קסם ונצנצים', זה מה שהסדרה הזאת לא מוכרת לנו. היא מוכרת לנו את המציאות כפי שהיא. 'רוצים לנצח באתגר קשה? תעבדו קשה.' אין הרבה חיוכים בדרך, ומאמץ גדול לא שווה אם הוא לא מספיק. שורה תחתונה - 'הצלחתם או לא? נכשלתם? תמשיכו להתאמן, אתם גרועים.'
אין 'כוח חברות' ואמון גדול שיבטיח את ההצלחה של הקבוצה, ואפילו המאמן נתפס בעיני חברי התזמורת כ'שטן' על זה שהוא פשוט... חסר רחמים. כי רחמים זה מותרות כששמנו מול עינינו מטרה - לנצח.
זה מה שיפה ומיוחד בסדרה הזאת, ומרענן מסדרות אחרות. הדרך מאוד קשה, אבל עבודה קשה משתלמת. נכון, היא שוברת ומרסקת, אבל משתלמת.

בנוסף, אנו נחשפים במהלך הסדרה לתחושות ולבטים רבים של עוד לא מעט דמויות מעבר לדמות הראשית. נוכחתי לחוש שכמעט כל דמות כאן מכילה לבטים ותחושות שפשוט מקלות על הצופה להתחבר אליהן ולפתח אכפתיות כלפיהן... וכלפי מה שהן עוברות בסדרה. חלקן אינן מצליחות לעמוד בנדרש ונושרות בכאב, חלקן מתחבטות האם הן מתאימות בכלל, חלקן מנסות, עושות את המיטב ובכל זאת נכשלות... חלקן חוקרות אחר מקומן בתזמורת באופן בו יצליחו להועיל, חלקן לא מסכימות עם המציאות ומנסות לעורר מרד מלוכלך כנגדה... וחלק באמת נותנות את הכי טוב שלהן ומצליחות.
כמו בחיים האמיתיים, לא תמיד הכל הוגן או הכל יפה, אבל תמיד העבודה הקשה תישא פירות.

אני אישית לקחתי כוחות ויצאתי עם המון מוטיבציה כללית בחיי מהסדרה הזאת, ומצפה בקוצר רוח לצפות גם בעונה השנייה.
מה שבטוח - אני ממליץ בחום לכל אחד לצפות בה, גם לאלו שאינם שוחרי מוזיקה קלאסית. אל תתנו להסתייגות מהנושא הזה לגרום לכם לפספס את אבן החן הזאת~