רוצים להשתתף בפעילויות כיפיות?
- לחצו כאן בשביל עוד פרטים

אודות

סטטיסטיקת אנימות

צופה: 6 סויים: 1 מתכונן לצפות: 1
  • סה"כ: 8
  • פרקים: 0

משתמש חלופי לthegolden אהב את פרסי ספין לשנת 2018

פורסם 16/05/2019

אני נכנס בצפייה של "יוני קיבל פרס על פתרון בעיית הסרטן"

או "יוני הציל את העולם שוב מטרוריסטים"

אבל מסתבר שאני רק מצחיק, לעזאזל חוש הומור, שוב הרסת לי את הסיכוי לנובל

משתמש חלופי לthegolden אהב את מרהאיתן

פורסם 09/05/2019

שכחת חסינות

משתמש חלופי לthegolden אהב את משחק- סיפור בהמשכים

פורסם 01/05/2019

ואז החתול שלנו הבין שמשמעות החיים היא 42, ולכן הוא צריך להשמיד את המדינה. כי מדינה שנגישים בה חלב של טרה במקום חלב של תנובה זאת מדינה ללא זכות קיום.

משתמש חלופי לthegolden אהב את דיון | כלום לא עצוב

פורסם 30/04/2019

אני רואה שהבאת כאן סוגים שונים של התנהגויות עם רגשות. יש את אלה שמראים הכל בלי להתבייש, יש את אלו שמראים את מה שלא אכפת להם שיראו ושומרים לעצמם את מה שכן, ויש את אלו שפשוט לא מראים כלום, חד וחלק.

ברשותך, אני אספר כאן משהו קטן על עצמי (לא אכפת לי לספר את זה כי גם ככה אף אחד כאן לא יודע מי אני באמת):

בסביבות גיל 13-15, הייתי במצב נפשי קשה למדי. הייתי בדיכאון עמוק מכמה דברים שקרו לי בחיים באותה התקופה, ובבית הספר חוויתי התעללות יום יומית. לא אפרט כעת, אבל בקיצור, החיים הכי שחורים שתוכלי לדמיין.

אחרי הרבה מחשבות אובדניות (!) (כן, זה הגיע למצב הזה), החלטתי החלטה קצת מעניינת. החלטתי פשוט להמשיך עם החיים שלי ולהפסיק להקשיב לרגש שלי.

מה זה אומר? פשוט:

כל רגש שהיה מגיע כתוצאה ממשהו, הייתי 'מאמן' את עצמי לדכא אותו. דמייני לעצמך שאת מרגישה משהו (אני מדבר כמובן על עצב, שמחה וכו'. לא רגש פיזי), וכעת נסי להדחיק את הרגש הזה, או במילים אחרות: נסי להביא את עצמך למצב שאפילו לך לא יהיה אכפת ממה שאת מרגישה (או אמורה להרגיש). 

יהיו כאלה שיגידו שזה בלתי אפשרי, ויהיו כאלו שלא... זה הרבה יותר מלהסתיר רגשות מאחרים, זה להסתיר אותם אפילו מעצמך.

 

אחרי תקופה ארוכה למדי שבה הייתי נוהג כך בעקביות, הפכתי לסוג של רובוט. כשאתה מדכא את הרגשות שלך כל כך הרבה פעמים, אתה כבר בעצם מפסיק להרגיש, כי אחרי כל כך הרבה פעמים של דחיית הרגש, כל רגש כזה או אחר שאמור להגיע כתוצאה מסיטואציה כלשהיא, פשוט לא יגיע (אני אגיד מראש שבמשפטים האחרונים, בין השורות, ישנם עשרות נתונים מסובכים מפסיכיאטריה שאם אני אכנס אליהם עכשיו, אני אגמור לכתוב את התגובה הזאת מחר. ניסיתי לכתוב את זה בצורה הכי עממית שאפשר כדי שזה יהיה קריא). 

 

זה המצב שהגעתי אליו בסביבות גיל 14 וזה המשיך כך עד לפני שנה וחצי (+ -), כאשר האחיות שלי (שבדיוק אז, מסיבות מסויימות התחלנו להיות יותר ביחד, וככה הן יכלו יותר לשים לב אלי) החלו לקלוט לאט לאט שמשהו לא כל כך בסדר איתי (קצת קשה להבדיל בין אדם מהסוג הזה לבין אדם מהסוג שאת הזכרת, כזה שרק שומר את רגשותיו בפנים לעצמו), והתובנה הזאת שלהן הביאה אותי למפגש עם פסיכולוג שקלט את הבעיה שלי אחרי כמה פגישות נוספות. לבסוף, אחרי חצי שנה של עבודה עצמית, סוג-של קיבלתי את עצמי בחזרה.

 

קטן, זה בהחלט לא היה. אבל כשאת מדברת כאן על רגשות ותחושות, לא יכולתי שלא להזכר בזה. ייתכן שיבואו לי חכמולוגים כאלה ואחרים שיגידו שזה שטויות, אבל בכל זאת הרגשתי צורך לשתף את זה (שוב, בפורום שאף אחד לא באמת מכיר אותך, זה הרבה יותר קל).

 

בכל אופן, אני חושב שאנסה סוף סוף להתייחס לשאלות המנחות שהבאת:

1. האם אתם מעדיפים להסתיר או להחצין את הרגשות שלכם?

כיום, אומנם כן אכפת לי מהרגשות שלי, אבל אני שומר אותם לעצמי, ולרוב אני נמצא לי בפינה משלי ששם אף אחד לא מפריע לי. משום מה, איכשהוא, כל מקום שאני מגיע אליו (בית ספר, אירוע וכו'), זה תמיד יהיה מקום עם סוג כזה של חברה שלא מניחה לאנשים פינה משלהם. במקרים כאלה, אם יש לי חשק, אני נותן להם להבין שאני בחור יבש ומשעמם ושאין להם מה לחפש אצלי.

2. האם אתם טובים בלהסתיר את הרגשות שלכם?

אם לשאול אותי, אני לא אגזים אם אומר שזאת לא אמורה להיות כזו בעיה לאף אחד. זה עניין של רצון (לפחות לדעתי).

אני אישית די מצויין בזה (בלי להחמיא לעצמי מדי), ובמקרים מסויימים (כשבא לי להציג את עצמי באור מסויים) אני מגדיל לעשות ומזייף כלפי חוץ בדיוק הפוך ממה שאני מרגיש מבפנים. במילים אחרות, שקרן מקצועי. למה אני משמיץ את עצמי ככה? שוב, אף אחד לא באמת מכיר כאן אף אחד. אז למי אכפת?

3. קרה לכם פעם שחשבתם שמישהו מרגיש בצורה מסויימת והתברר לכם שטעיתם ובגדול?

קרו לי הרבה פעמים כאלו. לא יודע אם להגדיר את זה 'בגדול', בגלל שלא זכור לי מקרה שממש הייתי בטוח שהוא מרגיש בצורה מסויימת, ואז התברר לי שהוא הרגיש בדיוק הפוך. הרבה פעמים קורה לי שאני מנסה לנתח איך בנאדם מסויים ירגיש/מרגיש בגלל משהו מסויים, או איך הוא יתנהג במצב מסויים לפי איך שאני מכיר אותו. לפעמים אני טועה, לרוב לא (לפחות כל עוד לא מדובר בסיטואציות מורכבות מדי, ואלה די נדירות בחיי היום יום שלי).

האם יש אדם שאתם פתוחים בפניו ולא מסתירים ממנו כלום?

בגדול, לא. מה שכן, זה שהאחיות שלי איכשהוא יודעות להוציא ממני חלק...

 

זהו בגדול. חייב לציין שאהבתי את הנושא. בכללי, יש לך רעיונות די מעניינים לדון עליהם.